חכמת אדם ק״ה

א

הל' שלוח הקן (סימן רצ"ב):
מ"ע מן התורה כשיזדמן לאדם קן מעופות טהורים שישלח האם ואז מותר ליקח הבנים שנאמר כי יקרא קן צפור כו' לא תקח האם על הבנים שלח תשלח את האם ואם נטל האם על הבנים עובר בל"ת ואם משלחה אח"כ פטור ממלקות אבל אסור לעשות כן בתחלה ואם מתה או שחטה קודם שישלחנה כיון שא"א עוד לקיים המעשה חייב מלקות וכן כל מל"ת שניתק לעשה חייב לקיים עשה שבה ואם לא קיימה לוקה (סעיף ו' ובש"ך) וכן אסור ליקח האם ולשלח הבנים שנאמר שלח את האם (סעיף ה):

ב

בכל מקום שימצאנו בין באילן ובין בארץ או בבורות שיחין ומערות בין בים בין ברה"ר ובין בר"הי חייב לשלח (סעיף ג') וצריך לשלח האם עד שתצא מתחת ידו ואח"כ יקח את הבנים ואסור לחתוך כנפיה קודם שישלחנה כדי שלא תוכל לפרוח ויקחנה אבל לאחר שתצא מידו יקחנה אם ירצה ואם חתך כנפיה ישהנה עד שיגדלו כנפיה וישלחנה:

ג

ואינו נוהג אלא בעופות טהורים שנאמר קן צפור וצפור הוא טהור ואפילו אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת שנאמר קן מכל מקום ואינו נוהג אלא בשאינו מזומן שנאמר כי יקרא כגון יוני שובך ועליה וצפרי' שקננו בחורים שבחומות ובבורות ואווזין ותרנגולים שקננו בפרדס שאינו משתמר דכיון שמרדו הוי שאינו מזומן אבל קן המזומן אצלו כגון יונים שדרכם לגדל עם בני אדם בבתים ואווזים ותרנגולים שקננו בבית פטור וכן פרדס המשתמר הוי כמו ביתו ופטור. ואפילו אינו משתמר וכן שאר מקומות שאינם משתמרים רק שהם שלו וא"כ זכתה לו חצירו דקיי"ל חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו ולכן א"א לקיים המצוה אא"כ שתיכף כשהטילה הבצים ועדיין לא הוגבהה האם מעל הביצים כלל דאז כיון דאסור לזכות בביצים כל זמן שהאם רובצת עליהם וכיון שהוא אינו יכול לזכות בהם גם חצירו לא קנה לו ואז יכול לקיים אבל תיכף כשהוגבהה האם מעליהם זכתה לו חצירו וה"ל מזומן:

ד

עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור או להיפך או שזכר רובץ על הקן פטור ואם רובצת על ביצים שאינה מינה ה"ז משלח: שאר דינים כיון שאינו מצוי כלל וכלל לא כתבתי ומבואר בש"ע שם: מן סי' רצ"ד עד רצ"ז מבואר בחבורי שערי צדק: