בעל שם טוב, בשלח כ׳: ויהי ידיו אמונה וגו'.
א ויהי ידיו אמונה וגו'. ותרגם אונקלוס והוה ידוהי פרישן בצלו וגו', שמעתי שהרב הצדיק ר"פ מקאריץ פעם אחת היה נבוך בענין עבודתו לה', והבין שנחוץ לו ליסע להבעל שם טוב, אך לא היה לו על הוצאת הדרך, ופתאום שמע שהבעש"ט בא לעירו, ורץ אליו בשמחה, והנה כל אנשי שלומו מקבלים שלום והוא אומר לפניהם … להמשך קריאה