שפת אמת

א תרמ"ו ב בפסוק וארא כו' וגם הקמותי א"ב לתת כו' וגם א"ש את נאקת בנ"י כו' ואזכור א"ב. דהנה מרע"ה אמר למה הרעותה כו' פי' בזוה"ק למה יהיב חילא לסטרא דרע לשלוט בהם כו'. דמרע"ה הי' מיוחד להנהגה המיוחדת לבנ"י. והיא קבלת התורה שנק' טוב שאין שם תערובות טו"ר. ולכן כ' במשה כי טוב … להמשך קריאה

א תרמ"ה ב פ' וארא ור"ח שבט ג בפסוק וארא כו' ושמי ה' ל"נ וגם הקימותי א"ב כו'. כבר כ' במ"א ענין המדריגות בין האבות למרע"ה. כי מרע"ה הי' מיוחד להיות איש אלקים מיד כשנברא. כמ"ש משה משה לא פסיק טעמא בגוייהו. והי' מוכן להתורה שהיא למעלה מהבריאה. והאבות היו מוכנים לתקן מעשה בראשית והטבע. … להמשך קריאה

א תרמ"ד ב במדרש חייך שיש לך לידע שנא' טוב אחרית דבר מראשיתו כו'. דכ' למה הרעותה כו' למה זה שלחתני. והענין הוא דכ' במשה כי טוב הוא. והי' זה תמיהת מרע"ה כיון שהוא השליח. לא הי' מקום להרע להם. אך הש"י הכין רפואה לדורות האחרונים. כדכתיב ביום טוב כו' וביום רעה ראה. שעיקר תיקון … להמשך קריאה

א תרמ"ג ב בפסוק וארא אל האבות בא"ש ושמי ה' ל"נ. כי בחי' מרע"ה הוא הפנימיות בחי' שם הוי' והתורה. ושם א"ש הוא כמ"ש חז"ל שאמר לעולמו די והוא התפשטות חיות התורה בכל מעשה בראשית במדה וגבול. וזה הדרך תיקנו האבות. והכלל כי האותיות הם חיות הכל. אך יש אותיות התורה. ויש אותיות תפילה. ולכן … להמשך קריאה

א תרמ"ב ב במדרש המשנה. אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו אפי' נחש כרוך לא יפסיק. הוא להיות לאדם עובד ה' מדת השתוות שלח להפסיק עבודתו לא ע"י קירבות שיש לפעמים במתנת עליון. ולא ע"י ירידה ונשיכת נחש. וכמו כשאין האדם מפסיק ע"י הנשיכה. הולך לו הנחש. וכמו כן בכלל נחשב ימי הגלות נשיכת נחש. … להמשך קריאה

א תרמ"א ב ברש"י חבל על דאבדין כו'. כי חכמים אמרו בשם שדי שיש די באלהותו לכל ברי'. והענין הוא כי ה' ית' נתן בהטבע ג"כ חיות אשר יש למצוא בכ"ד הארה אלקיות. רק שצריכין להיות לזה צדיק גדול. והאבות זכו לתקן הטבע כי עדיין לא הי' להם התורה. והאמת כי התורה ומצות הם סיועים … להמשך קריאה

א תר"מ ב בפסוק וארא אל אברהם כו' באל שדי כו'. זה תשובה על שאלת מרע"ה למה הרעותה כו'. והענין הוא דאיתא בעשרה מאמרות נה"ע ומה ת"ל כו' כדי להפרע כו'. והיינו שתיקון הבריאה בעשר מדרגות ולא באחדות. כדי שיהי' שכר ועונש והוא תיקון הבריאה בעצם. וזו היתה עבודת אבותינו הקדושים שתיקנו הטבע והקנו להבורא … להמשך קריאה

א תרל"ט ב במדרש כי מה האדם כו' אשר כבר עשוהו. המקרא נאמר על שלמה ע"ה ועל מרע"ה כו'. הענין הוא כי אלה השלמים לא יכלו לסבול הבלי עוה"ז כמ"ש רש"י ע"פ הבל הבלים. שלמה קורא תגר על כל הנברא במעשה בראשית כו'. כי בוודאי אחר השלימות הוא פלא ותמי' נשגבה איך השקר מתגבר בעולם … להמשך קריאה

א תרל"ח ב בפסוק וארא כו' ובמד' חבל על דאבדין. וקשה מאחר שהשיג מרע"ה למעלה עליונה מהם כאמור ושמי ה' כו'. א"כ מה חבל. אך ביאור הענין בשם אל שדי אמרו חכמים שיש די באלקותו לכל ברי'. פי' כח אלקות שנמצא בכל הוה שהוא כח הנטבע בטבע. והנה באמת אבות הקדושים שהי' כ"א מהם איש … להמשך קריאה

