בעל שם טוב, ואתחנן ע׳

א

אמר קדוש ה' מוהר"י בעש"ט נ"ע אשר בלימוד ספרי הקבלה יש ליזהר שלא ידמה הדברים כפשטותן, שהעשר ספירות אלקים או אלוקי וכו', וגם שלא יומשך אחר שאר כינויים גשמיים הנזכר שם דרך משל, ואף שמכל מקום אמת דברי המקובלים שבחסד הוא בחינת שם אל וכמו שכתוב (תהילים נ״ב:ג׳) חסד אל כל היום, וכן אלהים הוא בגבורה וכמו שכתוב בזוהר ובכתבי האר"י ז"ל, הענין הוא, בחינת אור אין סוף ברוך הוא המלובש בכלי החסד וכו' שנתלבש במדת החסד, שיהיה אור וחיות במדת החסד, כמו הנשמה המתלבשת בגוף גשמיי על דרך משל, אף על פי שהגוף הוא גשמיי ואינו מערך הנשמה שהוא חלק אלוהי ממעל, עם כל זה היא מתלבשת בו ומחיה אותו, עד שהוא חי ממנה ממש, ובו ועל ידו משפעת השפעות גשמייות כו', שכל זה לא היה נשפע מהנשמה אם היתה בלי גוף, כי אם על ידי התלבשותה בגוף, ועם כל זה הנשמה משפעת, לא הגוף מצד עצמו, כך על דרך משל נמשך אור אין סוף ברוך הוא ונתלבש במדת החסד ושאר מדות עליונות, ומשפיע בהן ועל ידן עולמות וחיות, בבחינת גבול ומדה, שאילו לא היה מתלבש במדות הנ"ל, לא היה כלל ההשפעה והחיות בבחינת גבול ותכלית, כי אם בלי גבול וכו', והנה אור אין סוף שהוא נשמה לבחינת חסד דרועא ימינא, לו אנו קוראין השם אל, ולא להחסד עצמו ח"ו שאינו רק כלי לאור ולנשמה זו, ועל דרך זה ענין השם אלקים בגבורה, אין ר"ל השם על המדה עצמה, אלא על אור אין סוף המלובש בה כנ"ל. נמצא כל השמות אף ששם זה בחסד ושם זה בגבורה, עם כל זה, כיון שהכוונה וענין של השם הוא לאור אין סוף הוא נשמה לחסד וגבורה, אם כן כולם ר"ל על בורא עולם ממש, אף ששם זה בחסד ושם זה בגבורה, וכמו על דרך משל שנותן המלך מתנה לזולתו, ונתן מתנה מרובה בידו הימנית, ולפעמים נותן על ידי שמאלו, אף שידו השמאלית אינה הימנית, מכל מקום בכל הנותן הוא המלך, כי אין הידים עצמם הנותנים, כי אם חיותו המלובש בהן ובכל גוף המלך, והרי הכל אור וחיות אחד:
(לקוטי תורה מהר"ב ז"ל, ויקרא)