באר מים חיים, בראשית י״ב:י׳

א

ויהי וגו' וירד אברם וגו' לגור שם וגו'. לכאורה מיותר אומרו לגור שם ועיקר ההודעה הוא שירד למצרים, ואכן כי לכאורה יקשה למה לא הלך לו אל ארצו ומקומו כיון שהיה מוכרח לצאת מן הארץ וכבר קיים מאמר הקב"ה בלך לך שכבר הלך, ועתה אשר מאת ה' נסבה שהרעיב נפש הצדיק והיה מוכרח לצאת משם למה ילך לארץ נכריה מוטב ילך לארצו ומקומו, ולזה אמר לגור שם כלומר כיון שלא ירד למצרים להשתקע אלא לגור שם לפי שעה, כי ידע והכיר בטוב מעלת ארץ הקדושה אשר טוב ללון במדבריות של ארץ ישראל מפלטרין של חוץ לארץ (כמו שאיתא בבראשית רבה ל"ט, ח'), ועל כן לא הלך אלא למצרים כי קרוב הוא לישב שם על שעה ויחזור מה שאין כן הנסיעה לשוב לביתו דרך רב הוא, ועוד שלשוב לביתו נראה כאילו חוזר לשבת שם בקביעות כמו קודם והוא לא רצה בזה רק בחר בטוב הארץ, ובפרט ברוח הנגבה הוא ירושלים עיר הקודש ועל כן קירב עצמו למדינה הקרובה לנגבה של ירושלים והוא מצרים כידוע וכמו שאיתא ברש"י בפסוק ויעל אברם ממצרים וגו'.

ב

כי כבד הרעב. דבר זה מיותר אחרי אומרו מקודם ויהי רעב בארץ, אמנם זה יגיד צדקת הצדיק אשר מאוד גדלה בעיניו חיבת הארץ ולא יצא ממנה כי אם אחר שהוכבד הרעב ולא היה לו מקום אחר להוושע אם לא שיצא ממנה אבל כל עוד שהיה הרעב שלא בכבידות ישב לו בנחלת ה' ולא חפץ לצאת ממנה, והוא כמו ששנו רבותינו (בבא בתרא צ"א.) אין יוצאין מארץ ישראל לחוץ לארץ אלא אם כן חזק שם הרעב וכו' וכן קיים אברהם אבינו ע"ה ולא יצא עד שהכביד הרעב מה שאין כן בימי שפוט השופטים שהיה רעב בארץ לבד ולא הוכבד הרעב ויצאו שני גדולי הדור מחלון וכליון לחוץ לארץ ונענשו כמו שאמרו (שם) ועיין בבראשית רבה (כ"ה, ג') ותמצא כדברינו.

ג

ועוד יאמר כי כבד הרעב. כלומר, אף על פי שכבד הרעב (כמו כי מנשה הבכור (בראשית מ"ח, י"ד) שפירוש אף על פי שמנשה הבכור) והיה אפשר לעלות על דעתו הלא אינה טובה הארץ לפני, ומאמר הקב"ה כבר קיים כאשר הלך פסיעה אחת בארץ ישראל כמו שכתבנו למעלה והיה לו מקום לומר אלך ואשב לי במצרים בקביעות אף על פי כן לא כן הוא כי רק וירד מצרימה לגור שם לבד ולא להשתקע והיה דעתו לחזור להתהלך לפני ה' בארצות החיים.

ד

ועוד נראה שזה הכתוב כולו קאי למה שלמעלה שמסיים ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה ועתה מספר מעלת הליכת ארבע אמות בארץ ישראל כי הן קודם אמר הקב"ה לאברהם לך לך מארצך וגו' עד ואברכך בממון רצה לומר, כי שם ואברכך בזה כי זכות הארץ יסייע לך להיות תתברך בכל מעשה ידיך שם דוקא אבל לא בחוץ לארץ ועתה גילגל הקב"ה והביא רעב בארץ וירד למצרים, וידוע מצרים מקור מקום הטומאה ערות הארץ ופחותה מכל חוץ לארץ ואף על פי כן כיון שכבר הלך ד' אמות על אדמת הקודש, נתברך במצרים בכל טוב ויעל במקנה כבד בכסף בזהב וגו' ומזה נדע אשר ארץ ישראל היא מקור הברכות ואף שנראה לפעמים רעבון בתוכה אין זה אלא בבחינת צדיקים תחילתן יסורין וסופן שלוה אבל היא מקור כל הברכות, ולזה אמר כי כבד הרעב וגו' כלומר אף שכבד הרעב שם ותרצה ח"ו ליתן דופי בארץ המקודשת הלזו לא כן כי על כן גילגל הקב"ה שירד אברם למצרים ויעל משם בכל טוב מפני שכבר הלך ד' אמות בארץ ישראל שמזה נבין מעלת הארץ מקור מקום כל הברכות, והילוכו בה מברך ומקדש כאמור.