מחזור ויטרי, הלכות מילה תק״ז

תקז.
שירו לה' הודו לו ברכו שמו. הודיעו בעמים עלילותיו ותעצומו. בשרו צדקותיו חק דבר יום ביומו. אלהים הוא עשאנו ואנחנו עמו: לאומים שבחוהו והגידו כבודו ותשימו כבוד תהילות הודו. ואנו בכל שכן בני אוהבו ועבדו. אשר מאד גבר עלינו חסדו. ואנחנו מרעיתו וצאן ידו: מה טובו ידידיו לריעיו ועמוסיו. חתומי באות ברית משושיו. אשר גמלם ברחמיו וברחמי ניסיו. ולהם לבד הגיד כח מעשיו. ישמח ויהלל ישראל בעושיו: הקיפם חוקיו כחומה עטרת. טוטפת בראשם ונזר כותרת. ומזוזות בפתחם לילה למשמרת. ותכלת בבגדם לדוגמתו ניכרת. לתתם לשם לתהילה ולתפארת: חביבה המילה ושמחה היא עליהם. ערומים ובמרחץ לעולם זאת להם. ובה שולחו מבור ובה נתמם אביהם. ועומדים כס והדום למצב גבוליהם. להיות להם לאלהים. ולזרעם אחריהם: יבושו גוים ישאו כלימתם. להתגנות בשמצת ערלתם. ויהיו מתבוססים בדם בריתם. וממות ומשאול תהיה גאולתם. שלום וברית עולם תהיה אתם: יקוץ בהרת ובשבת ימול. ועליו יגור ולא יחמול. פעולת אל לפניו ערוכה כיום אתמול. ושכרו אתו לשלם כי יגמול. יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל: מי הקדים לעליון והכל שלו הוא. מי מל לפניו בן עד לא חננהו. ממנו הכל ומידו יבזבזוהו. יראי ה' הללוהו. זרע יעקב כבדוהו: ילד הניתן ברוך החוננו. יחייהו לפניו בצדק למענו. לשמרו מכל רע לסבבו בימינו. ויט עליו תמיד חסדו וחינו. יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו: מצות אב על בן במילה ופדיון. בתורה ואומנות. ואשה להריון. הביאו לברית כחוקה והגיון. כן יכניסנו לתורה ולאפיריון. ובימיו יושיע אלהים את ציון: חזק:

גמרו את סעודתם מברכין ברכת המזון בעיניין דבר יום ביומו: ת. והא לא דאמרי' שהשמחה במעונו כמו לחתן. משום דטרידי ואיכא צערא לינוקא. הכי אמרי' בפ"ק דכתובות. אבל בחתן דאיכא שמחה אמרינן: והוסיף המברך ואומר. הרחמן הוא יברך הילד הנחנך לברית. וישמח ביוצא חלציו ותגל האשה בפרי בטנה: הרחמן הוא יברך את אחינו כו'. ממרום ילמדו כו': בורא פרי הגפן: ת'. עד שלא נימול אברהם לא היה מוליד זרע קודש. לפי שחסר ה'. כיון שנוסף ה' בשמו נעשה שלם. על פי המילה. והוליד למניין אותיות של יצחק. י'. י' נסיונות. צ'. לצ' שנה הולידתו שרה. ח'. לח' נימול. ק'. לק' שנה של אברהם נולד: ברי"ת חסר אחד ממניין תרי"ג מצות. תור"ה חסירה שנים. ברית חסר אחד שכיון שמל וקיים מצות מילה. מכאן ואילך אינו מחוייב אלא במניין מצות של ברי"ת. תורה חסירה שנים. שהיא צריכה עוד לשנים להעמיד העולם עליהם. שכן כת' אמרתי עולם חסד יבנה. ואמרו חכמים על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. לכך נחסרה שנים לחבר אילו השנים אליה. בריתי. יו"ד שהיא כתובה בסופה מעידה על י' הדברות:

ומנהג לאחר המילה לזמן קרוב שירצו יאספו עשרה. ויקחו חומש. והקטן בעריסה מלובש כיום המילה בתפארת ונותנין הספר עליו ואומ' יקיים זה מה שכתוב בזה. ואומר ויתן לך. וכל פסוקי הברכות עד ואז תשכיל. וקסת וקולמוס נותנין בידו כדי שיזכה להיות סופר מהיר בתורת ה': ת':