א סימן תלח (קלט) כסוי הדם. צוה הקב"ה לכסות דם שחיטת חיה ועוף הנאכלים דכתיב בפרשת אחרי מות איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר ותניא בספרא למה נאמר איש איש לפי שנאמר אשר יצוד ציד חיה אין לי אלא הצר … להמשך קריאה
א סימן תלז (קו) ביעור חמץ. צוה הב"ה לבער חמץ בי"ד בניסן אחר חצות היום דכתיב בפ' בא אל פרעה אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם וזה יום ראשון י"ד הוא כדאמרינן בפסחים פ"א (ה' א') דתנא דבי ר' ישמעאל מצינו יום י"ד שנקרא ראשון דכתיב בראשון בי"ד לחדש ותנן נמי (שם י"א ב') שורפין … להמשך קריאה
א סימן תלו (שפט) לשרוף נותר באש. צוה הקב"ה את ישראל כל קדשים שיוותרו אחר זמן אכילתם שישרפו באש דכתיב בשלמים בפ' קדושים תהיו ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף ובקדשי קדשים כתוב בפ' ואתה תצוה ואם יותר מבשר המלואים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי … להמשך קריאה
א סימן תלה (רצט) למחות זכר עמלק. כתוב בפ' כי תצא והיה בהניח ה"א לך מכל אויביך מסביב תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח ותניא בסנהדרין בפ' כהן גדול (סנהדרין כ' ב') ר"י אומר ג' מצוות שנצטוו בכניסתן לארץ ישראל להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה איני יודע … להמשך קריאה
א סימן תלד (כג) והתקדשתם והייתם קדושים. צוה הב"ה את ישראל שיקדשו עצמם דכתיב בפרשה ויהי ביום השמיני והתקדשתם והייתם קדושים לא מצאנו מפורש מה היא הקדושה ויש ללמד שלא ינוול אדם עצמו ביותר שהניוול הוא חסרון קדושה כדאמרינן בברכות בסוף אלו דברים (ברכות נ"ג ב') במתניתא תנא והתקדשתם אלו מים הראשונים והייתם קדושים אלו … להמשך קריאה
א סימן תלג (רצ) מצות הקהל. צוה הב"ה כשיקרא המלך את התורה שיבואו כולם לשמוע דכתיב בפרשה וילך מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבא כל ישראל לראות תקרא את התורה באזניהם וכתיב הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו וגו' ואמרינן בחגיגה פ"א (ג' א') דריש … להמשך קריאה
א סימן תלב (רצד) הכן יתד על אזנך. צוה הקב"ה בפ' כי תצא כי תצא מחנה על אויביך וגו' וכתיב ויתד תהיה לך על אזניך פי' כשישראל יוצאין למלחמה היו מוליכין את הארון במלחמה עמהם וצוה הב"ה שינהגו בקדושה ובטהרה ויכינו יתד לחפור ולכסות צאתם. ותניא אזניך אין אזניך אלא מקום זיינך שיתן יתד אצל … להמשך קריאה
א סימן תלא (כא) להיות תמימים. צוה יוצרנו שיתמים אדם מעשיו שלא יאמין בקוסמין ובמכשפים במנחשים ובמעוננים דכתיב בפ' שופטים לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וגו' וסמיך ליה תמים תהיה עם ה"א פי' אל תאמין כאלו אלא היה תמים ואמרינן (פסחים קי"ג ב') מנין שאין שואלין לכלדיים ת"ל … להמשך קריאה
א סימן תל (רלד) צדק את הדין. צוה הב"ה לצדק את הדין דכתיב בפ' משפטים ושפטתם צדק פי' שיעשה הדיין צדקה בדין כיצד נתחייב אדם בדין אל יאמר אדם מכור שדותיך מיד ותן לו נמצא מוכר שדותיו בזול ומפסיד שדותיו מכאן למדו חכמים הא דאמרינן בב"ק (קי"ב ב') בהגוזל ומאכיל תלתין יומין קמאין לא נחתינן … להמשך קריאה
א סימן תכט (ק) נר שבת ונר חנוכה. נר חנוכה אע"פ שהיא מצוה מדרבנן ומצות דרבנן שאין לה אבות לא באנו למצוה כללנוה עם נר שבת אגב שיטפא ויען אין לה אב לא כתבנו פירושה ויען אמרו נביאים (ישעיה נ"ח י"ג) וכבדתו מעשות דרכיך אמרו חכמים וצוו להדליק נר בשבת לכבוד שבת ואסמכוה אקרא וידעת … להמשך קריאה
א סימן תכח (עא) לגדע ולשרוף עבודה זרה. צוה הב"ה לגדע ע"ז ולשרוף דכתיב בפ' ראה' אנכי ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא ותניא בספרי (ע"ז מ"ח א') מכאן אמרו ג' אשרות הן אילן שנטעו מתחילה לע"ז אסור שנאמר ואשריהם תשרפון באש החליף נוטל מה שהחליף שנאמר ופסילי אלהיהם … להמשך קריאה
א סימן תכז (קכו) שמחה בג' רגלים. יתברך שם יוצרנו נצח צוה שישמחו ישראל בג' רגלים דכתיב בפ' ראה אנכי ועשית חג שבועות לה"א וגו' ושמחת לפני ה"א וגו' ובחג הסוכות כתיב ושמחת בחגך, בחג המצות לא מצינו שמחה אבל מצינו גז"ש בשבת בפ' ר"א (קל"א ב') דגמרי חמשה עשר חמשה עשר מחג הסוכות ועי"ל … להמשך קריאה
א סימן תכו (תד) חגיגה. צוה הב"ה את ישראל שיקריבו שלמים בג' רגלים דכתיב בפ' ואלה המשפטים שלש רגלים תחג לי בשנה וא"ל רב פפא לאביי חגיגה (י' ב') ממאי דחג קרבן הוא ומסקינן מדכתיב ויחוגו לי במדבר ויליף מדבר מדבר מדברי קבלה דכתיב הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר מה להלן זבחים אף כאן זבחים … להמשך קריאה
א סימן תכה (תג) ראייה. בא וראה כמה חיבב הב"ה את ישראל חפץ שיראו במקום שכינתו דכתיב בפ' ראה אנכי שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה"א במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות ולא יראה את פני ה' ריקם ותניא בחגיגה (ב' א') הכל חייבין בראיה חוץ מחרש שוטה וקטן … להמשך קריאה
א סימן תכד (תא) לעשר מעשר בהמה. את ה"א תירא ותעבוד לעשר בהמתך ולהביאם בבית בחירתו דכתיב בפ' אם בחקותי וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש לה' ותניא בת"כ מניין מעשר בהמה בעמוד ועשר ת"ל יהיה קדש מלמד שמעשר בהמה בעמוד ועשר אין מעשרין מן החדש על הישן אלא … להמשך קריאה
א סימן תכג (רפ) לעבוד בעבד כנעני שגופו קנוי. צוה הב"ה שהקונה עבד מן האומות או יליד בית הוא, שיתעבד בו ולא ישחררנו כדכתיב בפ' בהר סיני לעולם בהם תעבודו ובנימין בהשולח (ל"ח ב') לעולם בהם תעבודו רשות ר"ע אומר חובה וכדר"ע קי"ל דקאי רב יהודה כותיה דאמר ר"י בנימין בהשולח המשחרר עבדו עובר בעשה … להמשך קריאה
א סימן תכב (קכד) לולב צוה הב"ה שיטלו ישראל בגבולין ד' מינים ביום הראשון של חג ובמקדש ז' ימים דכתיב בפ' אמור אל הכהנים ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים ותניא (בת"כ) לפני ה' אלהיכם פי' במקדש שבעת ימים ולא בגבולין … להמשך קריאה
א סימן תכא (קכג) סוכה. יתברך שם יוצרנו נצח צוה לישראל שיקיימו מצותיו זכר לניסיו ואהבתו אשר חיבבם מימי קדם דכתיב בפ' אמור אל הכהנים אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ (וגו') בסוכות תשבו שבעת ימים פי' עשו סכך ושבו תחתיו ז' ימים וכתיב למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את … להמשך קריאה
