שפת אמת

א תרמ"ה ב במד' לתחתונים ב' אמירות אמור ואמרת כי אותן שהקב"ה מקרבם אליו נותן להם הארה מלמעלה וגם נותן להם כלים להיות מוכנים לקבל ההארות הבאות להם. וכ"כ והכהן הגדול כו' אשר יוצק על ראשו כו' ומילא כו' ידו ללבוש כו' הבגדים. שזה הכ"ג ניתן לו גדלות הן בהכנת כלי הגוף שנתגדל מכל אחיו … להמשך קריאה

א תרמ"ד ב במד' אמרות ה' א"ט כו'. פי' מה שהבטיח הקב"ה לבנ"י בעת שהקדימו נעשה לנשמע שהי' כענין המשל שכיבדו בני המדינה את המלך והבטיח להם והקב"ה שהוא אלקים חיים ומלך עולם אמירתו אמת. לכן אע"פ שנפלו בנ"י אח"כ ממדרגה הראשונה. מ"מ נשאר בהם מקום תיקון ע"י הכהנים כו'. והנה אמירה היא חטיבה כמ"ש … להמשך קריאה

א תרמ"ג ב במד' אמרות ה' א"ט כו' תינוקות שלא טעמו ט"ח יודעין לדרוש התורה במ"ט פנים ביקש דהע"ה אתה ה' תשמרם. דורש אמרות ה' על התינוקות שעמלו בתורה נק' התורה על שמם כמ"ש חז"ל בפסוק ובתורתו יהגה יומם ולילה. דמקודם כתי' יכרת ה' כו' שפתי חלקות כו' אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו. אבל … להמשך קריאה

א תרמ"ב ב במד' יום ליום י"א כו'. כבר כ' במ"א ב' האמירות כח הצימצום להתפשט מאמר הש"י לתחתונים כמ"ש למעלה אין אומר כו'. שהוא בלי השגה והוא בחי' תורה שבכתב שהש"י בטובו גנז אורות עליונות באלה האותיות. והב' הוא התקרבות התחתונים לקבל הארות הנ"ל בחי' תושבע"פ. ובחי' א' יום ליום יביע שהוא המשכות מדרגות … להמשך קריאה

א תרמ"א ב במד' א"ה א' טהורות כו'. כי התורה ניתנה לבנ"י לתקן על ידה כל המעשים. לכן אין ד"ת מקבלין טומאה. וזה הרבותא טהורות בכל המקומות שמכניסין שם דברי תורה אין בהם מגע נכרי. ולכן אין אדם זוכה לתורה רק כפי הטהרה שנמצא בו. ולכן ניתקן ימי הספירה להיות מטהרים להיות מוכן לקבל דברי … להמשך קריאה

א תר"מ ב במד' אמרות ה' א"ט כו' מלך ב"ו היכן הוא והיכן אמרותיו כו'. הענין הוא כי השי"ת נתן הטהרה לבנ"י ומאמרו קיים לעד. ואף שנפלו בנ"י אח"כ ממדרגתם. מ"מ נשאר הטהרה בכלל ישראל ע"י שבטו של לוי. כמ"ש וטיהר כו' בני לוי וזיקק כו'. והכלל כי הטהרה נמצא בבנ"י רק אם ראוין יכולה … להמשך קריאה

א תרל"ט ב במד' אמרות ה' א' טהורות כו'. דכתיב מצרף לכסף כו' ואיש לפי מהללו. כמו שכלי המצרף והכור הוא לזקק הכסף והזהב. כמו כן בריאת איש הישראלי לברר דברי תורה כמ"ש עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. וכל קומה של אדם היא לצורך פיו וכפי תיקון כל קומתו כן יוכל להוציא דברי תורה … להמשך קריאה

א תרל"ח ב במד' אמרות ה' א"ט כו'. פי' שע"י כח מאמרות הבורא ית' יכולין למצוא הטהרה בכל מקום כי הכל בא מעשרה מאמרות ואמרות ה' טהורות כסף צרוף. אמנם כשבא בעוה"ז נדבק בהנבראים תערובת טומאה וצריך בירור מ"ט פנים טהור מטמא. וז"ש בעליל לארץ מזוקק כו'. וכיון שניתן בחי' בירור זה לבנ"י. לכן מבקש … להמשך קריאה

א תרל"ז ב ב"ה אמור בקיצור ג במד' יום ליום יביע אומר ולילה ללילה כו'. היום לוה מן הלילה כו'. פי' כי כח עשרה מאמרות מתפשטין ממדרגה למדרגה. ואלה הימים ההארות שעשה הקב"ה להיות כל כך מדרגות כדי שיהי' ביכולת לקבל ההארה גם בעוה"ז. והנה בעוה"ז שהחיצוניות מתנגד להקדושה אעפ"כ ע"י התגברות האדם לדחות הרע … להמשך קריאה

א תרל"ו ב במד' אמרות ה' אמרות טהורות אמרות ב"ו אינם טהורות. פי' אדוני מו"ז ז"ל כי אף שהמלך ב"ו מקיים לפעמים דבריו אבל כיון שלפעמים מת והולך לו א"כ אין מאמרו טהור אבל הקב"ה [אומר ועושה פי'] שמאמרו הוא עצמו קיום המעשה. לכן נק' אמרות טהורות כו' דפח"ח. וסיום הפסוק כסף צרוף בעליל לארץ … להמשך קריאה

א תרל"ה ב במד' אמרות ה' א"ט כסף צרוף כו'. מלך ב"ו ערב לו קלוסין כו'. היכן הוא והיכן אמרותיו. הקב"ה אינו כן [*כו' אלקים אמת] לפי שהוא אלקים (אמת) [*חיים] ומלך עולם כו'. פי' כי אף שהקב"ה משלם טובה לאיש ג"כ לפי השבח והקילוס. מ"מ הוא במשפט צדק. וז"ש אלקים אמת שדינו אמת. שמלבד … להמשך קריאה

א תרל"ד ב ב"ה אמור בקיצור ג במד' אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף כו' תינוקות בימי דוד יודעין לדרוש מ"ט פנים טהור כו'. כי המדרש מפרש איך למצוא טהרה בעולם והיא בכח אמרות ה'. שכל הנבראים מעשרה מאמרות נמשכו ונמצא בהם הטהרה. רק כי האדם צריך לעורר הטהרה. וז"ש כסף צרוף בעליל כו'. כי … להמשך קריאה

א תרל"ג ב במד' אמרות ה' אמרות טהורות כו' אלקים חיים ומלך עולם כו' תינוקות שיודעין לדרוש התורה מ"ט פנים טהור ומט"פ טמא כו' אתה ה' תשמרם נטר אורייתא בלבהון כו'. כי הכל במאמר עשה ודברי תורה מעלין הכל מטומאה לטהרה. והאדם נברא להמשיך ע"י תורה ומצות הטהרה לכל הנבראים. ופי' אמרות טהורות שמביאין טהרה … להמשך קריאה

א תרל"ב ב במד' אמרות טהורות כו'. דקשה איך יכול ב"ו להתטהר כראוי. ורק כי הכל במאמר נברא כמ"ש בעשרה מאמרות נברא העולם. ולכך המאמר נותן טהרה לכל דבר. ורק להיות דבוק בשורש החיות שבכל דבר. וזהו אמור כו' ואמרת. שהטהרה בא ע"י בחי' מאמר כנ"ל. ובגמ' ה' האמירך כו עשנו חטיבה אחת ואנו עושין … להמשך קריאה

א תרס"ד ב נאמרה בהקהל. כי עיקר הקדושה בכלל ישראל והם גדר ערוה כשמתיחדין כאחד. וכן הוא בש"ק דמתאחדין ברזא דאחד לכן סט"א ערקית ויורד הקדושה לבנ"י. יום מנוחה וקדושה לעמך נתת. מנוחה בחי' שמור גדר ערוה וקדושה בחי' זכור להמשיך קדושת שבת בפה בקידוש היום. וזה שורש כל המצות. שס"ה מל"ת בחי' שמור. ורמ"ח … להמשך קריאה

א תרס"ג ב עוד למדרש קדושים ואתה מרום לעולם רוממות אתה נוהג בעולמך. נתת קדושה לישראל לעולם כו'. וגם מ"ש עוד במד' בפסוק ישלח עזרך מקודש כו'. דבכל אדם נמצא הקדושה בכח הנשמה שבאדם חלק ה' ממעל. אבל האדם צריך להמשיך מקדושת הנשמה אל הגוף ורמ"ח אברים. והוא בכח המצות שהם מול רמ"ח אברים כמו … להמשך קריאה

א תרס"ב ב עוד במד' שהקב"ה נותן לישראל ב' קדושות מג' הקדושות שמכתירין אותו. וכ' מזה במ"א כי הם בחי' מעשה דיבור ומחשבה. ובנ"י בכח קדושת אות ברית קודש שהיא במעשה כמ"ש נפשות העושות וע"י שמירה מעריות זוכין לקדושת המעשה. וע"י שמירת ברית הלשון זוכין לקדושת הדיבור. וקדושת המחשבה להיות נשמר מכל הרהור א"א בעוה"ז … להמשך קריאה

