מבחר הפנינים כ׳

א

אמר החכם כשילך עמך חברך בצדק ובאמונה. מחל לעונו:

ב

ואמר החבר הרע מבקש תואנה ואינו מבקש אמתלא:

ג

ושאל אדם אחד לחכם. הורני על מי שאשב עמו? אמר זאת האבדה שלא תמצא:

ד

ואמר כל אהבה היא כלום. ואהבת השוטה אינה כלום:

ה

ואמר אוהבך [מי] שהלך עמך [באמונה] ויעץ אותך לטוב ובא עמך מצד שכלך. ולא מצד תאותך:

ו

ואמר כי אדם אחד צוה את אוהבו ואמר לו אני ברשותך יותך מידך. ונכנע לך יותר מעבדך:

ז

ואמר לחברי עלי שלשה דברים. שאשים עיני עליו כשהוא בא. ושארחיב לו במושב כשהוא יושב. ושאאזין אליו כשהוא מדבר.

ח

ואמר המסית אחי ההורג. והשתיקה אחות הרצון:

ט

ואמר החכם לבנו. בני אל תחליף חבר קדמון בחבר חדש בעוד שלבו [ישר] עמך. ואל ימעט בעיניך שונא אחד. ואל ירבו בעיניך אלף אהובים:

י

ואמר אני מצאתי כל קניני עולם ומכמניו אבודים. ואין מכמן כמוסר. ואין מעוז כחברים. ועל כן הרבה מהעוזרים ועוז ביקר המוסר:

יא

ואמר אדם בלא חברים כשמאל בלא ימין:

יב

ואמר כשהגיע מות אחד מחבריי. נפל נתח מנתחי.

יג

ואמר החבר הנאמן. אשר לא יפתה אותך. מזיק עצמו למען הצילך. ואם חומסים אותך יטרח בעדך למען הטיב אותך:

יד

ואמר לחכם מי תאהב יותר אחיך או חברך? אמר איני אוהב אחי עד שיהיה חברי:

טו

ואמר שלשה ישימו לך אהבת אוהבך זכה. שתתחילהו בשלום כשתפגעהו. ותרחיב לו מושב. ותקראהו בחביב [אליו]. מן הכנויים:

טז

ואמר שלשה מן האולת שתגנה בני אדם במה שאתה עושה כמוהו. ושתראה בני אדם מומן בעצמך: [ותשאל במה שאין אתה צריך מהם לעולם]. ושתזיק שכנך בדבר שלא יועיל לך:

יז

ואמר החברים שלש כתות. מהם כמזון שלא תוכל לעמוד מבלעדיו. ומהם כרפואה אשר אתה צריך לעתים. ומהם כמדוה אשר אין אתה צריך לעולם:

יח

ואמר החכם לבנו כשיעלה בלבבך להתחבר עם בני אדם התחבר למי שאם תתחבר עמו יפארך. ואם תכבדהו יהדרך. ואם תצטרך לעזרתו יעזרך. ואם תאמר יצדקך. ואם תכעוס יסבלך ואם יבואך ממנו פגע רע לא יחילו לך דרכיו:

יט

ואמר החברים שלשה. חבר שיעזרך בגופו ובממונו. זהו חבר נאמן [באהבתו. וחבר שיקח ממך צרכו ויזקיך] להנאה מעטת אל תחשבהו נאמן. וחבר שהסברתו הסברת פנים [ואהבתו נתינת שלום] ורצונו ממך רב ורצונך ממנו מעט [אל תבטח באהבתו]:

כ

ואמר חברת הנדיב מציאה גדולה. וחברת הנבל חרטה:

כא

ואמר חבירו של אדם שכלו. ואויבו תאותו:

כב

ואמר חברת השוטה סכנה. ושנאתו שמחה:

כג

ואמר הסברת פנים תחזיק האהבה. וזעם פנים מעדה לבש הקבול: