בעל שם טוב, בלק ג׳

א

יש ג' מדרגות חלוקין המבזין זה את זה, והם ג' מיני גלות, כי יש גלות אחד ישראל בין האומות, וכמו שהאריך בזוהר פ' כי תשא דקפ"ח ע"א וע"ב ששאל ההגמון (משלי י״ב:י״ט) שפת אמת תכון לעד, כי הם שפת אמת לכן תכון לעד, שהם בשלוה ובעותרא, ועד ארגיעה לשון שקר, הם ישראל ח"ו, שהיה להם שלוה רק כרגע כו', וכן בפסוק אחיכם שונאיכם (ישעיהו ס״ו:ה׳) אלו בני עשו דמבזין ישראל, כי בו יכובד שם ה' ולא בישראל, אן הוא אלהכון אן הוא שלותכון וכו', ובאמת לבסוף יבושו כל הנחרים בך וגו' (ישעיהו מ״א:י״א):

ב

ועוד גלות ב' הקשה מגלות א' הנ"ל, והוא, שמבזין עמי הארץ את התלמידי חכמים, שהוא יותר קשה מגלות א', באמרם כי הם שפת אמת, לכך תכון לעד, שהם בשלוה ובעותרא, אבל התלמידי חכמים הם לשון שקר, שכל פסלנות נמצא בהם וכיוצא, ולכך עד ארגיעה הם בשלוה, רק לפי שעה, ואחר כך נדלדלו ונעו אנשי מעשה, ויראי חטא נמאסו, באמרם כי בם יכובד ה' ולא בתלמידי חכמים שבישראל ח"ו:

ג

וגלות השלישי הקשה מכולם, הוא התלמידי חכמים יראי חטא, שסובלין גלות מן תלמידי חכמים שדין יהודאין, כאשר שמעתי על דרך הלצה כי אלו שהרגו את זכריה היו תלמידי חכמים ודפח"ח, כי מה שמבוזין התלמידי חכמים בעיני עם הארץ, הוא על ידי התלמידי חכמים, שמבזין זה את זה, ועל ידי שמבזין עמי הארץ את התלמידי חכמים לכך מבוזין בעיני האומות כנודע, וכן כתוב מפורש בספר חסידים, [ע"ש בסי' ר"ז ובסי' ר"ט]:

ד

וכדי להסיר מכשול מלב העקוב, חותר התנא להשוות המחלוקות שבין התלמידי חכמים, שלא יבזו זה את זה, רק שיהיה מחלוקתן לשם שמים, וזהו שאמרו (במס' עוקצין פרק ג' מי"ב) עתיד להנחיל לכל צדיק וכו' שנאמר (משלי ח׳:כ״א) להנחיל אוהב"י יש, ר"ל שבשעת הפלפול עם חבריו, יאהב את השם יתברך דייקא ולא את עצמו, דהיינו שיקשט את עצמו בפלפול, שיהיה לו יד ושם בין התלמידי חכמים ח"ו:
(תוי"י פ' ואתחנן דקע"ח ע"ד).