א סימן רמו (שיד) לא תשבעו בשמי לשקר. שבועת שוא הזהירה תורה עליה בפ' קדשים לא תשבעו בשמי לשקר. ואמרינן בשבועות פ"ג (כ' ב') כי אתא רב דימי אמר ר"י אוכל ולא אוכל שקר ואזהרתיה ולא תשבעו בשמי לשקר אכלתי ולא אכלתי שוא ואזהרתיה מהכא לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא קונמות בלא יחל … להמשך קריאה
א סימן רמה (עה) שם אלהים אחרים לא תזכירו ולא ישמע על פיך. הזהיר הקב"ה בפ' ואלה המשפטים שם אלהים אחרים לא תזכירו ולא ישמע על פיך. ותניא בסנהדרין פ' ד' מיתות (סנהדרין ס"ג ב') ושם אלהים אחרים לא תזכירו ולא ישמע על פיך שלא יאמר אדם לחברו שמור לי בעבודת כוכבים פלונית ולא ישמע … להמשך קריאה
א סימן רמד (שיג) לא תשא. תירא את השם הנכבד את ה' אלהיך כדכתיב בעשרת הדברות לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא כדתנן בשבועות פ"ג (כ"ט א') איזהו שבועת שוא שנשבע לשנות את הידועה על עמוד של אבן שהוא של זהב על האיש שהוא אשה ועל אשה שהיא איש נשבע על דבר שאי אפשר … להמשך קריאה
א וו השלישי לאוין י"ב. ב לא יהיה לך. לא תשא את שם ה' אלהיך. לא תזכירו. ולא ישמע על פיך. לא יחליפנו ולא ימיר אותו. לא תשבעו בשמי לשקר. לא תחניפו ולא תטמאו את הארץ. לא תדרוש שלומם וטובתם. אל תאמר בלבבך בהדוף. לא ירע לבבך בתתך לו. [לא יהיה לך]. ג סימן רמג … להמשך קריאה
א סימן רמב (עו) המתנבא בשם עבודת כוכבים הזהיר הב"ה שלא להתנבאות בשם עבודת כוכבים בפ' ואתחנן (ו' י"ד) דכתיב לא תלכו אחרי אלהים אחרים ואין לך הולך אחר עבודת כוכבים יותר ממתנבא בשם עבודת כוכבים. וענש בשופטים דכתיב ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא ומיתה האמורה בתורה סתם היא בחנק. ותנן באלו … להמשך קריאה
א סימן רמא (לד) נביא השקר. הזהיר הכתוב על נביא השקר בפ' שופטים דכתיב אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי אשר לא צויתיו לדבר לא צויתיו אזהרה וענש הכתוב בסמוך ומת הנביא ההוא וכל מיתה האמורה סתם אינה אלא חנק. כאשר פירשנו למעלה בזקן ממרא. ותנן באלו הן הנחנקין (פ"ט א') נביא השקר המתנבא … להמשך קריאה
א וו. השני (חנק ג'). זקן ממרא ונביא השקר והמתנבא בשם ע"ז. ב סימן רמ (לג) זקן ממרא. ויראת מאלהיך ולא תמרה את תורתו דכתיב בפ' שופטים כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין וגו'. ותניא בספרי ומייתינן לה בסנהדרין באלו הן הנחנקין (פ"ו ב') כי יפלא ממך במופלא בב"ד הכתוב … להמשך קריאה
א סימן רלט (פב). מכשף. ויראת מאלהיך ושמור אשר צוה בפ' שופטים לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף. ובאלה המשפטים כתיב מכשפה לא תחיה. ותניא בפ' ארבע מיתות (סנהדרין ס"ז א') מכשפה לא תחיה אחד האיש ואחד האשה ולמה נאמר מכשפה שרוב נשים בכך שכשפים מצוין בהן. מיתתן במה. … להמשך קריאה
א סימן רלז רלח (פג) מסית ומדיח. משנאי ה' אשנא ובתקוממיו אתקוטט. תנן בארבע מיתות (נ"ג א') אלו הן הנסקלין המסית והמדיח ותנן (ס"ז א') המסית זה הדיוט. [ואומר יש במקום פלוני]. פי' לא מיבעיא נביא שהסית אלא אפילו הדיוט שהסית והמסית את ההדיוט ואומר לו יש במקום פלוני כך אוכלת כך שותה כך מטיבה … להמשך קריאה
א עמוד הששי איסורים הנעשים ואדם נעשה רע לשמים ולא לבריות. ויש בו ד' ווין ב הראשון סקילה. הב' חנק. הג' חייבי לאוין. הד' חייבי עשה. ו"ו הראשון סקילה. ד'. מגדף. מסית. ומדיח. ומכשף. ג סימן רלו (פא) מגדף. תן לב ונפש ליראה את השם הנכבד והנורא אשר צוה בפ' שלח לך והנפש אשר תעשה … להמשך קריאה
א סימן רלה מדבר שקר תרחק. צוה יוצרינו בפ' ואלה המשפטים מדבר שקר תרחק חייב להתרחק אבל שקר שיוכל לידי חברו וצריך לתת לב בזה הענין שיוכל לבוא שקרו לידי היזק. ומקצת פירשו רז"ל בשבועות פ' שבועה העדות (ל' ב') דתנו רבנן מניין לדיין שלא יעשה סיניגוריא לדבריו ת"ל מדבר שקר תרחק מניין לדיין שלא … להמשך קריאה
א סימן רלד (מה) עשיית מעקה. צוה הב"ה שיעשה האדם מעקת לגגו. דכתיב בפ' כי תצא כי תבנה בית חדש ועשית מעקה וגו'. ותניא בספרי אין לי אלא בנה לקח וירש וניתן לו במתנה מנין ת"ל בית מ"מ אין לי אלא בית מניין הבונה בית תבן בית הקש ובית העצים ובית האוצרות ת"ל לא תשים … להמשך קריאה
א סימן רלג (לו) לקום מפני שיבה ולהדר פני זקן. ויראת מאלהיך צוה הקב"ה בפ' קדושים מפני שיבה תקום. ותניא איסי בן יהודה. אומר מפני שיבה תקום כל שיבה במשמע פי' אפילו גוי אך שיקיים שבע מצות שנצטוו בני נח דהיינו חסידי אומות העולם ואר"י (ל"ג א') הלכה כאיסי בן יהודה אביי קאי מקמי סבי … להמשך קריאה
א סימן רלב (כב) שפל רוח וצעיר. מצוה זאת מצאתי בהלכות של ר' יהודאי הגאון ולא מצאתי עיקר אלא מששבחה התורה העניו דכתיב והאיש משה עניו מאד למדנו שמצוה להיות אדם עניו ושפל רוח. ואמרו חכמים (נדרים נ"ה א') כל המשפיל עצמו הב"ה מגביהו שנאמר בל גיא ינשא וגו'. ותנן (אבות) ר' לויטס איש יבנה … להמשך קריאה
א סימן רלא (לה) יראת חכמים. כתוב בפ' ואתחנן את ה' אלהיך תירא ותניא בב"ק פ' שור שנגח ד' וה' שוורים (מ"א ב') ובקדושין (נ"ז א') ובפסחים פ"ב (כ"ב ב') שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא מיד פירש אמרו לו תלמידיו (רבי) כל אתין … להמשך קריאה
א סימן רכט, רל (רסז, רסח) טעינה ופריקה. צוה הבורא את ישראל שהרואה את חברו שצריך לטעון משאו על בהמתו או לפרוק שיסייעהו. פריקה דכתיב בפ' משפטים כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו (עזב תעזב עמו) ושונאך לאו למעוטי אוהבך אלא בשונא הוצרך להזהיר שלא יחדל בשביל שנאתו. ועוד כדתניא (ב"מ … להמשך קריאה
א סימן רכח (קצ) שמח כלה. את ה' אלהיך תירא לעשות את כל אשר צוה שנושא אשה חדשה לו אפילו אלמנה בעולה אינו רשאי לצאת בצבא דכתיב בפ' בי תצא כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר וגו'. ותנן בסוטה פ' משוח מלחמה (סוטה מ"ג א') ואלו שאינם זזים … להמשך קריאה
א סימן רכז (קכז) שמח לוי גר יתום ואלמנה. ויראת מאלהיך ותקיים אשר צוה בפ' ראה אנכי לשמוח ולשמח במועדים דכתיב ועשית לה' אלהיך וגו' וכתיב בפ' ההיא ושמחת לפני ה' אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך וכתיב חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים וכתיב ושמחת בחגך … להמשך קריאה
א סימן רכו (קא) להשבית עבדך ואמתך כמוך. צוה הב"ה בפ' ואתחנן למען ינוח עבדך ואמתך ותניא במכילתא ומייתינן ביבמות בסוף פ' החולץ (יבמות מ"ח ב') עבדך ואמתך אלו בני ברית פי' עבדים כנעניים שנימולו וגופו קנוי לישראל אתה אומר אלו בני ברית או אינו אלא עבד ערל כשהוא אומר וינפש בן אמתך והגר הרי … להמשך קריאה
א סימן רכה (כט) למד בנך תורת ה' ומצותיו צוה יוצרנו בפ' ואתחנן ושננתם לבניך ודברת בם וגו' וכתיב בפ' והיה עקב ולמדתם אותם את בניכם ולא בניו דוקא קאמר קרא אלא כל מי שילמוד אדם תורה הרי הוא מקיים ושננתם לבניך כדכתיב ושננתם לבניך אלו תלמידך וכן אתה מוצא שהתלמידים בכל מקום קרויים בנים … להמשך קריאה
א סימן רכד (לח) ואהבת לרעך כמוך. צוה הב"ה בפ' קדושים ואהבת לרעך כמוך אני ה' ותניא ר"ע אומר זה כלל גדול בתורה פי' ואהבת וכו' שלא לעשות לו ולא לאמר דבר המסור ללבו. וא"ת האיך אדע וכי נביא אני לכך נאמר כמוך פי' ממך תלמוד דבר שאתה יודע שמסור ללבך. והיינו דאמרינן בשבת פ"ב … להמשך קריאה
א סימן רכג (לז) הוכיח תוכיח. צוה בוראינו הרואה דבר בחברו שאינו הגון שיוכיחנו וידריכנו לטובה דכתיב בפ' קדושים הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. ואמרינן בב"מ באלו מציאות (ל"א א') הוכיח תוכיח אפילו ק' פעמים ממשמע תוכיח אין לי אלא רב לתלמיד תלמיד לרב מנין ת"ל תוכיח מכ"מ ובמקבל תוכחתו וחוזר בו … להמשך קריאה
א סימן רכא רכב (נו) מורא וכבוד אב ואם. ויראת מאלהיך ותירא ותכבד אביך ואמך. מורא דכתיב בפ' קדושים איש אמו ואביו תיראו. כבוד בעשרת הדברות ראשונות ואחרונות כבד את אביך ואמך וגו'. ותניא בקדושין פ"א (ל"א ב') איזהו כבוד ואיזהו מורא. מורא לא ישב במקומו ולא ידבר במקומו ולא יסתור דבריו ולא מכריעו. כיבוד … להמשך קריאה
א וו חמישי חייבי עשה. ב לנחם אבלים. לבקר חולים. מורא וכבוד אב ואם. ואהבת לרעך כמוך. למד בנך תורה. להשבית עבדך. שמח לוי גר ויתום ואלמנה. שמח בכלה. טעינה ופריקה. יראת חכמים. שפל רוח וצעיר. לקום מפני שיבה. להדר פני זקן. עשיית מעקה. מדבר שקר תרחק. ג סימן ריט רכ (נ) לנחם אבלים ולבקר … להמשך קריאה
א סימן ריח (רס) לא תעשו עול במדה במשקל ובמשורה בכיסך בביתך לא יהיה. ויראת מאלהיך צוה והזהיר בפ' קדושים לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה. ותניא בת"כ. לא תעשו עול במשפט אם בדין הרי הדין אמור א"כ למה נאמר במשפט במדה מלמד שהמודד נקרא דיין שאם שקר במדה קרוי עול. שנוי. משוקץ. חרם. … להמשך קריאה
א סימן ריז (רמז) לא יוסיף להכותו. ויראת מאלהיך ולא תכה את חברך דכתיב בפ' כי תצא ארבעים יכנו ולא יוסיף פן יוסיף וגו'. ותניא בספרי אם הוסיף עובר בלא תעשה אין לי אלא בזמן שמוסיף על המנין [אבל] כל אומד שאמדוהו בב"ד מנין. ת"ל לא יוסיף מכל מקום. אין לי אלא מכה רבה מכה … להמשך קריאה