א תרל"ז ב ברש"י וארא. אל האבות. בא"ש כו' חבל על דאבדין כו'. ביאור הענין כי בוודאי גם האבות היו יכולין להשיג שם הוי' ב"ה. אמנם בחירת האבות הי' בבחי' אל שדי שהוא כבוד מלכותו ית' בעולמות שברא. כענין שכ' לתקן עולם במלכות שדי. וזה עצמו מ"ש ארץ כנען כו' מגוריהם אשר גרו בה כו'. … להמשך קריאה

א תרל"ו ב וידבר אלקים כו' ויאמר אליו אני ה' כו'. במדרש התחיל במדה"ד וראה שבשביל צער ישראל דיבר חזר למדה"ר כו'. אשר חכמים יגידו ושמענו מרבותינו ז"ל כי יצ"מ הי' תיקון כל מעשה בראשית. וכלל הדברים שבאמצעות עשר מכות נתקנו עשרה מאמרות ונעשה אח"כ עשרת הדברות. אשר ע"כ כמו שמצינו בראשית הבריאה עלה במחשבה … להמשך קריאה

א תרל"ה ב במדרש תנן אפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק כו'. נראה כי ירידת בנ"י למצרים הי' הכנה לא"י כדאיתא במד' פ' שמות ג' מתנות ע"י יסורין א"י כו'. וכדאיתא מאן דנצח לחויא ליסב ברתא דמלכא והוא הנחש הסובב מבחוץ שלא כל הרוצה ליטול השם יטול. וז"ש הקב"ה למרע"ה וארא כו' הקמתי כו' … להמשך קריאה

א תרל"ד ב וארא כו' ושמי ה' לא נודעתי כו'. כי האבות כל עבודתם הי' עבור בנ"י לכן נקראו אבות והלכו בכל המקומות הנסתרים תוך הטבע. ויגעו עד שמצאו גם שם הארה הקדושה. ובחי' זו היא ההנהגה בשם אל שדי. כמ"ש ז"ל שיש די באלקותו לכל ברי'. פי' זה שהש"י נתן בכל דבר נקודה חיות … להמשך קריאה

א תרל"ב ב ברש"י חבל על דאבדין כו'. אף כי כ' שמדרגת מרע"ה הי' למעלה יותר. אעפ"כ הוטב בעיני השי"ת עבודת האבות לפרסום כבוד שמו ית' כמו שהוא נסתר בעולם הזה כמ"ש ז"ל למען אברהם שקראך אדון. והוא שם שדי שהוא חיותו ית' לכל הנבראים שנקודה חיות ממנו ית' מחי' כל העולמות. ואף הטבע נמשך … להמשך קריאה

א תרל"א ב במדרש ופניתי לראות כו' אשר כבר עשוהו כו'. כי יש לאדם לידע כי כל מעשה נוגע בשורשו למעלה למעלה עד שאין השגת אדם מגעת כלל. ולזאת צריך להיות בטל כל השכל וכל הרצונות לרצונו ית"ש וכן שמעתי מאא"ז מו"ר זצלה"ה עמ"ש במד' אלו הי' יודע ראובן שהכ' יכתוב עליו למען הציל כו' … להמשך קריאה

א תרס"ד ב בפסוק בלבת אש מתוך הסנה. איתא במד' שהראה לו שהגם שהמצריים שולטין עליהם לא יכלו ח"ו ע"ש. ובאמת לשון הפסוק מראה הגדול הזה משמע שזה המראה הי' עיקר האות למרע"ה. ושע"ז נאמר אח"כ וזה לך האות. דכ' כה דברי כאש נאום ה'. וכן נאמר דבריו שמעת מתוך האש. ומרע"ה אמר לבנ"י הנשמע … להמשך קריאה

א תרס"ב ב בפסוק וירא מלאך כו' בלבת אש כו'. זהו בחי' יעקב ויוסף. בית יעקב אש. ויוסף להבה. זהו בלבת אש. דעיקר הגלות והגאולה הי' בב' אלו. לכן כ' פקד פקדתי פקידה כפולה של יעקב ויוסף ושניהם נטעו נקודות בישראל שלא יוכל להשתנות כמ"ש מים רבים לא יוכלו לכבות כו' האהבה. ולכן היו בטוחים … להמשך קריאה

א תרס"א ב ואלה שמות ו' מוסיף על הראשונים כי ס' בראשית הוא בריאת העולם. וס' שמות יצ"מ וקבלת התורה הוא תכלית הבריאה. ולהודיע כי זו הגאולה הי' צורך גבוה. כמו כל מה שברא לכבודו ברא. ועיקר הבריאה לצורך האדם שיבין גדלו וטובו וחכמתו הנעלמה כדי להודות ולשבח לשמו ית'. וזה לא הי' יוצא לפועל … להמשך קריאה

