חפץ חיים, חלק שני: הלכות איסורי רכילות, כלל ט ד׳
א וְאַף דְּדָבָר זֶה הוּא מִצְוָה רַבָּה וּבִכְלַל הֲבָאַת שָׁלוֹם הוּא, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לְמַהֵר לְסַפֵּר עִנְיָן כָּזֶה כִּי אִם אַחַר שֶׁיִּתְבּוֹנִן לְפִי הָעִנְיָן, שֶׁעַל יְדֵי סִפּוּרוֹ יִשְׁמֹר הַשּׁוֹמֵעַ אֶת עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא לֵילֵךְ לִמְקוֹם פְּלוֹנִי בִּיחִידִי, פֶּן יַכֶּנּוּ, אוֹ יְחָרְפֶנּוּ אוֹתוֹ פְּלוֹנִי, אוֹ עֵצָה אַחֶרֶת כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה … להמשך קריאה