מחזור ויטרי, הלכות חליצה תקע״ו

תקעו.
והחרם. ששם רבינו שלא לישא שתי נשים אין להתירה רק במאה אנשים משלש קהילות משלש ארצות כגון אניוב נורמדיאה צרפת. גם אותם לא יסכימו עד אשר יראו טעם מבורר להתיר. ושתהא כתובתה צרורה ומונחת ביד נאמן במעות או במשכנות: והחרם שמקבלים איש ואשה צריך כמו כן מאה להתיר. אבל אין [צריך] משלש ארצות: ותשומת יד בלא קבלת חרם יש חרם קדמוניות לקיים התשומת יד. אך יש להתירה בשלשים (ובטלן) [ובכולן אין רשאין להתיר] עד שיראו טעם מבורר להתיר: וכשאדם מזמין את חבירו לדין וחבירו מסרב אין יכול לבטל לא תפילת יוצר ולא תפילת מנחה עד שיבטל ג' פעמים תפילה: וכשיש שתי בתי כנסיות בעיר או יותר אין יכול לבטל כי אם בבית הכנסת שהנתבע מתפלל אך כשביטל שלש תפילות יכול לבטל כולן: ואם אדם משאיל בית הכנסת לרבים ויש לו ריב ומצה לאחד מהן אינו רשאי לאוסרה לאותו אדם אם לא יאסור לכולן: ומי שאבדה לו אבידה יש כח בידו להכריח הקהל להושיב שליח ציבור עד שיכנסו כולן בחרם שכל מי שיודע ממנה שום דבר שיאמר לו ואין אדם יכול לדחות התובע לומר לא אכנס בחרם אך אבא (לך) [עמך] לדין. וכן נמצא בספר ברזילי כי תקנות גאונים היא: ואם עושין בני העיר תקנת עניים או תקנות אחרות והרוב מתרצין בדבר מן המהוגנים אין האחרים רשאים לבטל התקנה ולומר אבא לב"ד כי אין ב"ד לישב בדבר כי הכל לפי ראות טובים העיר כמנהג קדמונים. או כפי צורך שעה: וגם אין לנפקד לעכב ספרים הנפקדים אצלו בשביל שום תביעה שיש לו על המפקיד. מכל זה יש חרם של קדמונים. הוסיף כל פקדונות שלא לעכב רק מלמד תינוקות יכול לעכב ספר שלומר בו ולא דבר אחר: ואיש שהטילו עליו מתנה ובאו לגבותה על יד הפקיד או השר אין לו להזמין המטיל לב"ד או המגבה עד שיפרע מעות או משכונות ואז יוכל להזמין לב"ד מי שעשה לו שלא כדין: ואפי' קודם שיפרע אם רואה שעושה לו שלא כדין וכשורה יש לו כח להיות קובל עליו בלא ביד עד שיעשה לו לפי ראות עיני הקהל. שאם לא כן יקח כל אשר לו על ידי גוים ויאמר כי בעבור המתנה הוא לוקח: ואם אנשי כפרים שאין להם בעירם מניין באים במקום קהילה ביום כיפור ומביאין נירותם שקורין צירייש. יניחנו לבית הכנסת. כי חרם יש בדבר. ואם עשה שנים האחד יניח. והאחר ידליק במקום שמתפלל ביחיד: וכל הנדרים שאדם נודר בבית הכנסת. ישלם באותה העיר כמנהג אנשי העיר ותקנתם אם יש שם מניין קבוע: ומשנכנס אדר עד הפורים. כל העובר דרך עירות וכפרים אם יש מניין קבוע יש חרם קדמונים לפרוע מעות לחלק לעניי אותה העיר. אם יתבעם לו אחר מאנשי העיר. ואם הוא תובעם פטור מחרם: ואם יש בבית הכנסת מניין מצומצם והתחיל החזן להתפלל אין אחר מהן רשאי לצאת עד שיגמור החזן תפילתו. ואם עבר ויצא והתחיל קדיש או קדושה מאחר שהתחיל יגמור בלא מניין:

עד כאן העתקתי מכתיבת יד החבר ר' משה מברינא:

ועוד אמרי' כי יש חרם שלא לבטל תפילה בשבת ויום טוב בשום דבר אם לא ביטל כבר ג' תפילות. ואם בשביל תקנת הקהל אף לכתחילה מותר:

סליק.

הפקדונות וכו' ע"ש. ועוד אמרינן כי יש חרם שלא לבטל תפלה בשבת ויו"ט וכו' ואם בשביל תקנת הקהל וכו' כן היא ג"כ בתשובה הנ"ל. סליק.