א שער שבעה ב שבעה דברים עתיד משיח להראות להם לישראל. ראשון, מראה להם כסא הכבוד. שני, מעלה קרח ועדתו. שלישי, מראה להם גן עדן. רביעי, עץ חיים. חמישי, גיהנם. ששי, כל הצדיקים. שביעי, מראה להם החיים והמתים. ג שבעה כמנודין לשמים. מי שאין לו תפלין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו ומנעל ברגליו, ומי … להמשך קריאה
א שער ששה ב ששה דברים צוה רבינו הקדוש את בניו, שלשה דברים ליראת חטא ושלשה לדרך ארץ. שלשה ליראת חטא, אל תישן על המטה עד שתקרא ק"ש, ואל תכנס לבית המדרש אחרון, ואל תאכל בשבת עד שתגמור את הפרשה. ושלשה בדרך ארץ, ואלו הן, אל תחתוך בשר על יריכך, כדי שלא תחתוך בשרך, ואל … להמשך קריאה
א שער חמשה ב חמשה אין הדעת סובלתן. דל מתגאה, ועשיר מכחש, וזקן מנאף, ופרנס המתגאה על הצבור, והמגרש את אשתו שנים או שלשה פעמים ומחזירה. ג חמשה דברים נאמרו בשום. משחין, משביע, מצהיל פנים, מרבה הזרע, והורג שרץ שבמעים. ד חמשה דברים נאמרו בשור. הרוכב עליו בחלום עולה לגדולה, ואם השור רוכבו ימות, האוכל … להמשך קריאה
א שער ארבעה ב ארבעה דברים אסורים, ומעין ארבעתן מותרין. אשת איש אסורה, יפת תואר מותרת. דם אסור, כבד מותר. חזיר אסור, לשון דג מותר. בשר בחלב אסור, כחל מותר. ג ארבעה דברים הם גנאי לתלמיד חכם. המהלך אחר אשה בשוק, ואפי' היא אשתו, והמשחק בשוק, והמונע עצמו מבית המדרש, והמתחבר עם עמי הארץ. ד … להמשך קריאה
א שער שלשה ב שלשה מדות טובות ברא הב"ה בעולמו על ידי שלשה צדיקים. ואלו הן המדות, שיבה וזקנה, וחולי, [וחולי שיתרפא]. זקנה על ידי אברהם אבינו ע"ה, שנא' ואברהם זקן בא בימים, אמרו כי מיום שברא הב"ה את עולמו עד שבא אברהם לעולם, כל אותן עשרים דור שלפניו לא היתה בהם זקנה, וכשהיה גדל … להמשך קריאה
א מקצת דברים מחופת אליהו רבה: וראיתי לכתוב בפרק זה מקצת דברים מחופת אליהו רבה, והן מעין מעשה תורה שחבר רבי' הקדוש ז"ל, מפני שבהן דרך ארץ הרבה לכל אדם בכלל. הסבר על זכויות יוצרים מנורת המאוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – … להמשך קריאה
א דרך ארץ כשיכנס בישיבה יתן שלום לכל היושבים, וישב בלא הסבה, ויאסוף רגליו אליו, וישב במקום הראוי לו, או פחות מכבודו, ולא ישב במקום שהוא גדול ממנו. ואם ישב אחר במקומו שהיה רגיל לשבת בו, לא יקפיד, וימעט בדבריו. ואם ישב אדם אצלו בקרוב ממנו, יכבדו, ואפי' למי שקטון ממנו. ויסביר פנים לכל בני … להמשך קריאה
א אלו דברים שהן מדרכי האמורי, שאסר לנו הב"ה להתעסק בהם, שנא' ולא תלכו בחוקות הגוי אשר אני משלח מפניכם, וכתי' כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו. ב איזהו מנחש. האומר נפל מקלי מידי [וסימן רע הוא, וצריך אני לדאוג … להמשך קריאה
א דרך ארץ בכלל ובפרט לכל אדם ב כל אחד ואחד כפי מה שצריך לנהוג בעצמו, בכל ענייניו ובכל צרכיו, כפי הראוי לו. ג דרך ארץ אדם במאכלו, ובכסותו, ובנקיות גופו, ובתיקון שערו, ובעשיית צפרניו. יזהר תמיד שלא יטיפו נחיריו, ושלא יצא ריח מפיו. ואם ריח רע נודף לו מפיו, ישתדל להתרפות ממנו, כדי שלא … להמשך קריאה
א השער הרביעי: בדרך ארץ הראוי לנהוג בו הנשים ב לעולם תשתדל האשה להיות צנועה, צדקת, וכשרה, נאה במעשיה, חסידה עם בעלה ועם בניה. כדגרסי' במדרש כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל, בשעה שנצטווה משה רבי' ע"ה לאמר תחלה לבית יעקב, והם הנשים, נצטווה לאמר להן ראשי פרקים ודברים קצרים, שהן משיגות להבין. ולמה … להמשך קריאה
א השער השלישי: דרך ארץ של אנשים ב בן עזאי אומר, כל הנותן ארבעה דברים כנגד עיניו, שוב אינו חוטא. ואלו הן. מאין בא, ולאין הולך, ומי הוא דיינו, ומה הוא עתיד להיות. מאין בא, ממקום החושך. ולאין הוא הולך, לחושך ואפלה. ד"א מאין בא, ממקום הטומאה, ולאין הוא הולך, לטמא את אחרים. ד"א מאין … להמשך קריאה
א השער השני: בדרך ארץ הראוי לזקנים ב כשיראה אדם שזרקה בו שיבה והזקין, יפרוש מדרכי הנערים וממעשיהם, ולא ידמה להם לא במלבוש ולא בדבור [ולא באחד] מהדברים שהבחורים נוהגין. ויפשפש במעשיו ויעשה תשובה. ולא ישב בישיבה של נערים ושל עמי הארץ, ולא יסעוד בסעודה שבחורים מסובין בה. וישב תמיד עם תלמיד חכם, כדי שישמע … להמשך קריאה
א ודרך ארץ נחלקת לארבעה שערים. השער הראשון, דרך ארץ הראויה לנהוג בה תלמידי חכמים. השער השני, דרך ארץ הראויה לנהוג בה הזקנים. השער השלישי, דרך ארץ הראויה לנהוג בה שאר אנשים. השער הרביעי, דרך ארץ הראויה לנהוג בה הנשים. ב פרק דרך ארץ ג השער הראשון: דרך ארץ של תלמידי חכמים ד דרכן של … להמשך קריאה
א בענין דרך ארץ ב בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך. גרסי במ' ברכות בפרק הרואה, דרש בר קפרא, איזו היא פרשה קטנה שכל גופי התורה תלויין בה, הוי אומר דרך ארץ, שנא' בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך. וגרסי' במ' שוטה בפרק קמא, א"ר יהושע בן לוי, כל המיישר אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של … להמשך קריאה
א לעולם יזהר אדם בשבועה, ואפי' של וודאי. ואל תהי תדירה בפיו, כדי שלא יבא לידי שבועת שקר, שכל הנשבע תמיד על כל דבר ודבר אינו ניצול משבועת שקר. והב"ה ממהר ליפרע מן הנשבע לשקר, שנא' וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים (בשמי) לשקר. וארז"ל חייב אדם לשמור שפתיו מן השבועה, שכל … להמשך קריאה
א וכת שקרים נחלקת לז' חלקים. ב החלק הראשון איש כזבים, לא די לו שמשקר, אלא שהוא משחית בשקריו, וגוזל וחומס, כמו המכחש בעמיתו או עושק שכר שכיר, ועובר על מצות עשה לא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו, וכתי' לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר, כ"ש אם עשק אותו. וכן העונה ברעהו עד שקר, … להמשך קריאה
א החלק השני, בענין הריב. ב ואם המגלה סוד חבירו הוא כשופך דמים, כמו שאמרתי, ואע"פ שלא כזב, אלא שאומר דברים אמיתיים, כ"ש וכ"ש המכזב ואומר בפיו ובשפתיו מה שלא ראו עיניו. והמכזב שנוי ומתועב לפני הב"ה, שנא' שש הנה שנא ה' ושבע תועבות נפשו, עינים רמות לשון שקר וידים שופכות דם נקי, לב חורש … להמשך קריאה
א בענין כסוי סוד חבירו ב החלק הראשון, בכסוי הסוד וגלויו. ג ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל. גרסינן במ' שבת בפרק הזורק מרשות היחיד, ת"ר המקושש זה צלפחד, וכן הוא אומר ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת, ולהלן הוא אומר אבינו מת במדבר, מה להלן צלפחד, אף כאן … להמשך קריאה
