נועם אלימלך, ספר דברים, כי תצא ו׳

א

כי ימצא איש נערה כו'. נראה לפרש ע"ד הרמז, דאיתא בכתבים שלפעמים יזכה הצדיק ע"י מעשיו שתבא אליו נשמה בעיבור מנשמת צדיק גדול, רק שחיסר איזה נדנוד משלימות המצוה או מהתמימות, ובאת הנשמה אל הצדיק בסוד העיבור עד שעושה המצוה הזאת שחיסר בה ואז חוזרת והולכת למקומה. ופעמים אם הצדיק הזה שהנשמה מתעברת בו הולך בצדקתו בתמימות, אזי אינה הולכת מאתו ומסייעת לו לעבודת הבורא יתברך, וזה נקרא בשם "מציאה".

ב

‎וזהו "כי ימצא איש", ר"ל הצדיק נקרא "איש", אם ימצא מציאה דהיינו עיבור נשמת צדיק, "נערה" לשון "וינערו רשעים מן הארץ", ר"ל שעי"ז יפעול לנער ולגרש את כל הרשעות והרעות מישראל, "בתולה" דהיינו ע"י שיחדש חידושין דאורייתא לשון קרקע בתולה, דהיינו שיחדש דבר חדש בתורה הקדושה, "אשר לא אורשה" דאיתא בגמרא "הלומד תורה בפני עם הארץ כאלו בועל ארוסתו בפניו", ולא כן הצדיק שלא למד תורה בפני ע"ה ולא לשום פניה שזו לימוד שלא לשמה, רק שלומד תורה לשמה, "ותפשה" פירוש שיתפוש את הנשמה שלא תלך מאתו, "ושכב עמה" דהיינו שתשכון עמו, "ונמצאו" פירוש שיהיה מציאה דהיינו להצדיק הזה ולהנשמה המתעברת, "ונתן לאבי הנערה" …. (חסר כאן קצת)

ג

‎וזהו "לא תראה את שור אחיך או שיו נדחים", דיש צדיק הנקרא "שור" לשון הסתכלות, ע"ד אשורנו ולא קרוב, דהיינו שמסתכל תמיד ברוממות האל יתברך, ויש צדיק הנקרא "שה" דהיינו שהולך בתמימות, "נדחים" פירוש שנדחו ממקומם ובאו אליך בסוד העיבור מחמת שחיסרו קצת בעבודתם להבורא יתברך כנ"ל, "והתעלמת מהם" ר"ל ותרצה להתעלם, לכן אני מזהירך "השב תשיבם לאחיך", ר"ל שתראה לתקנו, כי הנשמה המתעברת בו מודיעה לו מה שחיסרה במצוות ה' כדי לתקנה. "ואם לא קרוב אחיך אליך" ר"ל שאין לה קרבות עמך להודיע לך, "ולא ידעתו" מה שחיסר, והוא מחמת שמעשיך עדיין אינם בשלימות כ"כ, "ואספתו אל תוך ביתך" דהיינו שתוסיף שלימות במעשיך, "והיה עמך" ר"ל ותהיה הנשמה עמך "עד דרוש אחיך אותו" ר"ל עד שתדרוש אשר יחסר לו, "והשבתו לו" ר"ל שתתקננו. וק"ל.