א תרס"א ב בפסוק איש או"א תיראו ואת שבתותי תשמורו ודרשו חז"ל אם א"ל חלל את השבת אל תשמע לו. ולמה פרט הכתוב מצות שבת בזה. רק הרמז היא כי הקב"ה הקשה כיבוד או"א לכבודו ית"ש מפני שהם שותפין בו. והגם כי כח אב ואם הכל מאתו ית"ש. אבל יצירת הגוף בא באמצעיות אב ואם. … להמשך קריאה

א תר"ס ב במד' ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך. ציון גי' יוסף. רמז לאות ברית קודש כמ"ש וצאצאיו חתם באות ברית קודש. עזרך מקודש היא בחי' התורה והוא קדושת הנשמה. ואות ברית מילה תיקון הגוף. והיא ציון וחותם שכלי זה ראוי להקדושה וזה החותם בגוף איש ישראל שהוא בן עוה"ב. ולכן אמרו כ"מ שאתה מוצא … להמשך קריאה

א תרנ"ט ב במד' ג' קדושות הם. וב' קדושות נתן לבנ"י. דיש קדושה בבחי' מחשבה דיבור ומעשה. ובכח התורה ומצות מתקדשין בנ"י בדיבור ומעשה כמ"ש אשר קדשנו במצותיו. וב' קדושות אלו יכול איש ישראל להתקדש בעולם להיות כל דבריו ומעשיו נשמרין בקדושה לשמור הדיבור והמעשה. אבל המחשבה להיות נשמר לעולם בקדושה בלי מחשבה זרה אין … להמשך קריאה

א תרנ"ח ב קדושים תהיו כי קדוש אני ה"א. פי' הקב"ה קדוש ונבדל מכל. ובנ"י שצריכין לקבל את אלקותו ית"ש צריכין להתקדש ע"י המצות להיות כלים נקבל אלקות. ואיתא בפסוק כתפוח בעצי היער מה תפוח אין לו צל כך ברחו האומות מלקבל התורה ע"ש. הענין הוא כי הקב"ה ייחד שמו על בנ"י ביותר שהגם שהוא … להמשך קריאה

א תרנ"ז ב קדושים תהיו ובמדרש מרום לעולם ה' כו' נתת קדושה לישראל לעולם שנאמר קדושים תהיו. כי קדושים תהיו היא גזירת הכתוב והבטחה כי לעולם נמצא קדושה טמונה בנפשות בנ"י. כמ"ש לעולם יראה אדם עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו. כמ"ש אני ה' לא שניתי כו' בנ"י לא כליתם כי חלק ה' עמו ויש … להמשך קריאה

א תרנ"ו ב בפרשת ערלה. ובשנה הרביעית כו' קודש הלולים כו' החמישית כו' להוסיף כו' תבואתו. כי ע"י החטא כ' ארורה האדמה כו' בעצבון תאכלנה ולכן צריכין להוציא הפרי מכלל ארור לברוך. והוא ע"י ג"ש ערלה שנשתנה בכל שנה עד שיוצא ממנו הפסולת. ואז קודש הלולים. כדאיתא כל הדברים שנתבררו לקדושה והוסר מהם פסולת ותערובת … להמשך קריאה

א תרנ"ה ב במד' קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם. דכתיב אין קדוש כה' כי אין בלתך כי הקדושה אינו פרישה בלבד אך הש"י הוא מרומם ונבדל מכל נברא כמ"ש ואתה מרום לעולם. פי' הגם שהוא בורא הכל ומחי' הכל אף ע"פ כן הוא מרומם ונבדל וזה עדות על עצם קדושתו … להמשך קריאה

א תרנ"ד ב במד' ואתה מרום לעולם ה' לעולם ידך בעליונה כו'. בין כך ובין כך לך ה' אזמרה ה' נתן ולא נמלך בפמליא וה' לקח הוא ובית דינו כו' ע"ש כל המדרש. דידוע דשם הוי' ב"ה למעלה מכל השמות והוא מורה על הויות המציאות שזה קיום הכל. ואח"ז יש כמה בחי' חומריים וצורות פשוטות … להמשך קריאה

א תרנ"ג ב במד' וכי תבואו אה"א ונטעתם כו'. אחרי ה' כו' תלכו כו' לעסוק בנטיעה תחלה כו' ע"ש כל המד'. התורה מלמדת לנו להתדבק לעולם בפנימיות ושורש הדברים. כי הטבע מסתיר הפנימיות. ובוודאי ארץ ישראל אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו יש בה מעין הנובע. וכתי' וכרות עמו הברית לתת כו'. כמו שיש קדושה … להמשך קריאה