בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח י״ט

א ארץ אחת כולה שצריכים למטר בימות החמה אין שואלין אותו בציבור אפילו ב"שומע תפלה" אלא יאמרו "ברכנו" כרוב העולם, אבל כל יחיד ויחיד רשאי לשאול מטר ב"שומע תפלה" באותה הארץ הצריכה למטר בימות החמה, דהיינו שאומר ב"שומע תפלה" "ותן טל ומטר לברכה" בתפלת לחש דוקא, אבל לומר "ברך עלינו" אפילו היחיד בלחש אינו רשאי, … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח י״ח

א אם בימות החמה אמר "ברך עלינו" צריך לחזור לומר "ברכנו", אך כדי שלא יהיה נראה כנוסח ברכה אחת שהזכיר בה מטר ונמצא שלא תיקן כלום, לכן ישתוק כדי הילוך ארבע אמות או יותר ואחר כך יתחיל לומר "ברכינו" וכנזכר ב"חסד לאלפים" סימן קיב אות י: ואם בימות הגשמים אמר "ברכנו" ולא שאל מטר, אם … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח י״ז

א ביאור ברכת "השיבנו" כתבתי בספרי הק' "מקבציאל" על פי מה שכתב רבינו האר"י ז"ל שהאדם על ידי עונותיו גורם לסלק אור הקדושה הנמשך עלינו מן התורה ומן התפלה והמצות, עיין בסידור רבינו הרש"ש ז"ל בביאור "ויהי נועם וכו'", ולזה מתפללין "השיבנו אבינו לתורתך" הוא אור הקדושה הנמשך עלינו על ידי עסק התורה, "וקרבינו מלכנו … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח ט״ז

א בימות הגשמים ששכח לומר "מוריד הגשם" ואמר "מוריד הטל" אינו חוזר יען דאמר מוריד הטל, ועם כל זה אם נזכר קודם שהתחיל "אתה קדוש" יאמר "שם משיב הרוח ומוריד הגשם", דאף על פי שסיים הברכה של "מחיה המתים", כיון דלא התחיל בברכה שאחריה לא נקרא סיום ברכה לענין זה: ודע דשלשה ברכות ראשונות חשובות … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח ט״ו

א בימות החמה אם נסתפק שמא הזכיר גשם, הדין הוא עד שלשים יום אם הוא מסתפק אמרינן חזקה שהזכיר גשם, וצריך לחזור, ואחר שלושים יום אין צריך לחזור, ואם נזדמן דאחר שלושים יום טעה וברור לו שטעה פעם או פעמים וחזר התפלה, ואחר כך נזדמן בפעם אחרת שנסתפק כתבתי בספרי הק' "מקבציאל" כיון דכבר הוחזק … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח י״ד

א ביאור ברכת "אתה קדוש" הוא כמו שכתב רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל כלומר אתה לבדך קדוש, ושמך המיוחד הוא הקדוש דאף על פי שנאמר תואר קדוש למלאכים אינו עצמי אלא בדרך השאלה, יען כי "וקדושים" הם המלאכים שנקראים קדושים, המה "יהללוך סלה" בשבח הזה של "קדוש קדוש קדוש", ואם אצלם קדוש תואר עצמי, איך יהללוך … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח י״ג

א בברכה של "אתה גבור" יכוין בראשי תבות "אתה גבור לעולם אדני" השם אגל"א, וכתב הרב בית דוד ז"ל מה שאומרים "לעולם" רוצה לומר לא כבשר ודם שלא ישאר בגבורתו בעת זקנתו שמשתנה, אבל "אתה גבור לעולם" כי אין זקנה לפניך ולא יהיה בך שנוי עיין שם, ומה שאומרים בברכה זו ענין גשם וטל, מפני … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח י״ב

א כשיגיע למלת "באהבה" יכוין למסור נפשו על קדוש השם כנזכר בכונות רבינו האר"י ז"ל(א), ולכן מנהג החסידים שיאריך החזן בחזרה בתיבת "באהבה" כדי לעורר הכונה הנזכרת, וכל אדם יזהר בזה בכל תפלות בלחש למסור עצמו על קדוש השם בתיבת "באהבה", וכשאומר "ומושיע ומגן" יכוין בתיבת "מגן" שהוא מספר שלוש פעמים א"ל: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח י״א

א מה שאומרים "ומביא גואל לבני בניהם" הכונה בפשוטן של דברים דהשבטים המה בניהם של האבות, וכל ישראל הם בני השבטים, ולכן ישראל נקראים בני בניהם של האבות, ואומרים כן כדי לעורר זכות השבטים גם כן, ולכן לא אמרו "ומביא גואל לבניהם", ועל דרך הסוד שלוש הראשונות הם אבות לשלשה אמצעיות חסד גבורה תפארת, כי … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח י׳

א מה שאומרים "וזוכר חסדי אבות" לפי פשוטן של דברים הוא שיזכור החסדים שהבטיח בהם את האבות להטיב להם ולזרעם, ודומה לזה יש בפסוק "חסדי דוד הנאמנים" (ישעיה נה, ג), או הכונה כאן על דרך מה שפירש המצודות בפסוק "זכרה לחסדי דוד עבדך" בדברי הימים ב' סימן ו' (פסוק מב), וכן כאן שיזכור החסדים שעשו … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח ט׳

א מה שאומרים "גומל חסדים טובים" לפי פשוטו מובן שהוא לשון גומל, אך מה שנראה מספר הכונות דתיבת גומל הנזכר הוא ענין הוצאה וגילוי כענין "ויגמול שקדים" (במדבר יז, כג), פירוש מוציא וממציא ומגדל ומתקן את האורות הנקראים "חסדים טובים", ומגלה אותם להשפיע, וחסדים טובים אלו הם סוד מה שאמר הכתוב "חסדי דוד הנאמנים" (ישעיה … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח ח׳

א מה שאומרים "קונה הכל" לפי פירוש רש"י בפסוק "קונה שמים וארץ" (בראשית יד, יט) אומרו כאן "קונה הכל" רוצה לומר עושה הכל, ולפי דברי התרגום והרמב"ן שם ביאור "קונה הכל" רוצה לומר קניינו הכל דהכל שלו, וכמו שכתבנו על פסוק "הלא הוא אביך קנך" (דברים לב, ו): הסבר על זכויות יוצרים בן איש חירשיון: … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח ז׳

א אות וא"ו הנוספת בתיבת "ואלהי יעקב", ואות ה"א יתירה שבתיבות "האל הגדול הגבור והנורא", וגם אות וא"ו של "והנורא", בכל אחד ואחד יש סוד גדול וכונות עמוקות, וצריך המתפלל להוציאם היטב בפיו שלא יבולע אחד מהם מחמת המהירות, ועל זה נאמר לאדם הוי זהיר באות אחת קלה כתיבה אחת חמורה, שאין אתה יודע הסוד … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח ו׳

א צריך לעשות שתי כריעות ושתי זקיפות בשעת שמשתחוה בעמידה, כיצד כשאומר "ברוך" יכרע בתיבת "ברוך" כריעת הגוף בלבד, ובתיבת "אתה" יכרע את ראשו גם כן, הרי שתי כריעות, וכשאומר "ה'" יזקוף שם שתי זקיפות, ותחלה יזקוף גופו בלבד, ואחר כך יזקוף ראשו גם כן, רמז לדבר "כאשר יחנו כן יסעו" (במדבר ב, יז) ולכן … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח ה׳

א המתפלל צריך לכוין בכל הברכות, ואם אחר עמל וטורח והשתדלות רב אינו יכול לכוין בכולם, ישתדל ויתאמץ לפחות לכוין ב"אבות" שהיא ברכה ראשונה ואף על גב דמן הדין אם לא כיון ב"אבות" אינו יוצא ידי חובה וצריך לחזור, כתבו האחרונים דבזמן הזה אין חוזרין משום חסרון כונה, דשמא גם בחזרתו לא יכוין. והגאון מורנו … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח ד׳

א המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המילות שמוציא מפיו ויחשוב שכינה כנגדו, ויסיר וידחה כל מחשבות הטורדות אותו עד שתשאר כונתו ומחשבתו זכה בתפלתו, דהתפלה היא במקום הקרבן ומחשבה זרה פוסלת בקדשים, ואם רואה עצמו מכוין יפה בתפלתו אל יחשוב שעבור זה ראוי שתעשה בקשתו, כי זה נקרא עיון תפלה ונזכרין עונותיו, אלא יחשבו אולי … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח ג׳

א אם עומד להתפלל במקום שהוא יושב בו, יזהר לחזור לאחוריו שיעור שלוש פסיעות, ויחזור לעמוד במקומו להתפלל, ואם הוא יושב רחוק ממקום שעומד בו להתפלל ילך תחלה למקום שעומד להתפלל בו, ויחזור לאחוריו שלוש פסיעות, ויחזור לאותו מקום שעומד בו בתפלה, דיש סוד בזה לחזור לאחוריו שלוש פסיעות קודם שיתחיל להתפלל, ועל פי הפשט … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח ב׳

