א דברים המיוחדין למין ממיני אליל אסורין למוכרן לעולם לעובדי אותה אליל שבאותו המקום ואם קונה הרבה ביחד שניכר הדבר שהוא קונה אותם לסחורה מותר והדברים שאינן מיוחדין לה מוכרין אותם סתם ואם פירש העכו"ם שהן לאליל אסור למוכרו לו אא"כ פסל אותם מלהקריב לאליל ואם העכו"ם מחזר אחר דברים המיוחדין לאליל ומערים לכלול דברים … להמשך קריאה
א מצוה להתרחק מדרך אליל ד' אמות ישב לו קוץ ברגלו בפני אליל או נתפזרו לו מעות לפניה לא ישוח להסיר הקוץ וליטול המעות מפני שנראה כמשתהוה לה ואם אינו נראה כמשתחוה לה כגון שמצדד עצמו מותר מעיין המושך מים בפני אליל לא ישחה וישתה ואפילו אי מאית אי לא שתי פרצוף המקלח מים בכרכים … להמשך קריאה
א עיר שיש בה אליל אסור לילך שם אם הדרך מיוחד לאותו העיר לבד כגון שאין הדרך כבושה מכאן לשם אלא לאותה העיר אבל אם יש מעבר לעבור משם לעיר אחרת מותר ופירש"י דטעמא משום חשדא שיחשדוהו שהולך לשם לאליל ומשום הכי קאמר בירושלמי שלא אסרו אלא באכסנאי אבל בן עיר מותר. שיירא מותר שכן … להמשך קריאה
א שלשה ימים לפני אידיהן של עו"ג מלבד יום האיד שלהם אסור לשאת ולתת עמהם ואם נמשך האיד ג' ימים או ד' ימים חשוב הכל כיום א' וג' ימים לפניהם אסורין ואינו נקרא יום איד ליאסר ג' ימים לפניו אא"כ הוא יום קבוע לכל ועושין אותו בכל שנה ושנה ומיהו אם הוא יום קבוע לכל … להמשך קריאה
א הנודר או נשבע בשם אליל הרי זה לוקה ואסור אפילו להזכירה בשמה בחנם שלא לצורך ואסור לגרום לעכו"ם שישבע או ידור בשמה ומותר להזכיר שם אליל הכתובה בתורה כמו כרע בל קורם נבו העורכים לגד שלחן [ומותר להתלוצץ באלילים האלו]: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א אליל שנתבטלה מותרת ודוקא בשל עכו"ם ובטלה עכו"ם אבל ישראל אינו יכול לבטל אליל של עכו"ם וכ"ש של ישראל שאין לה ביטול עולמית ואפילו אם יש לעכו"ם שותפות בה עמו אין ביטול העכו"ם מועיל לה ואפי' אליל של עכו"ם משבאה ליד ישראל וזכה בה שוב אין לה ביטול בעכו"ם וכתב הר"א דמשמשי אליל ונויה … להמשך קריאה
א אין איסור אליל אלא בדבר שיש בו תפיסת יד אדם הלכך המשתחוה להר לא נאסר ואפי' אבני הר שנתדלדלו ועדיין הן במקומן אינן נאסרים וכן הנהרות ומעיינות של רבים ואילנות שלא נטעו לשם אליל אינן נאסרים ומ"מ אע"פ שלא נאסר גוף האילן כשמשתחוים לו כל השריגים והעלין והפירות היוצאין ממנו אסורין בהנאה כל זמן … להמשך קריאה
א כשם שאליל ותקרובתה אסורין כך דמיהן אסורין בד"א דמי אליל ביד ישראל שמכרה אבל אם מכרה עכו"ם אפילו מכרה כדי לעובדה הדמים מותרים ודוקא שהדבר ידוע שמוכרה לעשות צרכיו בדמים כגון לפרוע חובותיו או שאר צרכיו אבל אם אינו ידוע יש לחוש שמא מכרה לקנות בדמים אליל אחרת והרי המעות מוקצין לאליל ואסורין: הסבר … להמשך קריאה
א כשם שאסור ליהנות מאליל כך אסור לההנותם לפיכך מי שביתו סמוך לאליל ונפל אסור לבנותו שמהנה לה לבנות לה כותל כיצד יעשה כונס לתוך שלו ד' אמות ובונה היה בנין הכותל והמקום שהוא בנוי עליו משותף בינו ובין אליל חצי מקום הכותל שהוא שלו עולה לו להרחקת ד' אמות וחלקו מן העצים והאבנים אם … להמשך קריאה
א כשם שהאליל אסורה בהנאה כך כל הנאות הבאות ממנה אסורות אפי' אם שרפה אסור ליהנות בגחלתה ואפרה אבל מותר ליהנות משלהבתה סכין של אליל (עי"ל סימן י') חדש או ישן ולבנו אסור לשחוט בו לכתחלה בהמה מסוכנת ולחתוך בו נתחים קטנים דהוה ליה מתקן ובדיעבד מותר ומותר לשחוט בו בהמה בריאה ונתחים גדולים העומדים … להמשך קריאה
א כל הצלמים הנמצאים בכפרים אסורין כיון דספק אליל אסורה דסתמא לשם אלילים נעשו והנמצאים בכרכים מותרין דודאי לנוי נעשו אא"כ עומדין על פתח מדינה ובידם מקל או צפור או כדור או סייף שאותם נעשו לשם אלילים המוצא שברי צלמים מושלכים או בתוך שברי נחשת או אפילו שברי אליל עצמה מותרין אבל מצא תבנית יד … להמשך קריאה
א האליל ומשמשיה ותקרובתה אסורין בכל שהוא כגון כוס או טבעת או צורה של אליל שנתערבו אפילו באלף כולן אסורות אבל ספק ספיקא מותר כמו בשאר איסורין לפיכך אם אחד מתערובות הראשון נתערב בב' אחרים מותרין וכן אם אחד מהתערובות הראשון נפל לים או נשרף בענין שנאבד מן העולם כל הנשארים מותרין ליהנות בהם שנים … להמשך קריאה
א הלכות ע"ז ותקרובותיה ומשמשיה ויום חג של עובדיהם ודברים שאסור למכור להם האליל* אסורה בהנאה היא ותשמישיה ונויה ותקרובתה בין של עכו"ם בין של ישראל אלא דשל עכו"ם אסורה מיד ושל ישראל אינה אסורה עד שתיעבד ותשמישיה ונויה בין של עכו"ם בין של ישראל אינן אסורין עד שישתמשו בהן ותקרובתה משהביאו לפניה ועשה ממנו … להמשך קריאה
א גת של אבן שזפתה נכרי ונתן בה יין בשעת זפיתה או שזיפתה ישראל ונתן בה יין ונגע בה נכרי בעוד משקה טופח עליה צריכה ניגוב וכן אם דרך הנכרי בשאינה זפותה צריכה ניגוב אבל אם דרך בזפותה אין די לה בניגוב אלא יקלוף הזפת ואח"כ ינגב או עירוי בלא קליפה ושל עץ זפתה נכרי … להמשך קריאה
א כל הכלים האסורין שנשתמש בו ישראל ביין עד שלא הכשירן כראוי אסור בשתייה ומותר בהנאה אפי' הוא יבש כ"ז שלא עבר עליו י"ב חדש ומיהו כתב א"א ז"ל אם הוא כלי שאינו מכניסו לקיום לא נאסר אא"כ עומד בו יינו של ישראל כ"ד שעות אבל בדבר שמכניסו לקיום יראה מלשון רש"י שנאסר בו היין … להמשך קריאה
א השולח כלי ביד נכרי צריך להחתים שכל כלי ששהה ביד נכרי אפילו שעה אחת צריך הכשר כפי ההכשר שצריך אילו היה ישן בבית הנכרי ובא לקנותו ממנו ורש"י כתב שצריך חותם בתוך חותם והריב"ם כתב שדי בחותם אחד ובספר התרומה התיר לשלוח חביות של עץ גדולים לבית נכרי אומן יום או יומים לתקנם דבכלי … להמשך קריאה
א הלכות כלי היין איסורן והכשרן כל כלי עץ ומתכות או זכוכית או אבן שאין דרך להכניס בהן יין לקיום אלא משתמשין בהן לשעה סגי להו בשכשוך בין הקונה אותן מן הנכרים ישינים בין שלנו שנגע בהן נכרי בעוד משקה טופח עליהם בד"א כשאינם זפותים אבל אם הם זפותים אפי' הלוקח אותם חדשים מן הנכרים … להמשך קריאה
א יין נסך גמור שנתערב ביין של היתר אפילו כל שהוא אסור בהנאה אבל סתם יין שנתערב ביין של היתר כתב ר"ת שבטל בששים כמו שאר איסורין ואין דעת שאר המפרשים כן אלא אוסר בכל שהוא כיין נסך גמור וה"מ במערה מגיגית של יין נסך לבור לפי שקילוחו גדול הלכך אוסר כל מה שבבור אפי' … להמשך קריאה
א כשם שאסור למכור סתם יינן וליהנות בו כך אסור להשתכר בו לפיכך ישראל שנשכר לנכרי לעשות לו מלאכה אפי' בסתם יינם או ששכר לו חמורו או ספינתו להוליך אפי' סתם יינם שכרו אסור בהנאה כיצד נטל מעות בשכרו שוחק וזורה לרוח או מטיל לים נתן לו פירות יוליכם לים המלח או ישרפם ויקבור האפר … להמשך קריאה
א אע"פ שמגע נכרי ביין שלנו אסור בהנאה מותר ליקח דמיו מאותו הנכרי שאסרו או אותו הנכרי ימכרנו ויתן דמיו לישראל אבל הוא אסור למוכרן ולהנות ממנו שום הנאה בד"א שהנכרי נותן לו המעות קודם שיתן לו ישראל היין אבל אם הנכרי לוקח היין מישראל ואח"כ נותן המעות מותרין כיון שאחר שקונה הנכרי היין במשיכה … להמשך קריאה
א המטהר יינו של נכרי פירוש שישראל עושה יינו של נכרי בהכשר בין שמכרו הנכרי לישראל ולא פרע לו המעות ואילו בא הישראל ליטלו אין מניח הנכרי או שלא מכרו לו אלא שמטהרו כדי למוכרו לישראל על ידו אם נתנו בחצרו של נכרי והישראל דר בחצר מותר אפילו בלא מפתח וחותם אפילו אם גם הנכרי … להמשך קריאה
א מה שאין מייחדין ולא מפקידין יין ביד נכרי דוקא כשאינו חתום אבל אם הוא חתום מפקדין ושולחין על ידו פירש ר"ת אפילו בחותם אחד דכיון שחתום בחותם אחד לא טרח ומזייף ובלבד שלא יהא בחבית שום נקב כנקב שמניחין בו שיוצא משם הרוח ויש מחלקין בין להפקיד בידו ובין לשלוח על ידו דודאי להפקיד … להמשך קריאה
א כל מקום שהיין בחזקת משתמר דאיכא למיתלי שלא נגע בו הנכרי מותר אפי' בל' חותם כיצד הניח נכרי בחנותו ויצא או שהיה לו יין בספינה או בקרון והניחו עם הנכרי והלך לו לב"ה או לבית המרחץ או שהיה הנכרי מעביר לו חביות ממקום למקום והניחו לבדו עם היין ויצא אע"פ שבכל אלו יש לנכרי … להמשך קריאה
א כל מי שדרכו לנסך אין מייחדין יין אצלו אפילו שעה אחת ואם יחדו אצלו אסור בהנאה שאנו תולין לומר ודאי נסכו ואם אינו עובד כו"ם כגר תושב שקבל עליו שבע מצות מותר ליחד אצלו לזמן מועט אפילו בעיר שכולה נכרים ואפי' הודיעו שמפליג ואין מפקידים אצלו לזמן מרובה שאנו חוששין שמא מחליפו בשלו ושלו … להמשך קריאה
א האומר לחבירו נתנסך יינך אם הוא בידו כגון שנתנו בידו לשומרו נאמן או אפילו אינו עתה בידו כגון שהחזירו אם אומר לבעליו שנתנסך בפעם הראשון שמצאו נאמן אפי' אם הבעלים מכחישין אותו אבל אחר שאינו בידו או שלא אמר השומר לבעלים בפעם הראשון שראהו ואמר לו אח"כ אינו נאמן ודוקא שהבעלים מכחישין אותו או … להמשך קריאה
א הניצוק פסק רש"י דהוי חיבור וכן דעת רב אלפס פירוש המערה מכלי שיש בו יין של היתר לתוך יין של איסור רואין כאילו יין של האיסור מעורב בשל ההיתר הילכך אם עירה וקיטף שקודם שנגע למטה בשל האיסור הפסיק קילוח היורד מהיין של היתר מותר ור"ת פסק דניצוק לא הוה חיבור ומסקנת א"א הרא"ש … להמשך קריאה