א ראשית הגז כתיב ראשית גז צאנך תתן לו שחייב כל ישראל לתת מראשית גז צאנו לכהן בכ"מ ובכל שנה ואינו חייב אא"כ יהיה לו חמש רחלות ויגזוז מהם משקל ששה סלעים לאחר שיהיה מלובן וכשהיה לו כשיעור הזה יתן לכהן ממנו ה' סלעים וא"צ ללבנו תחילה וכן אם יש לו אפילו כמה מינים אינו … להמשך קריאה
א מתנות עניים שהם לקט שכחה ופיאה ופרט ועוללות כתב הרמב"ם שאין נוהגין מן התורה אלא בארץ ובח"ל הם מדרבנן ואם אין שם עניים א"צ להניחם והאידנא אין נוהגין בהן לפי שהרוב נכרי' אם יניחום יבואו נכרי' ויטלום לפיכך איני רוצה להאריך בהם: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א הלכות תרומות ומעשרות ומעשר עני וראשית הגז מפני שאין נוהגין תרומות ומעשרות בארצות אלו אין רצוני להאריך בהם אף על פי שמצינו בכמה מקומות בתלמוד שהיו מפרישין תרומות ומעשרות בח"ל פי' ר"י דהיינו דוקא במקומות הקרובים לא"י כמו עמון ומואב ומצרים ובבל שחייבים חכמים בתרומות ומעשרות גזירה אטו א"י אבל באלו המקומות הרחוקים מא"י … להמשך קריאה
א עיסת נכרי פטורה אפילו לשה לו ישראל ושל ישראל חייבת אפילו לשה לו נכרי נתנה לישראל במתנה אם עד שלא גלגלה נתנה לו חייבת ואם לאחר שגלגלה נתנה לו פטורה עיסת השותפין חייבת ישראל שהוא שותף עם הנכרי אם אין בחלק הישראל כשיעור פטורה ואם יש בה כשיעור חייבת ויכול להפריש מיניה וביה. נכרי … להמשך קריאה
א אין חיוב חלה אלא בלחם דכתיב (במדבר ט״ו:י״ט) באכלכם מלחם הארץ לפיכך הסופגנין העשויין כספוג רכיכים רכים והדובשנים והסקריטין והן מטוגנין בדבש פטורים מן החלה ועיסה שבלילתה רכה ובשלה במים או טגנה בשמן פטורה אבל אם אפאה בתנור או אפאה במחבת בלא שמן והרתיח תחילה ואח"כ הדביק בו העיסה לכ"ע חייבת אבל אם הדביק … להמשך קריאה
א אסור חלה לבעל הבית אחד מכ"ד בין אם עושה עיסה לעצמו או למוכרה ולנחתום אחד ממ"ח בין אם עושה למכור או לעצמו ובשעה שיפריש החלה יברך בא"י אמ"ה אקב"ו להפריש חלה וי"א להפריש תרומה ואין חילוק לפיכך אסור לאיש להפריש חלה ערום לפי שא"א לו לברך אפי' אם פניו שלמטה טוחות בקרקע מפני שערותו … להמשך קריאה
א אין חיוב חלה להתחייב על האוכל בלא חלה עד שתדבק העיסה ונעשה גוף אחד ומיהו מיד כשיתערב ממנה ה' רבעין קמח במים יכול להפרישה אבל אם הפרישה קודם אין שם חלה עליה לפטור העיסה ואפי' נתנה לכהן צריך להחזירה ואם יש בה ה' רבעים צריך להפריש ממנה חלה כמו משאר חולין ומיהו קאמר רבי … להמשך קריאה
א שנים שלשו כל אחד ואחד קב לבדו והשיבו יחד או שנתנו הקמח לנחתום וערבו אינו מצטרף ואפי' עשה העיסה גדולה לחלקה בצק פטורה וה"מ איניש דעלמא אבל נחתום העושה עיסה לחלקה בצק חייב ואדם אחד שלש קב קב לבדן ונתערבו או שנתן הקמח לנחתום וערבו מצטרף ואפי' שנים שלשו כל אחד קב לבדו אם … להמשך קריאה
א שתי עיסות שאין בשום אחת כשיעור אם נוגעים זו בזו עד שנדבקים מעט מזו בזו מצטרפין בדבר הראוי להצטרף ואם אינן נדבקין והם בסל הסל מצרפן ואפי' אחר שנאפה ונעשה פת ואם נתנם על לוח וכיוצא בו בדבר שאין לו בית קבול כתב הרמב"ם שהוא ספק אם מצרפו אם לאו ואם הוא חלה מדבריהם … להמשך קריאה
א לא כל המינין חייבין בחלה אלא ה' מינין חטין ושעורין וכוסמין ושיבולת שועל ושיפון אפילו באלו המינין אין חיוב אא"כ יש בעיסה ה' רבעים שהן מ"ג ביצים וחומש ביצה והרמב"ם שיער מדת הכלי שהוא שבע אצבעות פחות ב' תשיעית אצבע על ז' אצבעות פחות ב' תשיעית אצבע ברום ז' אצבעות פחות ב' תשיעית אצבע … להמשך קריאה
א כל חלה שהיא מדרבנן ניתנת אפילו לכהן ע"ה ואינה טובלת שמותר לאכול מהפת ולהפרישה אח"כ ומתבטל ברוב חולין כדי לאוכלה בטומאה כגון שיש כהן גדול שטבל לקרויו שאין מפרישין אלא א' והוא אוכלה בטהרה היינו דוקא כשהיא בעיניה אבל יכול לערבה ברוב חולין לאוכלה בימי טומאתו והרמב"ם כתב שיכול זר לערבה עם חולין שוה … להמשך קריאה
א הלכות חלה כתיב (במדבר ט״ו:כ׳) ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה מלמד שחייב כל אדם להפריש חלה מעיסתו וליתנה לכהן ואין לה שיעור מן התורה אפילו כל שהוא רק שלא יעשה כל העיסה חלה אלא ישייר ממנה מעט וחכמים נתנו בה שיעור כאשר יתבאר ואין חיוב זה אלא בארץ דכתיב באכלכם מלחם הארץ ומדרבנן נוהג … להמשך קריאה
א הלכות פטר חמור בכור בהמה טמאה נוהג בכ"מ ובכ"ז ואינו נוהג אלא בחמורים וזה מצותו שכל ישראל שיש לו חמורה שבכרה פודהו בשה בין זכר בין נקבה בין תם בין בעל מום בין גדול בין קטן ויתננו לכהן ולא לכהנת ואין לו זמן ידוע אלא מיד לכשיולד עד שימות אלא שמצוה הוא לפדותו מיד … להמשך קריאה
א כהנים ולוים חייבין בבכור בהמה טהורה ויפרישנו הכהן ויעכבנו לעצמו השותפין חייבין אבל שותפות הנכרי פוטר הילכך המוכר עובר פרתו לנכרי או לוקה ממנו עובר פרתו פטור מהבכורה ואפילו אין לו עמו שותפות אלא באזן בין באם בין בעובר פטור והרמב"ם כתב היה להנכרי שותפות באם או בעובר אפילו באחד מאלף פטור מהבכורה היה … להמשך קריאה
א מבכרת המקשה לילד יכול לחתך אותו אברים אברים ולהשליכו לכלבים וכתב הרמב"ם דוקא במחתך אבר אבר ומשליכו אבל אם מניח האברים לפניו עד שיצא רובו קדוש למפרע ואסור להשליכו לכלבים וא"א הרא"ש ז"ל כתב דאפילו במחתך ומניח אינו קדוש למפרע יצא כולו כאחד קדוש ואסור להשליכו לכלבים וכתב ג"כ הרמב"ם בשמחתך אבר אבר ומשליך … להמשך קריאה
א רחל שלא בכרה וילדה שני זכרים אפי' יצאו ב' ראשיהן כאחד אין לכהן אלא אחד והכחוש שבהן והשני ספק ויאכל במומו לבעלים וחייב במתנות כהונה מת אחד הוי ספק שזה יאמר לו הבכור מת ועליו להביא ראיה זכר ונקיבה אין לכהן כלום ויאכל במומו לבעלים שתי רחלים שלא בכרו וילדו שני זכרים שניהם לכהן … להמשך קריאה
א שנים שהפקידו אצל אחד ב' זכרים אחד בכור ואחד פשוט ומת אחד מהם ואינו ידוע איזו מניח הנשאר ביניהם והוא בין שניהם ודינו כספק בכור אחד שהפקיד בכור אצל חבירו ולחבירו פשוט ומת אחד מהם המוציא מחבירו עליו הראיה וכיון שהנפקד מוחזק יחזיקנו ויאכלנו במומו רועה כהן שנתן הבהמות בחצר בעל הבית וילדה א' … להמשך קריאה
א הלוקח בהמה מהנכרי וילדה ואינו יודע אם בכרה אם לאו הרי זה ספק ויאכל במומו לבעלים בין אם לקחה תוך שנתה או אחר שנתה ואפי' אם הנכרי מסיח לפי תומו שכבר בכרה אינו נאמן ואפי' אם היא חולבת כתב ר"ת שהוא ספק דשמא חולבת אע"פ שאינה יולדת ולהריב"ן אם היא חולבת היא חולין גמורין … להמשך קריאה
א ספק בכור אין הבעלים צריכין ליתנו לכהן אלא ישהנו עד שיפול בו מום ויאכלנו ואסור בגיזה ובעבודה ואם תקפו כהן כתב הרמב"ם שאין מוציאין אותו מידו וא"א הרא"ש ז"ל כתב שמוציאין אותו מידו יוצא דופן ושנולד אחריו דרך רחם שניהם אינן בכור אפי' ילדה נקבה תחלה דרך דופן וזכר אחריה דרך רחם כיון שקדמו … להמשך קריאה
א הכהנים חשודין להטיל מום בבכור מפני שיש להם בו טורח גדול לטפל בו עד שיומם אפי' אם הוא חכם ויושב בישיבה אם עשה דבר שנראה כמערים בגון שנתן לבכור שעורים בסל בענין כשיבא לאוכלם יפגם שפתו או כיוצא בזה אין לשוחטו על אותו המום לפיכך כל מום שראוי לבא בידי אדם אין שוחטין אותו … להמשך קריאה
א אסור להטיל מום בבכור ואסור אפילו לגרום לו מום כגון ליתן דבילה על גבי אזנו כדי שיטלנה הכלב משם ויקטע אזנו עמה וכיוצא בזה או שאומר לנכרי להטיל בו מום ואם עשה בו בידים או בגרמתו אין שוחטין אותו על ידו עד שיפול בו מום אחר מעצמו ואם עשה בו מום ומת אין קונסין … להמשך קריאה
א הנוטל שכר לראות הבכור אין שוחטין אותו על פיו אא"כ הוא מומח' ואדם מוחזק וידוע לכל בכשר והוא שיהיה שכר בטלתו ניכרת ואם הוא פועל ומתבטל ממלאכתו כדי לראותו נותן לו שכרו כפועל שיש לו מלאכה כזו שבטל ממנה וכמה הוא רוצה ליקח כדי לישב בטל כך יתן לו וצריך שיתנו לו שכרו בין … להמשך קריאה
א החשוד למכור בכור לשם חולין אין קונין ממנו בשר צבאים שדומה לבשר עגלים ואין לוקחין ממנו עורות שאין עבודים אפי' של נקיבה שמא יחתוך זכרותו ויאמר שהיא של נקבה ואין לוקחים ממנו צמר אפי' מלובן וכל שכן שאינו מלובן אבל לוקחין ממנו צמר טווי ולבדים ועורות עבודים: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה
א השוחט הבכור שלא על פי חכם אפי' מראהו אח"כ לחכם ומוצא בו מום אם הוא דוק שבעין וכיוצא בו שאינו חסרון כגופו לכ"ע יקבר ואם הוא מום של חסרון רבי יהודה מתיר ור"מ אוסר ופסק בשאלתות כרבי יהודה וכ"כ ה"ר שמואל הכהן הגאון בן חפני ובעל הלכות פסק כר"מ וכן כתב הרמב"ם וכן הוא … להמשך קריאה
א בכור בזמן הזה אין לו היתר אלא ע"י מום ואפילו אם ירצו הבעלים או הכהן לכונסו לכיפה עד שימות מעצמו אין רשאין אלא צריך הכהן לגדלו עד שיפול בו מום ואפי' כשיפול בו מום כגלוי וניכר לכל כגון שנקטעה ידו או רגלו וכיוצא בו אינו רשאי לשוחטו אלא ע"פ מומחה שיורה לו שהוא מום … להמשך קריאה
א הבכור אסור בגיזה ובעבודה ואפי' אם עבר וגזזו או תלשו בידו או אפילו נשר הצמר מעצמו אסור בהנאה לעולם ל"ש מת מעצמו ל"ש שחטו אחר כן אפילו ע"י מומחה אין השחיטה מתרת הצמר שנתלש מחיים אבל צמר המחובר השחיטה מתירתו כבשרו ואם נתלש מחיים ועודנו מסובך כשאר הצמר את שנראה כשאר הצמר ניתר בשחיטה … להמשך קריאה