א כשעומד להתפלל יכוין רגליו להיות שוים ודבוקים זה עם זה ביושר כדי להדמות למלאכים דכתיב בהו "ורגליהם רגל ישרה" (יחזקאל א, ז), ועוד יש טעמים אחרים בזה, ומנהג הספרדים כשעומדים להתפלל תפלת העמידה קודם התפלה מהפכים פניהם קצת לאחוריהם ועושים תנועה בידיהם לאנשים העומדים באחוריהם או בצידיהם, והטעם בזה גם כן להדמות למלאכים שדרכם … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח א׳

א קודם שיתחיל בתפלת העמידה כשאומר "גאל ישראל" ימשמש בתפלין של ראש, כי תפלין של ראש הוא באצילות, ותפלת העמידה באצילות, ויש אומרים שגם בסיום "המברך את עמו ישראל בשלום" ימשמש בתפלין של ראש, ועיין בכף החיים סימן טו אות ב', ונראה לי דהנוהג כך לא ימשמש אלא אחר "יהיו לרצון אמרי פי", כי פסוק … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בשלח, פתיחה

א "עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה" (שמות טו, ב), נראה לי בסיעתא דשמיא דידוע על ידי קראית שמע ותפלה אנחנו ממשיכין לשכינה אורות המוחין שהם כתר חכמה בינה, הרמוזים באות למ"ד, שכל אחת כלולה מעשר שהם למ"ד של תיבת "לי", וגם ממשיכים לשכינה אורות חמשה חסדים וחמשה גבורות מן הדעת, הרמוזים באות יו"ד דתיבת … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בא כ״ח

א אם בא להם ריח רע מבית הכסא או מבית אחר בעת לימודם בדברי תורה, או בעת שמתפללים, מותר להשליך בלויי סחבות שרופים כדי שיעלה עשנם ויתבטל הריח רע שלא ירגישו בו, או ישליכו מי ורדים שיש להם ריח טוב וכנזכר באחרונים ז"ל: הסבר על זכויות יוצרים בן איש חירשיון: Public Domainמקור: he.wikisource.org מצווה לשתף … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בא כ״ז

א כל סרחון וריח רע שהוא מחמת עיפוש דינו כצואה, אבל דבר שריחו רע לבני אדם לאו מחמת עיפוש אלא ברייתו כך כגון נפט, וכן מה שקורין בערבי קי"ר (זפת), אף על גב דריחן קשה אין להם דין צואה ואין צריך להתרחק מהם, וכן הוא הדין בכל מיני עשבים שריחן רע מכח טבען וברייתם, לית … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בא כ״ו

א ריח רע דאין לו עיקר כגון שיצא ממנו רוח מלמטה, אף על פי דמותר מן התורה גזרו חז"ל עליו משום ריח שיש לו עיקר, ולכן אסור בדברי תורה ובקריאת שמע ותפלה וברכות עד שיכלה הריח ממנו, במה דברים אמורים אם הרוח יצא ממנו, אבל אם יצא מחבירו מותר בדברי תורה דלא גזרו חכמים בה … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בא כ״ה

א בית הכסא שמוקף מחיצות, ויש לו פתח, ועשוי בחפירה שהרעי יורד לתוך החפירה ונופל למטה בשפולי המדרון, אף על פי שעושים השתנה על קרקע בית הכסא מותר לקרות כנגד אותו בית הכסא אם הפתח סגור, ולכן צריך להזהר שלא להושיב הילדים על קרקע בית הכסא מפני הפחד שמפחדים לישב על פי החפירה, דאם כן … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בא כ״ד

א צואה אפילו יבשה ואין בה ריח אסור לקרות כנגדה אבל יבשה כל כך עד שתתפרך על ידי גלילה הויא כעפר, ומותר לקרות כנגדה אם הגיע יובש שלה לשיעור זה, ואם לא תתפרך על ידי גלילה אלא רק תשבר לשתים לא מהני לקרות כנגדה: הסבר על זכויות יוצרים בן איש חירשיון: Public Domainמקור: he.wikisource.org מצווה … להמשך קריאה

בן איש חי, הלכות שנה א, בא כ״ג

א קטן שיכול לאכול כזית דגן בכדי אכילת פרס, אפילו שאינו יכול לאכלו אלא על ידי בישול כגון דייסא וכיוצא, הרי בני מעים שלו בודאי מסרחין כל מיני מאכל שיאכל, וצריך להתרחק מצואתו ככמו צואת גדול, וכל זה מן דין אבל לכתחלה טוב להתרחק אפילו מצואת קטן בן יומו וכן נוהגים: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן