נועם אלימלך, ספר בראשית, ויגש ב׳

א או יאמר "ויגש כו' כי כמוך כפרעה". יש לומר מאחר דסתם הכתוב ולא נאמר אל מי גש רק "אליו" סתמא, נוכל לומר דקאי על הקב"ה, שהצדיק נקרא יהודה והוא מגיש אליו ית"ש בתפילה להתפלל על עצמו, "ויאמר בי אדוני כו' ואל יחר אפך בעבדך", רק תמיד תגדיל חסדך עמי ואל תדקדק אחר מעשי, "כי … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, ויגש א׳

א ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני. נקדים לפרש הפסוק בתהלים "וכיראתך עברתך כו'", דהנה הבורא ב"ה אין שייך בו שום יראה, רק היראה הזאת יש לו להשם יתעלה שמתיירא שלא יחטא האדם, מחמת אהבתו שאוהב את האדם להטיבו באחריתו, כי דרכו יתברך להטיב לכל ברואיו ולכן מתירא שלא יחטא, ונמצא יראת הבורא ב"ה היא … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, מקץ י״א

א ויאמר כו׳, כספכם בא אלי. וקשה איך נכתב בתורה דבר שאינו, שהרי לא בא הכסף שלהם אליו. ב ‎ונראה, דהנה ידוע שיוסף ליקט כל הכסף כמו שאמר הכתוב "וילקט יוסף את כל הכסף כו׳", וכוונתו היה ללקטם בשביל ישראל כדאיתא בגמרא "שלשה אוצרות הן", וכך אמר להם עבד יוסף "כספכם בא אלי", ר"ל הלא … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, מקץ י׳

א וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף כו׳. נ"ל ע"ד המוסר והנהגה ישרה, איך דרך האנשים כשרים שיראים וחרדים מחרדת יום פקודתם תמיד ומעלים על זכרונם יום המיתה ועונש העוונות והחטאים בעוה"ב, ועי"ז הם תמיד בתשובה ומתחרטים ומתוודים על חטאותיהם ומבקשים על נפשם מאת הבורא יתעלה, וזהו "וייראו האנשים" ר"ל אנשים כשרים מתייראים תמיד, בחושבם … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, מקץ ט׳

א או יאמר "ויאמר להם מרגלים אתם כו׳", לכאורה יש עוד לדקדק וכי יוסף הצדיק יאמר דבר שאינו – מרגלים אתם. ונראה דהנה יוסף הצדיק היה במדריגה גדולה כנ"ל, שהיה משפיע לעולמות עליונים ועי"ז בא השפעה לעולם התחתון, וזה שראה בחלומו "והנה אנחנו מאלמים אלומים והנה קמה אלומתי" רמז להשפעות פרנסה, ואמר אליהם "מרגלים אתם" … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, מקץ ח׳

א ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם כו׳ ויאמר להם מרגלים כו׳. לכאורה אינו מדוייק, וכי בשביל שזכר את החלומות יאמר להם מרגלים אתם, וכי מה ענין ושייכות זה לזה. ב ‎ונראה דהנה השי"ת נתן להצדיק מתנה שהצדיק יתן חיות לכל העולמות בכח חלק אלקי ממעל שיש בו, וזהו "אתה ה׳ לבדך כו׳ ואתה מחיה … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, מקץ ז׳

א או יאמר "הדריכני באמתך כו'", ר"ל שדוד המלך ע"ה היה מתפלל על עצמו לבל יתגאה לבו בעבודתו ית"ש, שיתן לו השי"ת לב להבין שהכל הוא מאתו יתברך, שהוא ברחמיו עוזר לו לילך בדרך האמת, וזהו "הדריכני באמתך ולמדני כי אתה אלקי ישעי שאותך קוויתי", כנ"ל. הסבר על זכויות יוצרים נועם אלימלךרשיון: Public Domainמקור: he.wikisource.org … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, מקץ ו׳

א ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה כו׳, את אשר האלקים עושה הגיד לפרעה, שבע פרות הטובות כו׳, ושבע שבלים הרקות כו׳, הוא הדבר אשר דברתי כו׳, אשר האלהים עושה הראה את פרעה. ויש לדקדק מפני מה בשבע שבלים הרעות אמר יוסף לפרעה "יהיו שבע שני רעב" ובשבע שבלים הטובות לא אמר "יהיו שני השובע". … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, מקץ ה׳

א ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתור אותו, ויען יוסף. נקדים לפרש, בחלומות של שר המשקים כתוב "איש כפתרון חלומו חלמנו", ואח"כ כתיב "איש כחלומו פתר", וצריך להבין שינוי הלשון דהוי ליה למכתב ג"כ "ויפתר לנו איש כפתרון חלומו". ונראה לפרש דהנה כשהצדיק רוצה להמשיך איזה שפע על אדם, פרנסה או השפעה אחרת הצריך … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, מקץ ד׳

א או יאמר "ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם כו׳", נוכל לומר שהתורה הקדושה רמזה על גלות המר הזה אשר עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם, והוא ע"פ הכתוב "יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו", דהיינו שהשי"ת יחיינו מיומים משני חורבנים, וביום השלישי, היינו בבנין בית המקדש האחרון שיבנה במהרה בימינו, יקימנו ונחיה לפניו, … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, מקץ ג׳

א או יאמר "ויהי מקץ שנתים ימים כו׳", לכאורה היה לו לכתוב מקץ שתי שנים. ונראה לפרש ע"ד הרמז, דהנה הצדיק צריך לעבוד תמיד להשי"ת ב"ה ולקשר הגשמיות ברוחניות, דהיינו בכל דבר שעושה הן אכילה ושתיה והן כל דבר גשמי, צריך להיות כוונתו למעלה בעולמות העליונים בכוונת יחודים עליונים, וגם למטה צריך להיות אכילתו בקדושה, … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, מקץ ב׳

א וזהו שאמרו לו "שנים עשר וכו׳ הקטן את אבינו כו׳" ג"כ על הדרך הנ"ל, שהשיבו על מה שאמר שיראו להשגיח על פרנסת ישראל הרמוז בתיבת מרגלים שפירושו של הרגלים כנ"ל, לזה אמרו לו אנחנו הולכין במדריגות גדולות, כי כוונתינו לתקן הי"ב גבולי אלכסון ומחשבותינו קשורה בשמות קדושים עליונים, "והקטן היום את אבינו" רמז למלך … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, מקץ א׳

א ויהי מקץ כו׳. נ"ל ע"פ דאיתא "שנו חכמים בלשון [המשנה]" כו', ולכאורה מה משמיענו בזה, וכי באיזה לשון אחר היה להם לשנות? ב ‎אלא נראה לפי כשהאדם עוסק בלימוד תורה או במצוה צריך להניח בה שני בחינות, והם האחד העסק שעוסק בדבר ההוא שהוא בעצמו קדושה, ולהוסיף בה מחשבה עליונה של יראה ואהבה להמשיך … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, וישב ח׳

א וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם כו' וגמליהם נושאים נכאת וצרי כו'. הנה רש"י ז"ל פירש למה פרסם הכתוב את משאם. ולענ"ד נ"ל דהנה אברהם ע"ה אמר לאליעזר עבדו "ואשביעך כו' אשר לא תקח אשה לבני מבנות כנען כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך", לכאורה יש לדקדק, הלא עיקר כוונת אברהם לא היה רק … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, וישב ז׳

א וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם כו'. פירש רש"י ז"ל "נקוד על את, ללמדך שלא הלכו אלא לרעות את עצמן". דבר תמוה מאוד לומר זאת על קדושי עליון שבטי יה אשר בצילם אנו חיים וקיימים בגלות המר הזה. ונראה שהפירוש הוא כך, מפני שכוונת השבטים לא היה רק תמיד על ישראל לתקן להם קיום … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, וישב ו׳

א ויאמרו המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו. ע"ד הנ"ל, שיוסף היה מעלה את מידת מלכות כנ"ל, וזה היה תשוקתם ג"כ, וכיוונו בדבריהם להעלאת השכינה על ידו, ואמרו "המלך (תמלוך)", ר"ל "ה מלך" כו', רמז לה"א אחרונה שהיא מידת מלכות, "מלך תמלוך עלינו" להעלותה למעלה, "אם משול תמשל בנו", דהנה הצדיק כשרוצה לפעול איזה … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, וישב ה׳

א או יאמר "ויבא יוסף את דבתם כו'", דהנה כתיב "ששת ימים תלקטוהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו", נ"ל דהנה צריך האדם לעבוד הבורא ב"ה ביראה ובאהבה כל ששת ימי החול, דהיינו שיראה את שפלות עצמו ורוממות אל יתברך, ועי"ז הוא מעלה ניצוצות הקדושות שנפלו לחיצונים, וזהו "ששת ימים תלקטוהו" רמז ללקט הנ"ק כל … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, וישב ד׳

א או יאמר "וישב יעקב", בהקדים לפרש הפסוק שאמר דוד המלך ע"ה "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי כו'", דלכאורה אינו מובן מלת ירדפוני, שלשון רדיפה שייך במי שבורח ורודפים אותו. אך הענין הוא, דהנה יש בני אדם שמעשיהם מקולקלים, רק מחמת שיש בהם איזה מידה טובה מצד הטבע, דהיינו שהוא לב טוב גומל … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, וישב ג׳

