שפת אמת, דברים, ראש השנה כ״ז

א

תרנ"ט

ב

אמרו חז"ל אמר הקב"ה אמרו לפני מלכיות שתמליכוני עליכם זכרונות שיעלה זכרוניכם לפני לטובה. כי ע"י קבלת מלכותו ית"ש נפדין בנ"י כמ"ש פודה ה' נפש עבדיו אלו בנ"י שמקבלים מלכותו ברצון. ובאמת פירוש נפש עבדיו הוא הרצון הפנימי בלב איש ישראל לעבדו באמת. כי בני ישראל נאמר עליהם עבדי הם. אך הרצון נכסה מרוב תלאות הגוף. ובר"ה הקב"ה פודה זה הנפש והרצון. וז"ש יום תרועה יהי' לכם. תרועה היא הרצון. תרועת מלך בו. והוא מתגלה בפועל בזה היום:

ג

ראש השנה הוא יו"ט לבנ"י כי באמת כל המשפט והדין למעלה לזכותן של בנ"י. ור"ה הוא בחי' היכל זכות שכתב בזוה"ק פקודי דשם כל המשפטים ודינים. ונק' זכות כי כל המשפט כדי לזכות בני אדם. והקב"ה רצה לזכות את בני ישראל הרבה להם תורה ומצות כמ"ש חז"ל ה' חפץ למען צדקו. וזהו הד' ובכן שכ' האריז"ל כי כל בכן עולה חסד וג' בכן. רי"ו. גבורה. ובכן הד' כולל כל הג'. [ובאמת בתולעת יעקב וכן הרמ"ק מגמגמים בזה דלא נמצא רק רי"ו. אבל באמת נראה דהם ב' דינים רי"ו בפרט של ג' ע"ב ורי"ו א' הכולל כולן והם ב' בתי דינין וכן הי' ב"ד בהר הבית ובפתח העזרה. וב"ד שבלשכת הגזית למעלה מכולן] והם ב' בחי' גבורות. ונראה דזכות עולה ב"פ גבורה וא' יותר שהוא גבורה הג' שליט על ב' הגבורות. והוא שכ' בעל גבורות ששליט על ב' הגבורות ומהפכן לזכות ולרחמים והמשכיל יבין ביותר. והנה איתא במד' וארא על פסוק מגיד מראשית אחרית כו' חפצי אעשה שחפץ הקב"ה להצדיק בריותיו ע"ש ולעתיד יהי' הכל מתוקן. ובכל ר"ה שמתחדש הבריאה מתעורר זה התיקון להצדיק הברואים. ובנ"י זוכין לזה בכל ר"ה. ולעתיד יתקיים בכלל כל הברואים. ואז יתקע בשופר גדול וע"ז מבקשין בנוסח בכן תן פחדך כו':

ד

זכרנו לחיים כו'. דכ' ויפח באפיו נשמת חיים. ובר"ה שמתחדש הבריאה נתחדש ג"כ כח הנשמה. וזה עיקר התיקון לחדש כח הנשמה שנטבע בחומר הגוף. כמ"ש בזו"ח בפסוק הנ"ל ויהי האדם לנפש חי'. שהכתוב מתאונן על האדם שנשתנה בו כח הנשמה בהשתתפות הנפש וגוף ע"ש. זה הבקשה זכרנו לחיים כי זכירה בפה. וזה רמז לשמוע קול שופר: