א הלכות גניבה אסור לגנוב אפילו כל שהוא אפי' דרך שחוק ואפי' ע"מ להחזיר או ע"מ לשלם הכל אסור שלא ירגיל עצמו בכך וכל הגונב אפי' ש"פ עובר על לאו דלא תגנובו וחייב לשלם: ב אחד הגונב מישראל בין קטן בין גדול ואחד הגונב מעובד כו"ם שגניבתו אסור: ג אבל טעותו של כותי היה מותר … להמשך קריאה
א שאל פרה בסתם והזיק שורו של שואל לשורו של משאיל אפילו אם הוא תם משלם נזק שלם שאפילו אם הוזק משור דעלמא צריך לשלם דמסתמא צריך לשמרו שלא יוזק ושלא יזיק: ב ואם קבל עליו שמירתו שלא יזיק אבל לא שלא יוזק והזיקו שורו של שואל תם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם … להמשך קריאה
א השואל פרה והיה המשאיל עם השואל במלאכתו בשעה שמשך הפרה פטור אפי' פשע בה ונגנבה או נאבדה לא שנא היה עמו בשאלה כגון שהשאיל את עצמו לעשות מלאכתו ל"ש שהיה עמו בשכירות שהשכיר את עצמו לו. ב לא שנא שהיה עמו באותה מלאכה של הפרה ממש לא שנא במלאכה אחרת ואפילו אמר לו השקני … להמשך קריאה
א שאל ממנו שתי פרות היום בתנאי שלמחרתו יהיו שתיהן בשכירות וטוען המשאיל שתיהן מתו ביום השאלה והלה אומר אחת מתה ביום השאלה ואותה אשלם והשנית איני יודע מתי מתה מתוך שאינו יכול לישבע משלם: ב וכן אם מסר לו ג' פרות ב' בשאלה ואחת בשכירות וטוען המשאיל ב' של שאלה מתו ואמר השואל אחת … להמשך קריאה
א טען השואל שמתה מחמת מלאכה אם הוא במקום שעדים מצויין אינו נפטר עד שיביא עדים שהוא כדבריו ושלא שינה בו ואם הוא במקום שאין עדים מצויין ישבע שהוא כדבריו ויכלול בשבועתו שאינה ברשותו: ב ואם התנה שלא ישבע או שלא ישלם אם נגנבה או נאנסה הכל לפי תנאו: ג לא רצה לישבע אלא אמר … להמשך קריאה
א השואל חפץ או כל דבר לזמן מיד כשיכלה הזמן חוזר החפץ השאול לרשות המשאיל ליפטר השואל מאונסים אפילו הוא עדיין בביתו ומ"מ הוא חייב בגניבה ואבידה כדין שומר שכר: ב [ואם] שלחו לו בתוך הזמן ביד עבדו או שלוחו של משאיל או של שואל כתבתי למעלה: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א אין השואל רשאי להשאיל אפילו שאל ספר תורה שעושה מצוה בשאילתה אינו רשאי להשאיל לאחרים: ב ואם השאיל לאחרים אפי' נתקלקל מחמת המלאכה ששאלו בשבילה חייב אא"כ שיש לו ראיה שיכול ליפטר בה אילו היה בידו כדפירשתי לעיל: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א השואל מחבירו חפץ סתם כתב ר"ת שאינו יכול לתבעו בפחות מל' יום אבל רש"י כתב שיכול לתובעו מיד ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל וכ"כ הרמב"ם השואל מחבירו כלי או בהמה המשאילו תובעו ממנו כל עת שירצה: ב שאלו לזמן קצוב כיון שמשכו וזכה בו אין הבעלים יכולים לתבעו להחזירו להם עד סוף זמן השאלה … להמשך קריאה
א הלכות שואל השואל מחבירו בהמה או כלים או כל מטלטלין ונאנסו בידו כגון שמתה או נשבר או נשבה חייב ואין צ"ל שחייב בגניבה ואבידה אבל כל קלקול שאירע בה מחמת מלאכה ששאלה בשבילה לא מיבעיא אם הוכחשה מחמת מלאכה שהוא פטור מכל אלא אפי' מתה מחמת מלאכה פטור: ב והוא שלא ישנה לעשות בה … להמשך קריאה
א מצוה לתת שכר שכיר בזמנו ואם אחרו עובר בלאו אחד שכר אדם בהמה וכלים: ב ועל שכר קרקע כתב הרמ"ה דאינו עובר דדרשינן כל אשר בארצך ולא כל ארצך: ג וכל הכובש שכר שכיר כאילו נוטל נשמתו ועובר בחמשה לאוין ועשה: ד ואיזהו זמנו שכיר יום יש לו זמן ליתנו לו כל הלילה לא … להמשך קריאה
א כדרך שפועל אוכל ממה שהוא עושה בגידולי קרקע בין במחובר בין בתלוש כך בהמתו אוכלת בין במחובר בין בתלוש ואוכלת ממשאוי שעליה בשעת הליכתה ובלבד שלא יטול בידיו ויאכילנה: ב ומותר הבהמה מן האדם שהחוסמה עובר בלאו דכתיב לא תחסום שור בדישו אחד שור ואחד כל שאר בהמות ולא שנא דיש ול"ש שאר כל … להמשך קריאה
א פועל העושה מלאכה לבע"ה הרי זה אוכל ממה שהוא עושה אפילו אינו מזיז לא ידיו ולא רגליו רק נושא על כתפו: ב ומיהו אם חסמו שלא לאכול פטור ופירש רש"י בין אם קצץ עמו שלא יאכל בין שחסמו בעל כרחו ודוקא לענין מלקות קאמר שהוא פטור אבל איסורא איכא אם חסמו בעל כרחו וכ"כ … להמשך קריאה
א השוכר הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מחבירו מה שההנהו ואינו יכול לומר לו טול מה שעשית בשכרך אפילו לא אמר שכרך עלי אלא שכרו סתם: ב אבל אם שכרו לעשות בשל חבירו סתם יכול לומר לו טול מה שעשית בשכרך כיון שאין שכרו עליו אלא על חבירו … להמשך קריאה
א השוכר את הפועל למלאכה ידועה כגון לעדור [או לנכש] ונשלמה בחצי היום אם יש לו מלאכה כמותה או קלה ממנה צריך לעשות לו אע"פ שאינו עושה מלאכה ממש כגון מעידור לניכוש כיון שאינה כבדה ממנה אבל אינו כופהו לעשות הכבדה ממנה ונותן לו מחצי היום ואילך כפועל בטל ואם הוא אדם שהבטלה קשה לו … להמשך קריאה
א השוכר הפועל לחפור בשדה ובא מטר בלילה בענין שאינו יכול לחפור אם הראה לו השדה בערב פסידא דפועל הוא דכיון שראה אותה והכירה שאינה ראויה לחפור אם ירד עליה מטר לא היה לו לבא ואינו נותן לו כלום לא הראה לו תחילה נותן לו שכרו כפועל בטל לפי שבעל הבית היה מכיר את שדהו … להמשך קריאה
א השוכר את הפועל איזה מהם שבא לחזור הפועל או בע"ה הרשות בידו שיכול בע"ה לומר לפועל השכר עצמך במקום אחר וגם הפועל אומר לבע"ה צא ושכור לך פועל אחר אלא שיש על החוזר תרעומות בשביל הטורח ומיהו כתב ר"ת אם משך בע"ה כלי אומנות שעושין בו המלאכה נגמר קנין השכירות ואין בע"ה יכול לחזור … להמשך קריאה
א האומר לשלוחו צא ושכור לי פועלים בד' ושכרם לו בג' אינו נותן אלא ג' לא שנא אמר שכרכם עלי לא שנא אמר שכרכם על בעל הבית ואפילו עשו מלאכה ששוה ארבע ויש להם תרעומת על השליח ואם אמר לו בעל הבית בשלשה והוא שכרם בארבעה אם אמר להם שכרכם עלי נותן להם ד' וחוזר … להמשך קריאה
א הלכות פועלים השוכר את הפועלים בסתם במקום שיש מנהג ידוע אינו יכול לשנות עליהם ממנהג המדינה לכל דבר בין לענין המזונות שצריך ליתן להם כפי המנהג: ב ואם יש מנהג שנותנין להם מזונות ואעפ"כ פסקו עמו בפירוש שיתן להם קאמר ת"ק שצריך להוסיף להם על המנהג דלהכי אהני מה שפסקו ורשב"ג אומר שאינו צריך … להמשך קריאה
א המקבל שדה מחבירו שיטענה לו צריך בעל השדה לקבל י' אילנות בורין לכל מאה מהם ואם יש בהן יותר מכן מגלגלין עליו הכל וצריך ליטעם כולם יפות: ב נטע והשביח נטע והפסיד ועדיין יש שבח בנטיעות רואין כמה הוא המנהג שיש לו ליטול בשבח ומנכין לו מחלקו כשיעור שהפסיד ונוטל השאר ומסתלק: ג ואפילו … להמשך קריאה
א המקבל שדה מחבירו לזמן ידוע ומת והניח בן לא יאמר לכן תן לי מה שאכל אביך וכן הבן לא יאמר לו תן לי מה שעשה אבי אלא שמין מה שעשה עד עת מותו ויתן לו אפי' אם התנה עמו לזמן קבוע: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א המקבל שדה מחבירו ורוצה להסתלק ממנה מפני שהיא רעה אם יש להוציא ממנה שתי סאין אחר כל ההוצאה אינו יכול להסתלק ואם לאו יכול להסתלק בד"א בקבלנות אבל בחכירות אפי' אינו עושה כלום צריך ליתן לו חכירותו: ב לא עבדה אלא הובירה שמין כמה ראויה לעשות אם עבדה ונותן לו כפי תנאו שכן כותב … להמשך קריאה
א המקבל שהגיע זמנו להסתלק ויש בשדה זרעים שעדיין לא נגמרו או אפי' נגמרו ולא הגיע יום השוק שיכול למכרם שמין אותן כמה הן שוין עתה ונותן לו בעל השדה דמיהן: ב וכשם שחולקין בעל השדה והמקבל בתבואה כך חולקין בתבן ובקש וכשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות ובקנים שמעמידין תחת הגפנים אם עשאום בשותפות … להמשך קריאה
א המקבל שדה מחבירו לזרעה שומשמין והן מכחישים הקרקע יותר מחיטין גם דמיהן יקרים יותר מזרע החטין וזרעה חטין והצליח עד ששוים כאילו זרעה שומשמין או יותר אין המקבל יכול לומר אילו זרעתיה שומשמין היה נכחש הקרקע יותר וגם לא היתה מצלחת בזריעת החטין אם לא שטרחתי בה הרבה לפיכך אנכה לך מחלקך מה שהרווחת … להמשך קריאה
א החוכר שדה מחבירו לפחות משבע שנים לא יזרענה פשתן ואין לו בקורת שקמה שכשקוצצין אותה אינה חוזרת לכמו שהיתה עד אחר ז' שנים ואפי' בשבח שהשביחו הענפים בעודן ברשותו אין לו קבלה לז' שנים יכול לזרוע שנה ראשונה פשתן וקוצץ קורת השקמה בין אם ירד לתוכה בסוף שבע משנקצצה בין אם ירד לתוכה בשנה … להמשך קריאה
א החוכר שדה מחבירו ע"מ שיזרענה שעורין לא יזרענה חטין שמכחישין השדה יותר וכן אם התנה לזרעה תבואה לא יזרענה קטניות שמכחישין את השדה יותר חטין יזרענה שעורין קטנית יזרענה תבואה בד"א בחכירות לפיכך אין לו לשנות מדבר שאינו מכחיש לדבר המכחיש כגון משעורין לחטין ומתבואה לקטנית אבל בקבלנות יכול מקבל לשנות לדבר המכחיש אם … להמשך קריאה
א החוכר שדה מחבירו ליתן לו כך וכך חטין לשנה לקתה שהיו חטין רעות נותן לו מתוכה כמו שהיא אפי' לא לקתה במחובר אלא שלקו העמרים בשדה אחר שנקצרו: ב ואם היו חטים יפות לא יאמר לו אקנה לך מן השוק אלא נותן לו מתוכה בין יפות בין רעות בד"א שלא שינה אבל אם שינה … להמשך קריאה