א או יאמר "וישב יעקב בארץ מגורי כו'", דהנה כתיב "שויתי ה' לנגדי תמיד כו'", דהנה הצדיק אשר לפעמים יבוא לו איזה נדנוד קל שנופל ממדריגתו, גם זה הוא לטובתו, כי עי"ז הוא מתחזק ומזרז עצמו יותר בעבודתו ית"ש, וגם שמביאו לידי הכנעה ושפל בעיני עצמו ומונע אותו מגדלות, וכל מעשיו הקודמים הם רצויים לפניו … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, וישב ב׳

א אלה תולדות יעקב יוסף. נראה לפרש ע"ד הרמז, דהנה אנחנו בגלות המר הזה דוויין וסחופים ודחוקים בדוחק השפעות שנתמעטו מישראל בעוונותינו הרבים, והשי"ת ברוב רחמיו כביכול "עמו אנכי בצרה", והשכין שכינתו בתוכינו והיא המקיימת אותנו בהשפעה הניתן על ידה, כמו שהבטיח השם יתברך לאברהם אבינו ע"ה "כה יהיה זרעך", פירוש השכינה נקראת "כה", תהיה … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, וישב א׳

א וישב יעקב בארץ מגורי אביו כו'. נ"ל בצירוף הפסוק "יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך", דאיתא בגמרא "מיום שנברא העולם לא היה אדם שקרא להקב"ה אדון עד שבא אברהם אבינו ע"ה וקראו אדון", לכאורה מה רבותא בזה שקראו אדון? אך נראה דהנה אנחנו צריכין ליחד השני שמות הוי"ה ואדני ואז נקרא שמו יתברך אדון, ע"ד … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, וישלח י״א

א ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית. פירוש עיקר עבודתו של יעקב אבינו ע"ה היה תמיד ביחודים והדביקות הנרמז בתיבת "סכותה" המרמזת על היחוד כידוע, ואף שהיה צריך לחשוב בעניני ביתו והונו, לא היה מעיין בהם בעיקר מחשבתו אלא בהבנה בעלמא, וזהו "ויבן לו בית" – הבנה, "ולמקנהו עשה סכות", פירוש עיקר קנינו דהיינו לקנות … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, וישלח י׳

א ויקח מן הבא בידו מנחה. יש לרמז היות שמנחה התגברות הדינים ר"ל, וצדיק כאשר צריך להציל עצמו מאיזה רשע אשר קם עליו, אזי משרה עליו הדינים היוצאים בעת מנחה, ולזה אליהו ג"כ עשה נקמה בנביאי הבעל בזמן ההוא, וזה היה ג"כ כוונת יעקב במנחתו, להשרות הדינים על עשו לבלתי יכול לעשות לו רע, ולא … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, וישלח ט׳

א ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו כו'. נ"ל דהנה שתי נשים יש לאדם, אחת היא האשה אשר ציוהו הבורא יתעלה לקחת לפרות ולרבות, והשנית היא נשמתו הקדושה, הוא הנפש השכלית אשר נתן השי"ת באדם וכל תשוקתה אינה רק לעבודת הבורא לעלות לשורשה למקום מחצבתה העליון, והיא נקראת "אשת חיל אשה טובה מתנה טובה … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, וישלח ח׳

א קטונתי מכל החסדים ומכל האמת. נ"ל דהנה כתיב "גומל נפשו איש חסיד", דהיינו הצדיק העובד השם באמונה הוא גומל לנפשו, ו"אמת" הוא מדרגת יעקב כמו שאמר תתן אמת ליעקב, ואמר יעקב "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת", פירוש קטונתי ממדריגה זאת שהייתי איש חסיד ואמת, ועכשיו נפלתי ונחסרתי ממדריגה זו, "כי במקלי כו'", פירוש וכל … להמשך קריאה

נועם אלימלך, ספר בראשית, וישלח ז׳

א או יאמר "ויאבק איש עמו", שזה המלאך היה המקטרג שלו, שהיה רוצה ללחום עמו ולתופסו באיזה חטא ולא מצא בידו שום חטא ועון, התחיל לקטרגו באבק אשר בידו, ויעקב אבינו ע"ה עשה תשובה תיכף כדרך הצדיקים, ובזה נתעלה האבק ההוא עד הכסא הכבוד, וזה שאמרו חז"ל "מלמד שהעלו אבק עד כסא הכבוד", וכך הוא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן