ישמח משה, דברים ב׳

א

ה' אלקיכם הרבה אתכם (דברים א י). במדרש (דב"ר פ"א י"א) זה שאמר הכתוב (תהלים ה' ח) אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך. עיין בדן ידין מאמר יו"ד אות ט"ז מה שפירש בזה, ובמח"כ אומר דמשה אינו מבחינת עין רע, רק עין טוב, כמו שדרשו (נדרים ל"ח ע"א) טוב עין הוא יבורך (משלי כב ט), זה משה ונקרא טוב. ועיין בידי משה בדברים רבה פרשה א' מ"ש בזה דהיינו דכתיב בתריה (תהלים קלח ב) כי הגדלת וכו', עיין שם. והנה קשה עליו דהלא תיבת ביראתך המובא במדרש, אינו בסימן קל"ח רק בסימן ה'.

ב

ונ"ל לבאר המדרש המדרש הנ"ל באופן אחר, כי י"ל לבאר הפסוק הנ"ל אשתחוה וכו', על פי כי מבואר בכתובים כי נלמד יראתו ית"ש ממה שרואה השמים וצבאם, כמו שאמר הכתוב (תהלים ח' ד) כי אראה שמיך מעשה וכו', וכן שאו (מרום) עיניכם וכו' (ישעיה מ' כו), וכן מבואר ברמב"ם פ"ב מהלכות יסודי התורה הלכה ב', עיין שם. וזה שאמרו (אבות פ"א מ"ג) ויהי מורא שמים עליכם, ונקרא יראת שמים. והנה יותר מזה יש לירא ממקדשו, כי אמרו בכתובות (דף ה'.) גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ כו', ואלו במעשה ידיהם של צדיקים כתוב (שמות טו יז) מקדש ה' כוננו ידיך וכו', עיין שם. ולכך נאמר (ויקרא יט ל) ואת מקדשי תיראו. וזה הוא הפירוש (בפרשת קדושים) את שבתותי תשמרו, כי השביתה הוא עיקר קיומו של כל מעשה בראשית, כמ"ש בפסוק (בראשית ב ב) ויכל אלקים ביום השביעי וכו', על פי מ"ש האור החיים בפסוק (בראשית ב ג) כי בו שבת דשמירת שבת היא קיום לכל מעשה בראשית, עיין שם. ומזה נלמד ואת מקדשי תיראו, כי הוא יותר נכבד מכל מעשה בראשית כמ"ש, והשתא אתי שפיר הסמיכות כנ"ל. והיינו אשתחוה אל היכל קדשיך ביראתיך ית"ש מטעם הנ"ל. והנה כתיב בתריה דהאי קרא (דברים א יא) ד' אלקיכם יוסיף וכו', ומסיים ויברך אתכם כאשר דבר לכם, ודרשת רז"ל (ספרי י"א) ידוע זו משלי וכו'. והנה תוכן הדבר, כי הברכה עד אין סוף אינו יכול ליתן רק האין סוף ב"ה וב"ש. והנה הקשו המפורשים אם כן ברכתו של משה למה, דהא בכלל מאתים מנה (ב"ק ע"ד ע"א), עד כאן. ונ"ל דלא קשה מידי, דבכל מה שיוכל לברך עושה פעולה, כי גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ. ועל פי זה יתבאר המדרש הנ"ל, זה שאמר הכתוב אשתחוה אל היכל קדשיך ביראתיך, דעל פי זה יובן יראתו ית"ש הנצמח מההיכל, והבן.