א
וכל וגו' ומקנת כסף מאת בן נכר וגו'. אומרו מאת בן נכר מיותר לכאורה כי הלא אחד היה אברהם אז ההולך בדרכי ה' וכל מקנת כסף שהיו לו ודאי שהיו מבני נכר גם למעלה בכל מקום שנזכר מקנת כסף לא אמר כלל מאת בן נכר כי אם כאן. ונראה שבא הכתוב לומר כי הגם שנמולו לצד שהם ביד ישראל אבל באמת הם נכרים אצל המילה שאינה שייך אליהם כלל ואין זה כלל לאות ברית בבשרם ואין החיוב בזה רק מפני שהוא מקנת כספו של ישראל וחייב הישראל למולו כי כספו הוא אבל להם אין זה ברית בבשרם ולא נצטוו כלל עליה, ונראה שעל כן בעת הצווי על זה אמר הכתוב למעלה המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך וגו' שלא נודע טעם הכפלת הדבר בזה המול ימול (וחז"ל עבודה זרה כ"ז. ובראשית רבה מ"ו, י"ב דרשו המל ימול אבל פשוטו לא נודע) ואמנם כי כפל הדבר לעיכובא שלא יסבור אברהם כי זה למצוה לבד ולא לעיכוב וימשוך ידו מזה כי לא יהיה ניחא לו בזה למולם שלא יתערבו בזרע ישראל כי המילה היא אות לבני ישראל דוקא ואין לנכרים חלק בזה ומה להם לאות ברית בבשרם לכן כפל עליו הדבר לעכב, והטעם כי מקנת כספך הוא כאמור ואתה חייב בו ולא הוא ואך שלא ידאג אברהם פן יהיה זה להם לכריתת ברית ח"ו לכן אמר לו תיכף שם והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם כלומר כי זה הברית אשר בבשרכם הוא הוא אשר יהיה לברית ולא בבשר הנכרי אשר לא מזרעך הוא ולזה אמר כאן ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו פירוש שבאמת בן נכר הוא אצל המילה ואינו שייך אליו כלל ורק שנמולו אתו כי כספו הוא והחיוב עליו ולא עליהם ומזה תדון ותבין כי אלו אשר לא מזרע ישראל המה המולים את עצמם כמו הישמעאלים וכדומה (פירוש הישמעאלים הברורים שאינם מעורבים עם בני קטורה ועיין ברמב"ם ז"ל פרק י' מהלכות מלכים הלכה ח') לא די שאינם בכלל הברית אשר כרת ה' עם אברהם ולא יקבלו שכר על זה דכתיב (דברים ל"ג, ד') לנו מורשה, ולא להם (סנהדרין נ"ט.). כי אם אף עתידין ליתן את הדין על גזילתם ולקיחתם לעצמם דבר שאינו שלהם ואינם שייכים בה כלל. ותמצא שאמרו חז"ל הנודר למולים מותר בישמעאלים וכו' וממילא כיון שאינה שלהם יתחייבו בה מדין גזילה, כמו בגוי שעוסק בתורה שחייב בה מיתה מדין גזילה דכתיב לנו מורשה ולא להם (ועיין ברמב"ם שם הלכה ט' וי' ודו"ק היטב ועיין בדבריו בפרק ח' מהלכות מתנות עניים הלכה ח', ט') ודו"ק. וזה שמל אברהם את ישמעאל לא לפי שהיה חייב במילה רק לפי שהיה יליד בית לאברהם שנולד משפחתו ואך הוא ולא זרעו בכלל זה דהכי פסקינן (בסהדרין נ"ט: וברמב"ם פרק י' מהלכות מלכים הלכה ז') שזרעו של ישמעאל פטורין מן המילה ולזה סמך לדברים האלה ואמר וירא אליו ה' וגו' כלומר כי לא נגלה ה' כי אם אליו בעצמו ולא לשאר הנימולים אתו כי הם לא באו בברית כלל כי אם הוא לבד וזהו שאמר בזוה"ק אליו דייקא, לו לבד נראה גילוי שכינתו יתברך ולזה לא אמר הכתוב וירא אל אברהם להודיע זאת שרק אליו נראה ולא לשאר הנימולים אתו.
ב
חסלת פרשת לך לך
הסבר על זכויות יוצרים
באר מים חיים
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.