בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:ב׳

א

כתב הרב עיר וקדיש אשר דבריו דברי קבלה וקיב"ל מאליה"ו ז"ל ה"ה בעל הרוקח וז"ל בפרשת אמור אל הכהני"ם. התחיל שבת ורגלים פסח ועצרת ר"ה ויוה"כ סוכות וידבר משה את מועדי י"י אל ב"י וסמיך לי' ויקחו אליך שמן זת זך כתית למאו"ר רמז לחנוכ"ה שמן זית מצוה מן המובחר עכ"ל. ונ"ל דלשם נאמר צ"ו א"ת בנ"י ישרא"ל בגימ' בימ"י מתתיה"ו ב"ן יוחנ"ן כשתוסיף הכולל והוא דבר נחמד כאשר כבר השמעתיך שאלו הג' חדשים תשר"י מרחשו"ן כסל"ו המה מסוגלים לחנוכ"ת הבי"ת כי הן המה החדשים המתייחסים לבני' של רח"ל (עקרת הבי"ת) אפרי"ם מנש"ה בנימי"ן. והנה כסל"ו לבנימי"ן והנה מה שהמקובלים נוהגין להוסיף הכולל במקום המצטרך מקובל היא בידם בסמיכה על המקרא שבתורה אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי והנ' ראוב"ן ושמעו"ן בגימ' אפרי"ם מנש"ה כשתוסיף הכולל על ראובן שמעו"ן ממילא נפקא לן מן התורה דבר זה מן אפרי"ם מנש"ה והנה החנוכ"ה הזאת בימי מתתיהו יהי' לבנימי"ן שהוא כמו אפרי"ם ומנש"ה הגם שלא היה גאול' שלימ'. עכ"ז נחשב לחינוך כמו החנוכי' הגדולים שבחדש אפרים ומנש'. ע"כ נצטרך להוסיף בכאן הכולל שהיא נלמד מן אפרי"ם ומנשה. ולא יהי' הדבר הזה קל בעיניך:

ב

ועוד אומר לך דבר נכון צ"ו את בני ישראל הוא יותר א' מן מספר בימי מתתיה"ו בן יוחנ"ן להורות כי האור ההוא אשר ניתקן בימי מתתיהו בן יוחנן הוא הארה מן האור שנברא ביום א' (כאשר אכתוב לך להלן אי"ה אשר האור הניסיי בימים ההם בזה"ז היה אור ניסיי והאור מן הארת אור הגנוז. וכ"ה למשמרת בכל שנה ושנה) והנה האור הגנוז נגנז בתורה כמו שכתבתי כ"פ מפי קדמונינו ז"ל וע"כ האור ונר מצו"ה רומזים לתור"ה אוריית' מחכמה נפקת והנה רצו היונים לבטל את התור"ה או"ר וע"כ נעשה הנ"ס בשמ"ן רמז לחכמ"ה כמשארז"ל כ"פ ששמ"ן זית מצוי שם החכמה מצוי' ולמדוהו מן המקרא וישלח יואב תקוע"ה ויקח משם אשה חכמ"ה (משם דייקא כי תקיע"ה אלפ"א לשמן) ונעשה הנס במנורה ג"כ רמז לחכמ"ה הרוצה להחכי"ם ידרי"ם (ומנור"ה בדרו"ם אותן הרוח היא תמיד אור בקיץ ובחורף משא"כ שאר הרוחות) הנה ידוע אות א' רמז לחכמ"ה כמד"א ואאלפ"ך חכמ"ה וע"כ תבין לפי"ז. בימי"י מתתיה"ו בן יוחנן עם א' (היינו עם הארת הא' שנעשה בימיו) הוא בגימ' צ"ו א"ת בנ"י ישרא"ל (אז) ויקחו אליך שמ"ן זי"ת זך כתית למאו"ר: