הספר: ספר מנחת שי

דף הבית › ספרי קודש אונליין › ספר מנחת שי
סעי' ח' – אחר שסיים י"ח ברכות, קודם אלהי נצור, יכול לענות קדושה וקדיש וברכו. – ספר מנחת שי
סעי' א' – המתפלל שתי תפלות, זו אחר זו, צריך להמתין בין זו לזו כדי הילוך ד' אמות, כדי שתהא דעתו מיושבת להתפלל בלשון תחינה. – ספר מנחת שי
סעי' א' – המלוין את המת, שאין למטה צורך בהם, חייבים בק"ש, ופטורים מתפלה; ונשים ועבדים, פטורים מק"ש וחייבים בתפלה, וקטנים שהגיעו לחינוך, חייבים לחנכם. – ספר מנחת שי
סעי' ב' – העוסק בתורה לא פטור מקריאת שמע ותפלה. – ספר מנחת שי
בהמשך – אסור להתחיל ללמוד משהגיע זמן תפלה באופן שלומד בביתו ולא רגיל להתפלל בבית הכנסת שמא ימשך ויעבור זמן ק"ש ותפלה. – ספר מנחת שי
בהמשך – מותר להתחיל ללמד לרבים משהגיע זמן תפלה אם יש חשש לביטול תורה, ואפילו שיש חשש שימשך ויעבור זמן תפלה. – ספר מנחת שי
בהמשך – התחיל ללמוד תורה קודם זמן תפלה בביתו והגיע זמן תפלה לא צריך להפסיק הלימוד מחשש שמא ימשך. – ספר מנחת שי
בהמשך – המלמד את הרבים ורואה שעומד לעבור זמן ק"ש, צריך לקרא את כל הק"ש, ואם חושש לביטול תורה מספיק שיקרא פסוק ראשון כר"י הנשיא. ולענין תפלה יפסיק ויתפלל. – ספר מנחת שי
סעי' א' – חוזר ומתפלל בנדבה כמה פעמים שירצה וצריך לחדש שום דבר; והמסופק אם התפלל, חוזר ומתפלל בלא חידוש; ואם נזכר באמצע התפלה שכבר התפלל, פוסק אפי' באמצע ברכה אפילו יכול לחדש בה דבר. – ספר מנחת שי
בהמשך – אין מתפללים תפלת מוסף בנדבה; ובשבת וי"ט, אינו מתפלל תפלת נדבה כלל. – ספר מנחת שי
סעי' ב' – כשמתפלל נדבה צריך שיחדש דבר בכל ברכה מהאמצעיות מעין הברכה; ואם חדש אפילו בברכה אחת, די. – ספר מנחת שי
סעי' ג' – אין צבור מתפללין תפלת נדבה כלל. – ספר מנחת שי
סעי' ד' – לא יתפלל בנדבה רק אם מכיר את עצמו שהוא זריז וזהיר ואמיד בדעתו שיוכל לכוין בתפלתו מראש ועד סוף. – ספר מנחת שי
סעי' א' – טעה או נאנס ולא התפלל מתפלל בתפלה הבאה שתים: ומתפלל השניה לתשלומין; ואם היפך, לא יצא ידי תפלה שהיא תשלומין, וצריך לחזור ולהתפלל אותה. – ספר מנחת שי
סעי' ב' – לא התפלל מנחה, מתפלל ערבית שתים: לא התפלל ערבית, מתפלל שחרית שתים: ולאחר שאומר יוצר וי"ח ברכות, יאמר אשרי ואח"כ יתפלל י"ח לתשלומי ערבית. – ספר מנחת שי
סעי' ג' – הא דמשלים התפלה שהפסיד, דוקא בזמן תפלה, אבל בשעה שאין זמן תפלה, לא. – ספר מנחת שי
סעי' ד' – אין תשלומין אלא לתפלה הסמוכה בלבד. – ספר מנחת שי
סעי' ה' – אע"פ שאין תשלומין לתפלות שהפסיד אם רצה להתפלל אותה נדבה ושיחדש בה שום דבר, הרשות בידו; ונכון לעשות כן. – ספר מנחת שי
סעי' ו' – עבר כל היום ולא התפלל מוסף, אין לה תשלומין. – ספר מנחת שי
סעי' ז' – הזיד ולא התפלל אין לו תשלומין, ואם רצה יתפלל אותה נדבה, ואינו צריך חידוש אם מתפלל אותה בתפלה הסמוכה לה. – ספר מנחת שי
סעי' ח' – היה סבור שישאר לו זמן אחר שיגמור איזה עסק ועברה לו השעה, וכן מי שהיה טרוד בצורך ממונו שלא יבא לידי הפסד, וכן מי שהוא שכור ולא התפלל, כולם חשובים אנוסים, ויש להם תשלומין. – ספר מנחת שי
סעי' ט' – טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת, מתפלל ערבית שתים של שבת: הראשונה לערבית, והשניה לתשלומין. – ספר מנחת שי
סעי' י' – לא התפלל מנחה בשבת, מתפלל במוצ"ש שתים, מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה, לא הבדיל בראשונה, והבדיל בשניה, שניה עלתה לו, ראשונה לא עלתה לו, הבדיל בשתיהן, או לא הבדיל בשתיהן, יצא. – ספר מנחת שי
סעי' יא' – התפלל י"ח במנחה של שבת, מתפלל במוצאי שבת שתים, ואינו מבדיל בשניה, ויתפלל אותה בתורת נדבה ואינו צריך לחדש בה דבר; וה"ה אם לא הזכיר יעלה ויבא במנחה של ר"ח. – ספר מנחת שי
סעי' יב' – הטועה ומזכיר מאורע שאר ימים בתפלה, שלא בזמנה, לא הוי הפסקה. – ספר מנחת שי
סעי' א' – לא יתחיל להתפלל אם לא יספיק לסיים ולומר קדושה או קדיש, אא"כ השעה עוברת. וכן אם יכול להגיע למודים, או לאחת מהברכות ששוחים בהם, כשיגיע שליח צבור למודים, יתפלל. ואם צריך להתחיל כדי לסמוך גאולה לתפלה, ונזדמן לו שמגיע ש"צ למודים כשהוא באחת הברכות באמצע, ישחה עמו; אבל אם הוא בתחלתה או בסופה, לא ישחה. – ספר מנחת שי
דילוג לתוכן