א האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך והיו בתוך השדה הרים סלעים גבוהין עשרה טפחים או בקעים עמוקים עשרה טפחים אין נמדדין עמה אפי' אם ראויים לזריעה ופירש רשב"ם דוקא כשהן רחבים ארבע טפחים שאז חשובין מקום בפני עצמן וכתב הרמב"ם אין נמדדין עמה אלא לוקח אלו הבקעים והסלעים בכלל בית כור בלא … להמשך קריאה
א המוכר לחבירו מקום בתוך שדהו לעשות בו אמת המים להשקות ממנו בית השלחין נותן לו רוחב שלש אמות אמה רוחב לעיקר האמה ואמה לשפה מכאן ואמה לשפה מכאן והרמב"ם ז"ל כתב שצריך ליתן לו ארבע אמות שתים לרוחב האמה ואם מכר לו מקום להשקות בקילון נותן לו חצי אמה לעיקר רוחב האמה וחצי אמה … להמשך קריאה
א אע"פ שהמוכר שדה בסתם מכר כל האילנות שבה טוב הוא לפרש בשטר שמכר אותה וכל האילנות שבה: ב וכן המוכר קרקע טוב הוא שיכתוב ולא שיירתי לי בזביני אילין כלום: ג מכר השדה ופירש ואמר חוץ מדקל פלוני רואין אם הדקל טוב שטוען קב שיירו לבדו ואחרים כולם מכורין ואם אינו טוען קב אז … להמשך קריאה
א המוכר את החצר מכר בורות שיחין ומערות שבה וכל הבתים החיצונים והפנימים והבתים שיש בהם חול שמתקנים בה זכוכית והחניות הפתוחים לתוכה ושאין פתוחים לתוכה אינן נמכרים עמה היו פתוחים לתוכה ולרשות הרבים אם רוב תשמישם לתוכה נמכרים עמה ואם לאו אין נמכרים עמה אבל לא מכר כל המטלטלים שאין נמכרים בכלל הבית ואם … להמשך קריאה
א דברים שהמוכרן סתם מה נמכר מהם ואיזה דבר נמכר בכלל חבירו ואיזה דבר מהתשמישין נמכרים בכללם המוכר בית סתם לא מכר היציע שהוא כמו בנין קטן אצלו ולא את החדר שלפנים הימנו אפילו עומדים בין המצרים והוא שיש בהן ד"א אז אין נמכרין עמו אפילו אינן פתוחין אלא לתוך הבית אבל אם אין בהן … להמשך קריאה
א המוכר פירות שובך או פירות כוורת לחבירו קנה ואין זה מוכר דשלב"ל שאינו מוכר היונים שיולדו והדבש שיבא לכוורת אלא מוכר השובך לפירותיו והכוורת לדבשו והרי הוא כמוכר אמת המים לחברו שהוא נהנה בכל מה שיצוד בה וכמוכר אילן לפירות והבצים והאפרוחים שהם עתה בשובך לא קנה אותם בעל השובך כל זמן שלא פרחו … להמשך קריאה
א אין אדם מקנה לאחר בין במכר בין במתנה אלא דבר שיש בו ממש אבל דבר שאין בו ממש אין קנין נתפש בו כיצד אין אדם מקנה לחבירו ריח התפוח ולא טעם הדבש ולא עין הבדולח לפיכך הקנה לחבירו דירת ביתו אינו נתפש בקנין: ב וכן המוכר אויר חורבתו ואויר חצרו וכגון שהיה לחבירו כותל … להמשך קריאה
א אין אדם מקנה דבר שלא בא לרשותו כגון מה שאירש מאבא מכור לך מה שתעלה במצודתי מכור לך לא אמר כלום ופר"ת דוקא בסתם אבל אם פירש ואמר שדה זו שאירש מאבא מכור לך קנה היה אביו גוסס וצריך למכור לצורך קבורתו ואמר מה שאירש מאבי היום מכור לך תקנו חכמים שהוא מכור משום … להמשך קריאה
א הלכות מזכה לעובר כשם שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כך אין אדם מקנה לדבר שלא בא לעולם כמו המזכה לעובר ואפילו שהוכר העובר חשוב לדבר שלא בא לעולם והמוכר או המזכה לו לא קנה וכתב הרמ"ה אפילו אמר לכשיולד לא קנה אבל ר"ח אמר שאם אמר לכשיולד קנה ולזה הסכים א"א ז"ל … להמשך קריאה
א הלכות מוכר דבר שאינו מסויים או דבר שלא בא לעולם כתב הרמב"ם המקנה לחבירו דבר שאינו מסויים אם היה מינו ידוע אע"פ שאין מדתו ומשקלו ידוע קנה ואם אין מינו ידוע לא קנה כיצד ערימה זו של חטין אני מוכר לך בכך וכך מרתף זה של יין אני מוכר לך בכך וכך אע"פ שאין … להמשך קריאה
א מקח שנעשה באיסור כגון שהוסיף בשיווי המקח בשביל המתנת המעות או שפסק קודם שיצא השער ולא היה לו למוכר ונתקיים בקנין המקח קיים ויתן כשער של היתר דאין אחד מהן יכול לומר המקח בטל כיון שנעשה באיסור אלא מכיון שקנו באחד מדרכי ההקנאות המקח קיים והריבית שבו אין מוציאין אותו מיד המוכר: הסבר על … להמשך קריאה
א הלכות מוכר על תנאי ודיני אסמכתא המקנה לחבירו בין קרקע בין מטלטלין על תנאי שאפשר לקיימו אם יתקיים התנאי נתקיים המקח שהוקנה לא נתקיים התנאי לא נתקיים המקח וכתב הרמב"ם בין שהתנה מקנה או הקונה ע"כ: ב וצריך לחלק בדבר שאם התנה המוכר בתנאי שהוא לטובת הלוקח אין זה תנאי כההוא דזבין ארעא לחבריה … להמשך קריאה
א האומר לחבירו כשאמכור שדה זו אמכרנה לך מעכשיו במנה וקנו מידו ומכרה לאחר במאה ועשרים השני קנאה שלא היה תנאו עם הראשון אלא אם ימכרנה מרצונו ושמכרה לשני במאה ועשרים חשוב כאילו אנסוהו למוכרה לו שהתוספת שהוסיף לו אנסו למוכרה לו וכתב הראב"ד שאם הראשון רוצה ליתן לו כמו השני שצריך ליתנה לו ולא … להמשך קריאה
א הלכות מוכר באונס ומסירת מודעה מי שאנסוהו למכור ומכר וקבל הדמים הרי זה מכר בין במקרקעי בין במטלטלין דאגב אונסיה גמר ומקנה אלא שה"ר יונה חילק דבקרקעי אפילו לא נתן לו כל שויו לפי שאין אונאה לקרקע אבל מטלטלין כיון שיש בו כדי אונאה או כדי ביטול מקח אין כאן תורת מקח ונראה לפרש … להמשך קריאה
א אע"פ שמעות אינן קונות כל החוזר בהן בין המוכר בין הלוקח לא עשה מעשה ישראל וצריך לקבל עליו מי שפרע: ב ואפילו לא נתן כל המעות אלא מקצתן צריך לקבל עליו מי שפרע שיאמר לו הדיין מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצריים שטבעו בים הוא יפרע ממי שאינו … להמשך קריאה
א הלכות קנין בחליפין מטלטלין קונין זה את זה בדרך חליפין לא מיבעיא אם אין המקנה מקפיד לידע סכום החפץ שנוטל בחליפין כעין שקונין בסודר דהיינו קנין גמור שמועיל לכל הדברים שכל דבר בין קרקע בין מטלטלין בין בעלי חיים נקנה בחליפין ופירות נמי אע"פ שאין קונין בהם נקנין בחליפין חוץ מדבר שאין בו ממש … להמשך קריאה
א הלכות קנין אגב קרקע מטלטלין נקנין אגב קרקע שאם מכר או נתן קרקע ומטלטלין לחבירו כיון שקנה הקרקע באחד מן הדרכים שקונין בהן קרקע נקנו לו גם המטלטלין בכל מקום שהן אפילו אם אינן בתוך הקרקע לא שנא אם שניהם במכר או במתנה לא שנא אם אחד במכר והשני במתנה: ב אבל צריך שיאמר … להמשך קריאה
