מחזור ויטרי, רשויות למעריבים תנ״ט

א

תנט.
תוספות:

ב

אזכרה נגינתי לילות וימים. בניין מפואר מחמד עולמים. גבעת הלבנון מעביר כתמים. דביר קודש כקרני ראימים. זהב סגור והדברים סתומים: חשים ובאים. מיקירי ירושלם. טוענים אבוקות. בשתי ידים. ירקדו כעגל על אפסיים. כורעים וקודים על אפים. לעמוד על אצבעות רגלים. מבלאי מכנסי כהנים ומהמיינים. נרות יאירו בחצרות ירושלם: ספלים מלאים. על כל מנורה ומנורה. עשרים ומאה לוגין מחזיקים במשורה. פירחי כהונה מעלים אותם בגבורה. ציגתם המשים אמה ברגל ישרה. קולטת אשה חטין לאורן ובוררה. ראשי אבות מרקדים בשירה וזמרה. שוכנים לבד לבד על כל חבורה וחבורה: תמימים אומרים אשרי ילדותנו. תחת אשר לא ביישה זקנותינו. שנים (משיכים) [משיבים] יגענו והונח לנו. ראשיתנו בטובה ואחריתנו קול כולם כאחד ירננו. צדיק הוא שלא עשה כמעשינו. פיללו לאלהים מי שחטא. ימחול לנו: עליון מגבוה יביט. אל עמו ואל שרידיו. סופר ומונה נגידיו. נבונים אשר יהיו אגודיו. מגלה סודו אל עבדיו. למולו אם יהיו במורדיו. כונס שכינתו למעלה בויעודיו. ישיב ויאמר היש מספר לגדודיו: טהורים פותחים דלתות נעולות. חצוצרות תוקעים. על חמש עשרה מעלות. זכרונם לפני המלך לעלות. וכקרוא הגבר מריעים בשילוש קולות. הופכים פניהם ושופכים תפילות. דרכי אבותם הולכי עקלקלות. גאו כי שחו והתעוללו עלילות. בך לבד נזכיר יושב תהילות. וליה עינינו מייחלות: ישאבון וישובו אל גינת קודש. צלוחית זהב מחוקת שלשת לוגים בקודש. חלולין שיתים מתחת מזבח הקודש. קול אשמיע באדמת קודש. בית אלהים בסך בקודש. לועזיה שפה וקוראים בהדרת קודש. בירושלם בהר הקודש: ישר' פני אל. אלפי רבבה. יביעו ויאמרו שירה עריבה. צפה וברך ארץ הטובה. חשוך בקרבה ותקרא חפצי בה. קרית דוד עיר לא נעזבה. חרוב תיחרב המליאה ותמלא החריבה. זכור לדוד ותעורר. קדוש ישר' לאש ולהבה: אומר הנה מעשיי לאל. רצה ותחיש לציון גואל. נחה עמך ותשמיד מנאל. והכן משפט מזבח אריאל. והקם עליו השר מיכאל. משרתו יעיר גבריאל. וברך בשלום את עמך ישראל: ופרוס: