א
שמעתי סיפור מהבעל שם טוב ז"ל שקודם הסתלקותו עמדו אצלו תלמידיו, ושאלו אותו, רבינו על מי אתם עוזבים אותנו, והשיב להם, על הבן יחיד שלי, ואחר כך פנה לבנו הקדוש ואמר לו, הרשלי, אתה ירא להתמנות על מקומי, הנני מבטיחך שבכל עת שתצטרך אלי ותקרא אותי, אבוא אליך, והנה בשבת הראשון שאחר הסתלקות הבעש"ט ישבו כל התלמידים אצל השלחן, והרה"ק ר' צבי ז"ל היה נחבא אל הכלים ולא דיבר שום דברי תורה, כן היה בסעודה ראשונה ושנייה של שבת, ואח"כ בסעודה שלישית לא יכלו התלמידים להתאפק לישב בחשאי והתחילו מעצמם לדבר דברי תורה והזכירו מאמר אחד בשם הבעש"ט ז"ל, והרב ר' צבי ז"ל [שלא רצה ברבנות בשום אופן כמו שהוכיח סופו שלא עיכב אותם אצלו] בשמעו זה, הוציא מפיו מלין ואמר, ראה נא אבי שאין להם דרך ארץ ממני, והנה תיכף נתראה אליהם הבעל שם טוב הקדוש ועמד לפניהם, ונפל עליהם פחד גדול, והתנצלו עצמם מיד ואמרו חלילה חלילה, אין כוונתינו, רק בשביל שכל כך רגילים אנו בדיבורי הבעל שם טוב, עד שלא היה אפשר לנו להתאפק מלחזור עכ"פ מאמר אחד.
(במכתב הרב דמעזבוז).
הסבר על זכויות יוצרים
בעל שם טוב
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.