פרישה, אורח חיים ק״ע:י׳

א לא יאמר אדם לחבירו בא ואכול עמי מה שהאכלתני שזהו דרך רבית פי' דשמא זה מאכילו יותר ממה שהאכילו הראשון או עתה עת יוקר: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים ק״ע:ט׳

א מעשה ברבי עקיבא כו' עד בא הפקח שבהם ואחז הקלח בידו ותלשו כו' פי' אחז הקלח עלה אחת או שתים בידו ותלשו להסיר העלה או העלים מן הקלח ולא בא אחריו העלה שלא הסירם אע"פ שאמר ותלשום מצינו כיוצא בו שאמרו ותולש בשערו וקאי אמי שאוחז ותולש ומשך ידו ממנו ולא רצה לאוחזו בידו … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים ק״ע:ח׳

א ולא יאכל אדם שום ובצל מראשו נ"ל דראשו של שום הוא המשובח שבו והוא הלבן ומה שלמטה הימנו הוא הירק הוא הגרוע ונמצא כשיאכל המשובח תחלה לפעמים שישאר העליון הירוקים ויהיה כרעבתן כן נראה עיקר: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים ק״ע:ז׳

א וגזר עליהן והיו נודרין ומבדין והלקה כו' דברים אלו לכאורה תמוהים חדא מה גזירה שייך כאן ועוד כיון שהיו נודרין שלא לאכול איך הכשילם והאכילם ודוחק לומר שלא שמע שנדרו. ועוד מה היה דעתם מתחלה שנדרו ואחר כך אכלו. ועוד דמה ראיה מביא רבינו מזה דכל מה שאומר בע"ה יעשה. אדרבה ממעשה זה משמע … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים ק״ע:ו׳

א משיירין פאה בקערה וכו' פירש"י כשהשמש מערה מן האלפס לתוך הקערה אינו דרך להניח באלפס כלום לצרכו אבל כל אחד מניח פאה בקערה ומחזירו לשמש והוא מאכל שמש ור"ל שהוא עצמו לא יניח כלום באלפס אלא הם יתנו לו מה שיבחרו. והתוס' פירשו בקערה הוא מעשה קדרה דנראין כרעבתנים אם אינן משיירים ובקדירה הוא … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים ק״ע:ה׳

א אם הם שנים חבירו ממתין לו כתב ב"י ונ"ל כו' כלומר מפסיקין מלאכול עד שיגמור השתייה אבל אם הם ג' אינם פוסקים בשביל השותה דאינו בדין שיפסקו שנים בשביל אחד ומ"ש ונ"ל דה"ק תמוה הלא מביא בכ"מ שכן כתב ר' יונתן: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים ק״ע:ד׳

א אמר רב נחמן ל"ש אלא לשתות כתב ב"י וכתב רש"י וצריך ליטול חיישינן שמא יתן פרוסה לתוך פיו גם ר' יונה כתב ס"פ אלו דברים דטעמא דצריך ליטול מפני שדרכם היה בשעת שתייה לאכול מעט דאי לאו הכי לא היה צריך ליטול ידיו בשביל השתייה עכ"ל וז"ל רמ"א בש"ע והא דבעינן נטילה לשתייה היינו … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים ק״ע:ג׳

א דיבר עם חבירו והפליג נוטל שתיהם וכו' אע"פ דקי"ל שאין הפלגה שבסעודה מצריך נט"י וברכת המוציא כמ"ש רבינו בהלכות סוכה ועוד שהרי בפרק ע"פ גרסינן ומביאו רבינו בסי' קע"א גבי חבורה שאפילו נעקרה לצאת אין בזה גרם לחיוב נטילה וברכת המוציא לכן נראה לי לומר שמ"ש והפליג כו' שחייב ליטול ידיו אע"פ שאין כן … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים ק״ע:ב׳

א הלכה בסעודה כלומר הלכה זו אמרו בהל' סעודה. ומ"ש שיטול ידו אותה ששפשף בה אבל אם לא שפשף א"צ ליטול ידיו וכ"כ בגמרא בהדיא וכן נראה דאי לא תימא הכי אלא אפילו בלא שפשוף ג"כ צריך ליטול מפני החשד וכמו שעלה על לבו של חכם אחד הוא רמ"י ש"י בש"ע שלו ונתן טעם משום … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים ק״ע:א׳

א אין משיחין בסעודה הטעם כדמפרש ואזיל משום סכנה דשמא יקדים קנה לוושט. ונראה דאפי' בין תבשיל לתבשיל אין משיחין כל זמן שדעתו עוד לאכול וראייה ממ"ש בסי' קע"ד וקע"ה לענין ברכת היין וברכת הטוב והמטיב שאין א' פוטר את חבירו עד שיאמר סברי מרנן ויעשה שחביריו יפנו בית בליעתן מאכילה מחשש שמא אחד מהן … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים קס״ט:ה׳

א אם יש אדם חשוב בסעודה שאז יודע שיתנו לו כל צרכו פירש"י בטוח השמש שיתן לו האדם חשוב לחם כל צרכו ור' יונה ס"פ אלו דברים פי' שסעודת אדם חשוב מספקת לו כל הצורך ואינו נמלך. והנה לפי' ה"ר יונה יותר מדוייק מ"ש רבינו שיתנו לו כל צרכו משמע שיתנו לו המסובים ולפירש"י צ"ל … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים קס״ט:ד׳

א ואסור ליתן לו פרוסה אא"כ יודע בו שנטל ידיו כתב הב"י וכתב הר"ר יונה ס"פ אלו דברים יש למדים מכאן שאין ראוי לתת לאכול אלא למי שיודע בו שיברך ונראה שכיון שמתכוין לעשות מצוה שנותן בתורת צדקה מותר. עד כאן. ואין דבריו נראין דהא ליתן לשמש נמי מצוה הוא וכו'. ויש לקיים דברי הר"ר … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים קס״ט:ג׳

א ומיהו לא יתן לו כל זמן שהכוס בידו קאי אאורחים שהרי אמר כל זמן שהכוס ביד בעל הבית ואע"פ שסתם אמר לא יתן דמשמע דקאי אדלעיל מיניה שאמר ואחר כך מביאין לפניו דמשמע דקאי על בעל הבית הבוצע י"ל דל' הברייתא דמייתי אח"כ תפס. ועוד שכבר איתא בסימן קס"ז כה"ג שאמר והיכא שהמסובים רבים … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים קס״ט:ב׳

א חד ספי ליה מכל מין פי' מאכיל את השמש מכל מין ומין לפני הסעודה וחד מאכילו לשובע מחד מין לפני הסעודה ולאחר הסעודה משאר מינים ומ"מ גם זה היה חסידות וכדגרסינן בכתובות הכל משהין בפני השמש כו' דמייתי רבינו לפני זה ועוד דאל"כ מאי חידוש היה שלא דיבר עמו אליהו אלא ודאי שגם זה … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים קס״ט:א׳

א ואח"כ מביאין כל דאית ביה ריחא ואית ביה קיוהא פי' או אית ביה קיוהא שאם יש בו ריח הוא הגורם שיתאוה לו וכן הקיהוי גורם התאוה ואפשר שיוכל להסתכן או שיחלש אם לא יתנו לו ופי' קיוהא קיוהי שינים שמזיק למי שאוכלין בפניו ואינו אוכל: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים קס״ח:ח׳

א אבל טריתא כו' ואם קובע סעודתו עליו מברך המוציא ושלש ברכות זה קאי אטרוקנין דלעיל שכתב לעיל סתם שמברך עליו המוציא חזר כאן רבינו אחר שחילק בינו לבין טריתא ופירש שר"ל שחייב בהמוציא היינו דוקא בקובע סעודתו משא"כ טריתא שאפי' קביעות לא מהני ביה אע"פ שמפשט דבריו אינו נראה כן אפ"ה מוכרחים אנו לדחוק … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים קס״ח:ז׳

א בלילתו רכה ובשלו במים וכו' ואם אפאו באלפס בלא משקה לא הוי לחם לר"ל ולר' יוחנן הוי לחם ובגמרא אמרינן דבהרתיח ולבסוף הדביק כ"ע ל"פ דחייב בחלה דנהמא הוא כי פליגי בהדביק ולבסוף הרתיח. ר"ל סבר כמעשה חמה הן ופטורים ור' יוחנן אמר כמעשה אלפס הן. ורבינו פוסק כר' יוחנן שחייב אפי' הדביק ולבסוף … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים קס״ח:ו׳

א כל דבר שבלילתו עבה וכו' ובלבד שיש בו תואר לחם ואע"ג גבי מצה א"צ שיהא בו תואר לחם אפי' בנתבשל שאני התם שהיה לחם גמור קודם שנתבשל משא"כ כאן שמתחלת הוייתו נתבשל: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים קס״ח:ה׳

א ואם אינו לא מבושל ולא מחובר אלא מפורר דק דק אע"פ שאין בו כזית כו' פי' שאין בפרוסה אחת כזית אבל אם הוא רוצה לאכול הרבה פרוסות בזה מברך ברכת המזון ולא דמי למ"ש שאם אינו אוכל כזית שאין מברכין עליו ברכת המזון ששם אינו אוכל מהכל כזית: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים קס״ח:ד׳

א תוריתא דנהמא תואר של לחם כלומר צריך שיהא בו מראה של לחם שלא יהא נימוח לגמרי אלא ניכר וידוע שהוא לחם כ"כ המרדכי: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים קס״ח:ג׳

א פת שעורים ופת כוסמים מברך על השעורים נראה דה"ה פת שיפון כרוב פת שלנו ופת כוסמים פת כוסמים קודם דכוסמים מין חיטים ושיפון מין שעורים וה"ה לאינך ועיין בי"ד בהלכות חלה סי' שכ"ד ששם מפורשים: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים קס״ח:ב׳

א אבל אם השלם שעורים וחתיכות מחיטים וכו' מניח הפרוסה תחת השלימה ובוצע משתיהן יחד וגבי פת נקייה טמאה ופת קיבר טהורה ופת כותי נקייה ופת קיבר של ישראל כתב דמברך על איזה מהן שירצה ולא אמרינן ג"כ שמניח שניהן יחד וכן בפרוסה נקייה ושלם פת קיבר וממין אחד. שאני בנדון זה שהשלם מצוה מן … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים קס״ח:א׳

א היו לפניו חתיכות של פת ופת שלם וכו' מברך על השלם וא"צ לבצוע משניהם ורש"י והראב"ד פסקו בוצע משתיהן יחד וכ"פ ב"י שצריך לבצוע משניהם יחד וכתב מהרש"ל אם יש א' אצלו נכון לחלק שהוא יבצע על השלימה והשני על הפרוסה וכ"כ אם בעה"ב אוכל פת של כותי שיתן פת של ישראל לא' מבני … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים קס״ז:י״ד

א אבל פורס הוא לבניו וכו' כתב הב"י ואיכא למידק במאי מיירי אי בקטנים אפי' לאחרים נמי דאטו לאחרים אסור לחנך במצות ואי בגדולים אמאי פורס להם נימא בהו נמי לא יאכלו ולא יברכו ועוד לישנא כדי לחנכם במצות לא שייך שפיר בגדולים ועוד בגמ' איבעיא לן ברכת הלחם של מצה וברכת היין של קידוש … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים קס״ז:י״ג

א מי שאינו אוכל אינו יכול לברך וכו' פירש"י לא יפרוס ברכת המוציא כדאמרן לעיל שאינו חובה עליהן לא יאכלו ולא יברכו עכ"ל. אע"פ שכל ישראל ערבים זה בזה אע"פ כן לא יאכלו ולא יברכו וצריך לתת טוב טעם לפי זה הלא לא סגי בלא אכילת פת בשבת וא"כ מ"ש ברכת המוציא דשבת מברכת המוציא … להמשך קריאה

פרישה, אורח חיים קס״ז:י״ב

א הבוצע פושט ידו תחלה וכו' ואם בא לחלוק כבוד כו' ולעיל גבי בציעה וגבי טעימה לא כתב כך שהרשות בידו לחלוק כבוד. דשאני התם גבי בציעה שאינו יכול לחלוק כבוד משום טוב עין הוא יבורך וכן גבי טעימה ומש"ה כתב ואין המסובין רשאין לטעום. והטעם הואיל והטעימה היא בפרוסה שבצע עליו לא יוכל לחלוק … להמשך קריאה

דילוג לתוכן