א תרנ"ט ב וימררו את חייהם. אי' במד' כי גלות מצרים הי' יסורים הקודמין לתורה ע"ש. וכן בזוה"ק שהדיבור הי' בגלות. וזה וימררו את חייהם כי עיקר החיות בפה כמ"ש לנפש חי' לרוח ממללא. אכן חייהם תרתי משמע. והם ברית הלשון וברית המעור שעיקר החיות תלוי בהם. כמ"ש במ"א פי' חי חי כו' יודך. כי … להמשך קריאה

א תרנ"ח ב במדרש חושך שבטו שונא בנו לכן הרשעים יש להם שלוה בעולם ובנ"י יש להם יסורים וג' מתנות ניתן לבנ"י תורה וא"י ועוה"ב וכולן ע"י יסורים. ואם היינו ראוים הי' יסורי מצרים מספיק לכל המתנות כמ"ש במתן תורה אמרתי אלקים אתם וכו'. ולפי שחטאנו הוצרך להיות במדבר מ' שנים לזכות למתנת א"י. וכמו … להמשך קריאה

א תרנ"ז ב ואלה שמות מוסיף על הראשונים דאיתא במד ' שנמשלו לכוכבים דכ' לכולם שמות יקרא. ופ"א כ' בשם יקרא. וכבר כתבנו מזה כי הגם שכל א' ממונה על ענין מיוחד מ"מ דביקים באחדות אחד. וכמו כן בנ"י ע"ש בפ' ויגש מזה. אכן עוד פי' שמות יקרא שיש לכל א' כמה מיני שמות לפי … להמשך קריאה

א תרנ"ו ב ואלה שמות בנ"י כו' מנאם בחייהם ובמיתתן להודיע חיבתן שנמשלו ככוכבים כו' ובמד' תנחומא יש ששמותיהם נאים ומעשיהם נאים אלו השבטים כו'. כי ענין השם הוא המכוון שעל זה נברא. וכשהאדם מתקן מעשיו כראוי אז נגמר השם. והנה השבטים הם תיקנו לעצמם ולדורות. ולכן נמנו במיתתן להודיע כי השאירו ברכה. ושמותיהם מתקנים … להמשך קריאה

א תרנ"ה ב במדרש ומשה הי' רועה כו' מוכן לגאולה ע"ש ובתנחומא. ז"ש משגב לעתות בצרה. משגב גי' משה. והוא שר התורה שנק' עוז וכל החירות תלוי בתורה כמ"ש חז"ל אין לך בן חורין אלא העוסק בתורה. ומאחר שהעוסק בתורה הוא ב"ח ממילא מרע"ה שהוריד התורה מן השמים הוא בעל החירות. ובאמת עיקר החירות שבא … להמשך קריאה

א תרנ"ד ב ואלה שמות כו' אחז"ל כ"מ שנא' ואלה מוסיף על הראשונים. כי הנה התורה נחלקה לז' כמ"ש חז"ל חצבה עמודיה שבעה מול שבעת ימי בראשית. וספר בראשית הוא בחי' חסד לאברהם כי עולם חסד יבנה. ואיתא כי יש כ"ו כל"ח בהודו. על כ"ו דורות קודם שניתנה תורה שהי' קיומם בחסדו ית' בלבד. וספר … להמשך קריאה

א תרנ"ג ב ואלה שמות בנ"י במד' תנחומא יש ששמותיהן נאים ומעשיהם נאים אלו השבטים כו'. כי האבות הקדושים השיגו מעצמם לתקן מעשיהם למעלה מהטבע והקב"ה הבטיח להם להיות בניהם נמשכין אחריהם לכן הוכרחו להיות בגלות מצרים שיזכו אח"כ לתורה ומצות אשר על ידיהם יתקנו מעשיהם להיות כמעשה אבותיהם כאשר חכמים הגידו חייב אדם לומר … להמשך קריאה

א תרנ"ב ב במדרש אני ישנה כו' תמתי שנתממו עמי בסיני כו'. מה התאומות זה מרגיש כו' כך עמו אנכי בצרה מתוך הסנה כו'. הענין הוא לבאר כי כל הגלות למצרים הי' לצורך גבוה כדאיתא בזוה"ק וארא כי הדיבור הי' בגלות. והענין הוא דכ' שמעה עמי ואדברה כו' אלקים אלהיך אנכי דרשו במדרש רות אין … להמשך קריאה