ישמח משה, חיי שרה י׳

א

ויתן לי את מערת המכפלה (בראשית כג ט). ולהלן כתיב (בראשית כג יז-יט) ויקם שדה עפרון אשר במכפלה, (בראשית כג יט) ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה. הנה יש ליתן טעם על שבראשונה ובאחרונה נקרא המכפלה, ובאמצע מכפלה, דהנה על מכפלה יש כמה פירושים, דהרשב"ם כתב הככר היה נקרא כן, ורש"י (ד"ה המכפלה) כתב שהוכפלה בזוגות, והרמב"ן הביא בשם המדרש (ב"ר נ"ח ח') שכפל קומתו של אדם הראשון וקברו שם, והרמב"ן כתב שהככר היה נקרא כן מימות עולם, ולא היו יודעים הטעם, ובאמת נקרא כך מפני אלו הטעמים והבן. והנה בילקוט ראובני איתא דאברהם ידע שנותיו מהמערת מכפלה בגימטריא קע"ה, כמו שמשה ידע מהסנה, והוא שכל למעלה משכל. והנה לפי זה יש עוד טעם, שהוא כמניו שנותיו של אברהם אבן הראשה שמונח שם, ועיין בשפת אמת סי' כ"ה פ' כ"ב המכפלה בה"א גימטריא ק"פ, וש"י. דהיה לו לחיות ק"פ, ולזה מרמז המכפלה, וכדי שלא יראה ברעת עשו, חי' רק קע"ה ולזה מרמז מכפלה. ועדיין לא נרוה צמאוני למה דוקא במקרא זה בה"א, ומקרא זה בלא ה"א. ונ"ל בטוב טעם שאברהם ידע זה כפי מה שנתבאר, וידע שהדבר תולה אם בן בנו יצא לתרבות רעה או לא, והנה איתא בב"ק דף ל"ב ע"א המוסר דין על חבירו הוא נענש תחילה, שנאמר (בראשית טז ה) ותאמר שרה חמסי עליך וגו', וכתיב בתריה (בראשית כג ב) ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה, עד כאן. והנה תחילה זו משוער בדעתו של יוצר בראשית כמה היא, והנה עד"מ כמה היה ראויה שתמות תחילה לאברהם, בודאי כיון שלא יצא לפועל הבחירה, נקוט כף זכות בידך לחשוב ימי אברהם שיהיה ק"פ שנה, (כי הידיעה אינו מזדקק לבחירה), ואם כן חיתה שרה יותר ה' שנה. והנה תבלין יש לדבר, דהנה בעת שאמרה שרה לאברהם חמסי עליך, היה אברהם בן פ"ו שנים, שהרי זה היה קודם שנולד ישמעאל בעת עיבורו לפי פשוטו של מקרא שנאמר ותרא כי הרתה וגו', וישמעאל היה בן י"ד כשנולד יצחק, שהרי כשנימול היה בן שלש עשרה שנה (בראשית יז כה), ובאותו זמן באו המלאכים ובשרו על יצחק למועד הזה בשנה האחרת (בראשית יח י), ובלידת יצחק היה אברהם בן מאה (בראשית כא ה). והנה אם נענשה שרה על ידי מסירת דין, מבואר שכונתה היתה על אברהם בעת כעסה לחרוץ משפט הזה, לפי ששמע בזיונה ושתק ודנה אותו כמעליב, ומבואר בב"מ (פרק הזהב דף נ"ח:) שהוא כשופך דמים, ולכך נמדד לה כמדה זו, וזה נכון דהא כל מדותיו של הקב"ה הם מדה כנגד מדה (סנהדרין צ' ע"א), ואם כן לפי זה יתכן לומר שרצונה היה שימות אברהם בן פ"ו שנה, ע"כ תמות היא פ"ו שנים קודם לו. והנה איתא בספרים דעל ידי החרטה שמתחרט תיכף מתכפר מחצה, והנה איתא בתרגום יונתן וירושלמי שפייסה אותו, (וז"ל: וכדין יתגלי ה' וידין ביני ובינך ויתמלא רחמין עלי ועלך, ויפרוש שלמיה ביני ובינך ויתמלא עלמא מני ומנך, ולא נצרך לבנה דהגר וכו'). ומזה נראה שחזרה תוך כדי דבור, ולפי זה נתכפר מחצה וראוי היה שתמות קודם לאברהם מ"ג שנה. והנה כשמתה היה אברהם בן קל"ז, שהרי היא היתה בת קכ"ז, והוא היה זקן יותר עשרה שנים כמו שנאמר ואברהם בן מאת שנה כשנולד יצחק ושרה בת תשעים, ונמצא מאז ועד מיתתו שהיה בן קע"ה היה ל"ח שנה, אך כשתחשוב מיתתו לק"פ, היה מ"ג שנה והוא זמן הראוי לשרה כאמור. ועל פי זה יתבאר כי במאמר אברהם נאמר ויתן לו את מערת המכפלה גימטריא ק"פ, כי למה לו לתפוס צד הרע הלא ברית כרותה לשפתים (מו"ק י"ח ע"א), אבל אחר כך הוא לשון תורתינו הק' שכתבה לנו ויקם שדה עפרון אשר במכפלה לאברהם למקנה, קראה התורה כפי אשר הוא באמת גימטריא קע"ה, והבן. והנה אחר כך כשנאמר שקבר אברהם לשרה נאמר המכפלה, כי זה שקבר אברהם לשרה אז היה לחשבון המכפלה כאמור, והוא פלא בס"ד. והנה אחר כך כשנקבר אברהם נאמר גם כן המכפלה (בראשית כה ט), לפי ששם (בראשית כה ח) נאמר בשיבה טובה, ודרשו (ב"ר ס"ג י"ב) שלא ראה עשו יוצא לתרבות רעה, ואם כן משמע כי לכך מת אז, ואם כן אם היה כתיב מכפלה הוי קשה, והבן. והנה כונת אלקית היא על כל פנים, והנה בחינה זו שכפולה בזוגות, היא גם כן אמת, ולזה צריך לומר המכפלה בה"א הידיעה על זוגות הידועים, כי בלא זה המערה, היה לכל אחד שם בחברון אחוזת קבר כמבואר ברמב"ן, ובודאי היה כמה שהוכפלו בזוגות, ולכך בפרשת ויחי (בראשית מט לא) במאמר יעקב שאמר שמה קברו וגו', וכונתו שיקברו אותו שם להשלים הזוגות נאמר המכפלה (בראשית נ יג), וכן אחר כך כשנקבר, והבן.