בני יששכר, תשרי י״ג:ב׳

א

ענין שמיני עצרת ושמחת תורה מה שאמרו בזוהר ובעוד דאיהו עם מלכא שאל מה דבעי ויהיב לי וגם ענין ההקפו"ת שנוהגין ביום ההוא הבנתי מדברי הרב הגדול החסיד המפורסם מהרש"ז זצ"ל ממעש' כל המצות מתהוים (על האדם ג"כ) אורות מקיפי"ם אך הוא בחי' או"ר מקי"ף פרטי מקי"ף החוזר היינו האור שלא יכילנו הכלי יוחזר להיות בבחי' מקי"ף על הכלי (כתבתי במ"א הנרצה במאמרם ז"ל מצו"ת ומעשיי"ם טובי"ם היינו המצות ודקדוקי המצות אשר מתהוו' מזה אור מקי"ף ע"ש) והוא דמיון בחי' חי"ה אשר היא מקיף פרטי לכל מדריג' בפ"ע היינו לנפש בפ"ע ולרו"ח בפ"ע ולנשמ' בפ"ע כנודע אבל יש אור מקי"ף כללי אשר הוא מקי"ף מתחלתו היינו מתחל' הארתו ומקי' הכל בהשווא' דמיון בחי' יחיד"ה המקי' הכל ביחד לכל חלקי נר"ן) (והוא באה משמח"ה ש"ל מצו"ה) (והוא ענין יום שמח"ת תורה להתהוות המקי"ף הכללי מן כללו' עשיית המצות ולכל התורה ע"כ דברי קדשו ולדעתי ה"ס ההקפות שעושין ביום שמח"ת תור"ה לרמ"ז המקי"ף הנ"ל. וז"ש בזוהר (על יום הזה) ובעוד דאיהו עם מלכ' שאל מה דבעי ויהב לי כי ממלאין משאלותיו בלי גבול וצמצום כמו אור מקיף הכללי שאינו נגבל כלל אפי' בבחי' התחלקות הבן מאד הדבר הזה הנכבד:

ב

הג"ה ונ"ל בדומ' ענין מנהגינו בטלית של מצוה הנהוג אצלינו שאינו כעין מלביש בחיתוך איברים להקיף כל איברים בפ"ע רק על המלבושים הנעשי' בחיתוך איברים עוד יש למעלה מהם מלבוש עליון בלא חיתוך איברי' עטיפת כל הגוף ביחד ותבין לפ"ז מה שמברכין להתעט"ף בציצית ועטיפ' לא נזכרה בתורה הבן:

ג

הגה לפי מ"ש בהג"ה הסמוכ' תבין מ"ש בגמ' חזייא דלא פריס סודרא אריש' וכו' אמר אכתי לא נסיבת וכן נוהגין עד היום דאין מתעטפין בטלית עד הנשואין וטעמא בעי ולפי מ"ש בהג"ה הסמוכ' תבין דהנה ענין העיטוף מור' על אור מקי"ף הכולל בחי' יחיד"ה והאור ההוא בא מן שמח' של מצו' והשרוי בלא אשה שרוי בלא שמח' שמח' שמחת לב אשה נ"ל והבן: ומעתה תתבונן דבר מת"ד מנה"ג אבותינו תורה היא שביום זה אין חשבון ומספר אל העולים לקריא' התורה כיון שהארת היום מבחי' אור מק"ף הכללי אל התורה ממילא אין גבול וחשבון וכן תבין מה שנוהגין תיכף אחר סיום התורה ביום זה מתחילין תיכף בבראשי"ת לנעוץ סופ' בתחלת' כי אין סיום וגבול הבן הדבר היטב: