בני יששכר, תשרי י׳:ג׳

א

עוד אמר הרב הקדוש הנ"ל זהו הפירוש סוכ"ה ש"ל לוית"ן מלשון חבור השמו' הנ"ל וז"פ הפסוק ונבאו בניכ"ם ובנותיכ"ם והנה תבין ידיד הקורא ע"פ מש"ל דמבחי' אור מקי"ף הכולל לזו"נ מזה יבא רוח הקוד"ש וע"כ ההבטחה הוא לבני מלאכים. ונבאו בניכ"ם ובנותיכ"ם. הבן הדבר וינעם לך בטוב טעם ודעת ואומר לך עוד את אשר עם לבבי בסוכ"ה של לוית"ן. לוית"ן בגימ' מלכו"ת ותמצא בפרקי שיר' שירת הלוית"ן הוא הודו לי"י כי טוב כי לעולם חסד"ו ונתבא' אצלינו במ"א טעם לאמירת הלויתן שיר הזה היא ע"פ מה שנמצא בכתבי מרן האריז"ל בכוונ' ברכת אבות בשמ"ע גומל חסדים טובים וקונה הכל שה"ס חס"ד בגימ' ע"ב (נק' בזהר ע"ב גשרים) והנה ע"ב מיני חסדים י"ז העליונים הם בסוד טו"ב הגנוז שא"א ליהנו' מהם עדיין עד לעתיד ב"ב ונ"ה התחתונים הם הקנוים ליהנות מהם העולם וז"ש גומ"ל חסדי"ם טובים (החסדי' אשר הם מנין טוב היינו י"ז העליונים המה מוסרים ומובדלים מן העולם והוא מלשון ויגדל הילד ויגמ"ל. היינו שהוסר מיניקת שדי אמו) וקונה הכל (מנין הכ"ל נ"ה המה קנוים אל העולם ע"כ הבנתי מדברי מרן ותתבונן טו"ב כל"ה הס' חס"ד גמור נגמר ונשלם כאשר נמשך הטוב (הנגנז בו טוב"ו) אל הכל"ה ותתבונן לפי"ז שירת הלוית"ן שהוא מוכן לעתיד לבא כשיהי' הייחוד והחיבור ליהנות מכל השלמת החס"ד הנה אומר בשירתו הודו לי"י כי טו"ב יתפרש כ"י מלשון כאשר. רצ"ל כאשר עדיין טוב הוא מיוחד בפ"ע בגניזה רצ"ל בזה"ז ג"כ הודו לי"י כי לעולם חסד"ו כי במהרה יתגלה וישתל' כל שיעור קומת חס"ד ליהנות ממנו כל באי עולם כשיהי' יחודא שלים טו"ב כל"ח כנ"ל:

ב

והנה מעין השלמת החס"ד הוא בחי' שמינ"י עצר"ת שאל מאי דבעי ויהיב לי' בתורת חס"ד גמור מבלי טעם כי אמר החכם אין טע"ם ברצו"ן היינו בהמשכת הרצו"ן והתבונן מ"ש דוד סוד המלכו"ת בהספדו על יונתן בן שאול (שהי' בו נשמת משיח בן יוסף שאמר לדוד אנכי אהי' לך למשנה והס' יסוד יוסף המשפיע) נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים והנה יש לדקדק דהל"ל נפאלתה אהבתי לך מאהבת וכו' וג"כ לא יתכן לקדוש י"י כמוהו להמשיל ולהדמות אהבת צדיק לאהבת נשים וראיתי להרב הגדול בעל צרו"ר המו"ר פי' זה המאמר נפלאת' אהבתך לי (היינו אהבתך שאהבת אותי הוא בדרך פלא שידעת שמגיע לך חסרון על ידי שמלכותך תבא אלי ועכ"ז גדלה אהבתך אלי. והנה הוא) מאהבת נשים היינו מסוג אהבת נשים כי מה שהאדם אוהב את הנשים הוא ג"כ בדרך פלא ביודעו שהיא מכחשת כחו וחילו ומתחלש על ידה ועכ"ז רודף אחרי' ומבקש אהבת'. ובזה יונח לך הדקדוקי' שדקדקנו לעיל כי תגדל ביותר אהב' המשפיע אל המקבל. כי יותר ממה שהעגל רוצה וכו' והנה הרב הנ"ל דבר בקדשו בדרך פשט אבל סוד י"י ליראיו אהבת היסוד המשפיע למלכו"ת הוא בדרך פלא ממקום פל"א העליו"ן מקום הרצו"ן אין טעם ברצו"ן הבן הדבר ומעתה תתבונן ג"כ סוכ"ה של לוית"ן לשון חיבור. הבן מאד: