ספר יראים

א סימן ש (תטז) לא תותירו ממנו עד בקר. צוה יוצרינו על כל קדשים הנאכלים המוטל עליהם לאוכלם שלא ישאירו יותר מזמן אכילתם דכתיב בפ' בא אל פרעה בפסח ואכלו את הבשר בלילה הזה וגו' לא תותירו ממנו עד בקר וכתיב בפ' צו את אהרן ובשר זבח תודת שלמיו ביום הקריבו את זבחו יאכל לא … להמשך קריאה

א סימן רצט (תטו) עצם לא תשברו בו. צוה הב"ה שלא ישבר אדם עצמות בפסח דכתיב בפ' בא ועצם לא תשברו בו ותנן בכיצד צולין (פ"ד א') השובר את העצם בפסח טהור סופג את הארבעים בפסח פסול אינו סופג את הארבעים מנא הני מילי דכתיב ועצם לא תשברו בו בכשר ולא בפסול רבי אומר בבית … להמשך קריאה

א סימן רצח (תיד) לא תוציא מן הבית. יתברך שם יוצרינו נצח שנתן תורתו בינינו ויראתו על פנינו צוה שלא יוציא אדם בשר פסח מן הבית כדכתיב בפ' בא אל פרעה בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ופי' הבית, חבורה, כדתניא בכיצד צולין (פ"ו א') על הבתים אשר יאכלו אותו בהם … להמשך קריאה

א סימן רצז (תיג) לא ילין מן הבשר. צוה יוצרינו שלא להותיר בשר הפסח עד בקרו של ט"ו בניסן שלא יאכלנו כולו בליל ט"ו דכתיב בפ' ראה אנכי ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ותניא (בספרי) איזהו בשר שאתה זובח ביום ע"מ לאוכלו בערב הוי אומר זה פסח שהרי זובח בארבעה עשר ואוכלו לילי … להמשך קריאה

א סימן רצו (תיב) לא ילין לבקר זבח חג הפסח. צוה הבורא על אימורי פסח שלא ילינו עד הבקר דכתיב בפ' כי תשא לא ילין לבקר זבח חג הפסח פרשוהו רז"ל באימורי פסח והלא כבר נאמר ולא ילין חלב חגי עד בקר אלא לעבור עליו בב' לאוין ובפסחים פ' אלו דברים (פסחים ע' א') תניא … להמשך קריאה

א סימן רצה (שפח) לא ילין חלב חגי עד בקר. צוה יוצרינו כפ' ואלה המשפטים שלא ילינו אימורי קדשים עד הבקר אלא להקטירם קודם הבקר ואם לנו בראשו של מזבח אינו עובר עליהם דאמרינן בזבחים בפ' המזבח מקדש (זבחים פ"ז א') אין לינה מועלת בראשו של מזבח דלשלחן מדמינן ליה ותניא אפילו הם על השלחן … להמשך קריאה

א סימן רצד (רו) אל תחלל את בתך להזנותה. תניא בספרא בפרשת קדושים אל תחלל וגו' יכול לא יתננה ללוי או לישראל ת"ל להזנותה לא אמרתי אלא חלול שהוא לשם זנות ואיזה זה המוסר בתו שלא לשם אישות (וכן המוסרת עצמה שלא לשם אישות) פי' מייחדת עצמה לזנות לכל הבא והא דאמרינן (ע"ז ל"ו ב') … להמשך קריאה

א סימן רצג (רז) לא תביא אתנן זונה. צוה יוצרנו בפרשת כי תצא שלא להביא אתנן זונה ומחיר כלב לבית ה' אלהיך דכתיב לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה"א לכל נדר. ותנן בתמורה פ' כל האסורין (תמורה כ"ט א') האומר לשפחתו הי לך טלה זה בשכרך אפילו מאה כולם אסורים וכו' האומר לחבירו … להמשך קריאה

א ו"ו החמישי לאוין מאה ושבעה ועשרים ב לא תשחט על חמץ דם זבחי ג לא ילין חלב חגי ד לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב ה אל תחלל את בתך להזנותה ו לא ילין לבקר ז ולא ילין מן הבשר ח לא תוציא מן הבית ט ועצם לא תשברו בו י לא תותירו ממנו … להמשך קריאה

א סימן רצא (שמד) פרועי ראש ששימשו. תניא בשילהי אלו הן הנשרפין פרועי ראש ששימשו שהם במיתה וטעמא מפרש התם דכתיב ופרע לא ישלחו וכתיב בתריה ויין לא ישתו כל כהן אתקוש פרועי ראש לשתויי יין מה שתויי יין במיתה אף פרועי ראש במיתה ומינה מה שתויי יין בעבודה אף פרועי ראש בעבודה, פרועי ראש … להמשך קריאה

א סימן רצ (שמג) שתויי יין. הזהיר וענש בפ' שמיני דכתיב יין ושכר אל תשת אתה ובניך בבאכם אל אהל מועד ולא תמותו הא אם תשתו תמותו ותניא בתורת כהנים יין ושכר אל תשת יכול כל שהוא ימותו ת"ל שכר לא אמרתי אלא שיעור לשכר רביעית בן ארבעים יום ר' יהודה אומר יין אל תשת … להמשך קריאה

א סימן רפט (שמב) שלא רחוץ ירים ורגלים. תניא באלו הן הנשרפין שלא רחוץ ידים ורגלים ששימש שהוא במיתה עונש מנלן דכתיב בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו הא אם לא ירחצו מים ימותו ומנלן דהאי בעבודה קאמר דילפינן בזבחים פ"ב (י"ז א') חוקה חוקה לגז"ש משתויי יין כתיב חוקה ברחיצה בפרשת תשא … להמשך קריאה

א סימן רפח מחוסר בגדים. תניא באלו הן הנשרפין מחוסר כפורים ששימש במיתה מנלן אמר ר' חנא אמר קרא וכפר עליה הכהן וטהרה מכלל שהיא טמאה אלמא מחוסר כפורים נקרא טמא וכבר פירשתיו למעלה טמא ששימש אזהרה ועונש ויש לשאול אמאי לא מפקינן נמי טבול יום מדאקרי טמא ובזבחים פ"ב (י"ז א') אמרינן צריכות לטמא … להמשך קריאה

א סימן רפז (שלט) טבול יום ששימש. מנלן דתני ר' שמעון (סנהדרין פ"ג ב') רמז לטבול יום שאם עבד חילל מנין ת"ל קדושים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם אם אינו ענין לטומאה תפקא לן מוינזרו תנהו ענין לטבול יום ששימש ויליף חילול חילול מתרומה מה להלן במיתה אף כאן במיתה למדנו מזה המקרא עונש … להמשך קריאה

א סימן רפו (שלח) טמא ששימש. ותניא באלו הן הנשרפין (פ"ג א') אלו הן שבמיתה טמא ששימש כדבעיא מיניה רב חייא בר אבין מרב יוסף מנין לטמא ששימש במיתה שנאמר דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו ויליף חילול חילול מתרומה מה להלן במיתה אף כאן במיתה ותניא בת"כ ויגזרו ואין … להמשך קריאה

א וו הרביעי חייבי מיתה ח': ב זר ששימש, טמא ששימש, טבול יום, מחוסר כפורים, שלא רחץ ידים ורגלים, שתויי יין, פרועי ראש ששמשו במקדש. ג סימן רפה (שלז) זר ששימש. תניא בסנהדרין בשלהי אלו הן הנשרפין (פ"ג א') ואלו הן שבמיתה זר ששימש מנה"מ דכתיב בפ' ויקח קרח והזר הקרב יומת ותניא בספרי והזר … להמשך קריאה

א סימן רפד (כ') מילה. גדול שלא מל ענוש כרת דכתיב בפרשת לך לך וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר. הסבר על זכויות יוצרים ספר יראיםרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א סימן רפג (ת"ה) ושלא עשה פסח ושלא מל. לפסח ולמילה לא מצינו אזהרה ותנן בכריתות פ"א (ב' א') הפסח והמילה מצות עשה פי' ולא מצות לא תעשה על הפסח ענש בפ' בהעלותך דכתיב והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההיא מעמיה ובדרך לא היה פי' ובדרך רחוקה לא … להמשך קריאה

א סימן רפב (קכ) העושה מלאכה ביום הכפורים. ויראת מאלהיך צוה בפ' אמור אל הכהנים וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה ועונש בסמוך וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההיא מקרב עמה, ובל המלאכות שפרשתי שנאסרות בשבת נאסרו ביום הכפורים בין מדאורייתא בין מדרבנן כדתנן במגילה (ז' ב') … להמשך קריאה

א סימן רפא (שצ) השוחט ומעלה בחוץ. תנן בזבחים (ק"ו א') השוחט ומעלה בחוץ חייב על השחיטה ועל העלייה ר' יוסי הגלילי אומר שחט בפנים ומעלה בחוץ חייב שחט בחוץ והעלה בחוץ פטור שלא העלה אלא דבר פסול והלכה כרבנן ואמרינן בגמ' בשלמא העלאה כתיב עונש וכתיב אזהרה עונש דכתיב בפ' אחרי מות ואל פתח … להמשך קריאה

א סימן רפ (שלג) הסך שמן המשחה. ויראת מאלהיך הזהיר הכתוב כס' בי תשא שלא לסוך בשמן המשחה שעשה משה דכתיב על בשר אדם לא ייסך וענש בסמוך בכרת דכתיב ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו ותניא בכריתות פ"א (ה' א') אין חייבין אלא על סיכת שמן המשחה שעשה משה בלבד ותניא בההוא פרקא … להמשך קריאה

א סימן רעט (שלד) המפטם את הקטרת. הזהיר יוצרנו בפרשת כי תשא והקטורת אשר תעשה כמתכונתה לא תעשו לכם וענש בסמוך איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו ותניא בכריתות פ"א (ו' א') המפטם את הקטורת ללמוד בה ולמוכרה לציבור פטור ולהריח בה חייב ואם הריח בה פטור אלא שמעל ואמר רבא קטרת שפטמה … להמשך קריאה

א סימן רעח (שלב) המפטם את השמן. צוה יוצרנו שלא ישתמש הדיוט בכתר כהונה והקפיד שלא יפטם שמן דומה לשמן קדושה דכתיב בפרשת כי תשא (שמות ל' ל"ב) על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו וענש כרת דכתיב התם איש אשר ירקח כמוהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו ועוד למדנו בפ"א … להמשך קריאה

א ו"ו השלישי כרת ט'. ב הנכנס למקדש טמא. המפטם את השמן. והמפטם את הקטרת. הסך שמן המשחה. השוחט. והמעלה בחוץ. והעושה מלאכה ביום הכפורים. ושלא עשה פסח. ושלא מל. ג סימן רעז (שכה) הנכנס למקדש טמא. תניא בספרי בפרשת נשא וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש וגו' וכתיב ולא יטמאו … להמשך קריאה

א ו"ו השני הרג. אחד. אנשי עיר הנדחת. ב סימן רעו (פד) אנשי עיר הנדחת. כדתנן (סנהדרין ע"ו ב') אלו הן הנהרגין עיר הנדחת. הזהיר עליהן הכתוב בעשרת הדברות לא תשתחוה להם ולא תעבדם וענש בפ' ראה אנכי דכתיב כי תשמע באחת עריך וכתיב הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב ובאיזו חרב כדתנן … להמשך קריאה

א סימן רעה (מ) בן סורר ומורה. צוה הבורא שלא לילך אדם בחוקות הגוים לרדוף אחרי שרירות לבבו להיות זולל וסובא דכתיב בפרשת קדושים תהיו (ויקרא כ' כ"ג) ולא תלכו בחוקות הגוי וחוקות הגוים זוללים וסובאים ומכאן למדנו אזהרה לבן סורר ומורה למה הוצרכנו ללמוד מלקות דידיה ממקום אחר לפי שאזהרה זו לאו שבכללות ואין … להמשך קריאה