א סימן תכ (קיח) ענוי יום הכפורים. ויראת מאלהיך ותענה נפשך למצא כופר דכתיב בפ' אמור אל הכהנים בעשור לחדש הזה יום כפורים הוא ועניתם את נפשותיכם. ואלו דברים נקראים ענוי חסרון אכלה ושתיה רחיצה וסיכה נעילת הסנדל ותשמיש המטה וכולהו מפרשי ביומא פרק אחרון (ע"ד ב') אכילה נקראת עינוי דכתיב ויענך וירעיבך ושתיה בכלל … להמשך קריאה
א סימן תיט (קיז) תקיעה בראש השנה. ויראת מאלהיך ותפחד מדיניו ומיום משפטו ותקעת בשופר של איל ויזכור לך עקדת יצחק שניתן איל תמורו דכתיב בפ' אמור אל הכהנים בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה ותניא בת"כ ומייתי לה בר"ה פ"א (ל"ג ב') זכרון תרועה מנין שבשופר ת"ל והעברת שופר תרועה (אין … להמשך קריאה
א סימן תיח (קיב) שבות שמונה ימים. אע"פ שהזהיר בלאו שלא לעשות מלאכה בראשון ושמיני של חג דכתיב בהו כל מלאכת עבודה לא תעשו שנה הכתוב וכתב בהם עשה דכתיב באמור אל הכהנים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון פי' שבות ממלאכה וכשם שיש בהם עשה כך יש עשה בחולו של מועד שהרי רבינן חולו … להמשך קריאה
א סימן תיז (קיא) חדש שמונת ימים. כתיב בפרשת אמור אל הכהנים ביום הראשון מקרא קדש ותניא בת"כ קדשהו במה אתה מקדשו במאכל ובמשתה ובכסות נקייה וכתיב וביום השביעי מקרא קדש וכשם שצוה הכתוב לקדש ראשון ושביעי כך צוה לקדש חולו של מועד דכתיב אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש ותניא בת"כ במי … להמשך קריאה
א סימן תטז (קי) לשומרו שבעת ימים. צוה הב"ה שישמרו ישראל כל חוק שבעה ימי פסח באיסור חמץ ומלאכה וכל האמור בהם דכתיב בפ' בא אל פרעה אחר כל הלכות הפסח ושמרת את החוקה למועדה מימים ימימה כלל בזה המקרא כל חוק שבעה ימים ואע"פ שהזהיר וצוה במקום אחר הוסיף לך הכתוב עשה בכלל. הסבר … להמשך קריאה
א סימן תטו (תה) לעשות הפסח. צוה הב"ה לישראל שיעשו את הפסח וכתיב בפרשת בהעלותך ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו ועשיית הפסח היינו שחיטתו וזריקת דמו והקטרת אימוריו אבל לא אכילתו דכתיב בי"ד לחדש בין הערבים יעשו אותו במועדו ואכילתו לא הוי בי"ד אלא בליל ט"ו דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה ואע"פ שזריקת … להמשך קריאה
א סימן תיד (כז) ושמתם את דברי אלה. צוה הבורא ברוך הוא שישימו ישראל דברי תורה על לבם דכתיב בפ' והיה עקב ושמתם את דברי אלה על לבבכם פירוש שימה שיזכור דברי תורה וישימם על לבו תמיד ויהגה בהם בלבבו וכל שעה ושעה שחושב אדם בדברי תורה והושב בלבו מקיים מצות ושמתם הלא למדת גדולתם … להמשך קריאה
א סימן תיג פרו ורבו. בארבעה מקומות הזהירה תורה על פריה ורביה בפ' בראשית כתיב פרו ורבו ומלאו את הארץ וכתיב ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה ותנן ביבמות פרק הבא על יבמתו (יבמות ס"א ב') לא יבטל אדם מפריה ורביה אא"כ יש לו בנים כ"ש אומרים שני זכרים וב"ה אומרים זכר ונקבה ואע"ג … להמשך קריאה