א יש עוד דבר שהמטלטלין נקנין בו והיינו דאמר רב פפא סיטומתא קניא ופירש"י היינו רושם שרושמין החנונים החביות כשלוקחין מבעל היין וכתב הרמב"ם ז"ל דוקא כשרשם לפני המוכר או שאמר לו המוכר לך רשום על מקחך שהרי גמר להקנותו: ב ור"ח פירש כדרך שנוהגין בגמר המקח שתוקע כפו לכף חבירו ובזה נגמר המקח: ג … להמשך קריאה
א יש עוד דבר שהמטלטלין נקנין בהם כגון שמונחין ברשותו דחצרו קונה לו אם הוא משתמר שם אפילו אם אינו עומד שם ואם אינו משתמר שם אז צריך שיעמוד אצלו: ב ואם אין המקח ברשותו אלא ברשות אחרים אם הגביהו ג או שכר את המקום שמונח בו או נתנוהו לו במתנה ובקנין או אפילו בדיבור … להמשך קריאה
א יש מעות קונות כגון שהיה לו מעות בידו בלא מנין ובלא משקל ואמר לחבירו מכור לי חפץ שלך במעות אלו שבידי ולקחן המוכר ולא דקדק לידע מניינם נקנה החפץ ללוקח ואין אחד מהם יכול לחזור בו מפני שהוא דבר שאינו מצוי ולא הצריכו בו חכמים משיכה וכן ראובן שמכר לשמעון חפץ במנה ונתחייב לראובן … להמשך קריאה
א הלכות קנין מטלטלין דבר תורה מעות קונות בכל המטלטלין אחד בעלי חיים ואחד שאר כל המטלטלין שכיון שפסקו סכום הדמים ונתנו למוכר חזר המקח לרשות לוקח לכל דבר ואין אחד מהם יכול לחזור בו לפיכך משקבל המוכר המעות הן שלו מן התורה ואם קדש בהם את האשה מקודשת: ב ג ד וחכמים תקנו שלא … להמשך קריאה
א הלכות קנין בהמה בהמה בין גסה בין דקה נקנית במשיכה ואין צריך להגביהה ומה היא משיכתה אפילו לא תפש בה: ב אלא קורא לה והיא באה או שהכישה במקל או שהנהיגה בקול משעקרה יד ורגל קנאה: ג ואין צריך שתהלך מלוא קומתה: ד כתב הרמ"ה שגמל וחמור שניהם נקנין בין במשיכה בין בהנהגה אבל … להמשך קריאה
א הלכות קנין עבד עבד כנעני דינו כקרקע ונקנה בכסף ושטר וחזקה וחליפין: ב ונקנה ג"כ במשיכה כגון שתקפו והביאו אליו אבל אם קראו ובא אליו או שאמר לו רבו הראשון לך אצל הלוקח והלך אליו לא קנאו אא"כ הוא קטן אז הוא נקנה בקריאה שקורא לו והוא בא אליו: ג וכיצד הוא חזקת העבד … להמשך קריאה
א הלכות קנין סודר בקנין כיצד הקונה יתן כלי למקנה והוא יקנה לו החפץ שלו חליפי הכלי שהוא נותן לו והוא הנקרא חליפין וכיון שמשך המקנה הכלי נקנו חליפין ללוקח או למקבל מתנה בכ"מ שהם: ב ואין אחד מהם יכול לחזור בו אפילו אם אין עדים בדבר אם מודים זה לזה: ג לשון הרמב"ם נותן … להמשך קריאה
א עכו"ם שמכר קרקע לישראל אינו קונה אותו אלא בשטר עם נתינת הכסף לפיכך עכו"ם שמכר קרקע לישראל וקבל המעות קודם שכתב לו השטר אותו השדה הוא כהפקר שהרי נסתלק העכו"ם והישראל לא קנה כל זמן שלא כתב לו השטר לפיכך אם החזיק בו אחר זכה בד"א במקום שאין משפט ידוע למלך אבל אם דין … להמשך קריאה
א כל המחובר לקרקע דינו כקרקע ונקנה בכסף ובשטר ובחזקה אפי' לא כיון לקנות הקרקע אלא החזיק בקרקע לקנות המחובר בה קנה וכן נמי אם מכר לו קרקע בכסף כדי לקנות המחובר בה קנה אע"פ שלא קנה הקרקע: ב וכתב הרמב"ם דוקא שצריך לקרקע אבל אם אינו צריך לקרקע כגון ענבים העומדות ליבצר דינם כמטלטלין … להמשך קריאה