א לפי' ימעט אדם דבריו, ויקצר באמרי פיו, כדי שלא יבא לידי לשון הרע, או לידי נבלות הפה, או להיות נרגן, וירבה תמיד בשתיקה, כדי שינצל מאלו המדות הרעות. וכל המרבה בשתיקה יראה חכם, ואע"פ שהוא טפש, שנא' גם אויל מחריש חכם יחשב, וכתיב מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה. וכל המרבה דברים יראה … להמשך קריאה
א וכת מספרת לשון הרע נחלקת לשמונה חלקים. ב החלק הראשון יש מספר לשון הרע, ומסבב וגורם נזק גדול ורעה רבה לחבירו, מבלי תועלת לעצמו. והמזיד על חבירו בלשון הרע, בין יש לו תועלת, בין אין לו תועלת, כאלו מסלק ממנו יראת שמים וכאלו אמר עזב ה' את הארץ, שנאמר אלהים זדים קמו עלי ועדת … להמשך קריאה
א בוא וראה כמה קשה עונשו של לשון הרע וכמה מיני פורעניות גורם לו לעולם. כדגרסי' בפ' במה מדליקין ת"ר ארבעה סימנין הם, סימן לעבירה הדרוקן, סימן לשנאת חנם ירקון, סימן לגסות הרוח עניות, סימן ללשון הרע אסכרה. ת"ר אסכרה באה על המעשר, ר' אלעזר בר' יוסי אומר, על לשון הרע. אמ' רבא, ואיתמ' ר' … להמשך קריאה
א קשה לשון הרע, שהאונס והמפתה נותנין חמשים סלע, שנא' ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף, והמוציא שם רע נותן מאה, שנא' וענשו אותו מאה כסף, נמצא האומר בפיו ענוש יותר מן העושה מעשה. קשה לשון הרע משפיכות דמים, שכל מי שהוא הורג אינו הורג אלא נפש אחת, והמספר לשון הרע הורג שלשה, … להמשך קריאה
א בענין לשון הרע ב ימותי מחלקלקות התולות לשוני נשמרה ימים ולילות שפת נבל אלהים יכרתה חיש וכל לשון מדברת גדולות רצון יוצרה במענה הוא ואיכה תדבר היא כאחת הנבלות אני גבר נתיב צדק אהלך ואורחותי באור חיים סלולות לכו בנים ושמעו מאמרי אלמדכם ביראת אל מסלות. ג לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם, … להמשך קריאה
א וצריך אדם לכבד את חבירו, ואפי' הוא קטן ממנו בחכמה ובשנים, דתנן ר' אליעזר אומר, יהי כבוד חבירך חביב עליך כשלך. והפליגו רז"ל בדבר, ואמרו, ר' אלעזר בן שמוע אומר, יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חבירך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים. וחייב אדם להורות את חבירו, ולהדריכו על הדרך הטובה, ויאהב … להמשך קריאה
א חביבין הגרים, ששקלן הכתוב כקדושת שבת וקדושה מע"ז. שהזהיר הכתוב על השבת בעשרים ושמונה מקומות, ועל ע"ז בעשרים ושמונה מקומות, אף על הגר מוזהר עליו בעשרים ושמונה מקומות. וישראל נקראו קדושים, שנא' כי עם קדוש אתה לה' אלהיך, על ידי שהיו מתקדשין מע"ז, שנא' והתקדשתם והייתם קדושים, קדושים מגלוי עריות, מנבלות וטרפות, משקצים ורמשים, … להמשך קריאה
א וגרי הצדק וישראל שוין באהבה, והן כישראל לכל דבריהם. ומצות עשה לאהוב את הגר, שנאמר ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים. וגרסי' במכילתא וגר לא תונה ולא תלחצנו וגו', לא תונה, בדברים, ולא תלחצנו, בממון. בדברים, שלא תאמר לו, אמש היית עובד ע"ז וחזירים נוצצים מבין שניך, ועכשו אתה עומד ומדבר נגדי. … להמשך קריאה