חיים וחסד תקס״ו

הנה יש ג' הסתכלות, כי יש ב' עינים והוא חכמה עילאה וחכמה תתאה (זהר ח"א כו:), והחכמה נקרא עין כמו (במדבר טו, כד) מעיני העדה, ויש קו אמצעי שהוא החוטם שמחבר ב' עינים שהוא הדעת, כמו שבפרצוף אדם החוטם שהוא נקרא המשכה הוא מחבר לב' עינים. וזהו (שבת פז.) משה הוסיף יום אחד מדעתו, שהיה בסוד הדעת (ע"ח של"ח פ"ו), והדעת נקרא מזלא וברכה, כי כשאנו ממשיכין עצמינו להקב"ה אנו יכולין להמשיך מקב"ה בני חיי ומזוני.

והנה בהדעת יש אהבה ויראה, אך כשאנו מחברים להקב"ה המדות שהוא 'אין' אזי המדות נבטלין ממציאותו ונכללו כל המדות באין, ואחר כך כשבאין המדות למקומם חוזרין עם תוספות אור, וזהו ישראל אותיות לי ראש, פירוש במה שאנו משיגין תענוג להקב"ה אנו נותנין כתר להקב"ה שהוא ראש, כי בלאו הכי כתיב (חגיגה טו:) קלני מראשי כביכול. וזהו (בראשית לז, ג) 'וישראל' שהוא לי ראש שהוא הקב"ה, 'אהב את יוסף', שמחבר את המדות להשי"ת כדי שיתוסף אור ושפע בהמדות. והנה הדעת נקרא כל זכורך, שזוכר אותך תמיד להקב"ה, וגם שמשלים אותך מה שאתה מחוסר, וזהו (שמות לד, כג) 'כל זכורך', הדעת שהוא ההתקשרות שנקרא 'כל' עושה אותך לזכור הקב"ה, 'את פני האדון ה", תוכל להמשיך הקב"ה לזה העולם.

והנה כתיב (זכריה ד, י) שבעה אלה עיני ה' וגו', פירוש הז' מדות נקרא עין (מגן דוד תחילת אות ע), שאי אפשר לשום הסתכלות שיהיה בלא איזה מדה, על כן עין גימטריא שבעים שהם נגד ז' מדות וכל אחד כלול מי', וכשאנו מחברים המדות להקב"ה שהוא אין נבטלים ממציאותו, אך העולם אינו מתקיים ומתנהג אלא ע"י המדות, על כן צריכים להמדות לחזור להמשך אל העולם, אך שבאים בתוספות האור מהם נקרא עפעפים, כי אעפ"כ זהו כיסוי ומגושם מאד נגד מציאותם שהיו כשהיו מחוברים להקב"ה. והנה הקב"ה נקרא אצלינו נוכח, שימין שלנו נגד שמאלו, וזהו (משלי ד, כה) 'עיניך לנכח יביטו', שהוא להקב"ה, ואז 'ועפעפיך יישירו נגדך', אף אותו דבר שהוא כנגדיות עמך, פירוש ממה שאתה מחוסר ממנה תשיג זאת, דהיינו תוספות בהירות בהמדות: