ב"ח, אורח חיים שפ״ב:ב׳

א ומ"ש ואם ב' או ג' דרים עמו וכו' פי' דרים עמו בחצר כל אחד בביתו המיוחד לו אין יכולים לבטל רשותם וכו' הכי אסיק רבא בעובדא דלחמן בר ריסתק (דף סד) והיינו דוקא בביטול רשות לחוד בלא שכירות אין יכולים לבטל רשותם וכו' אבל על ידי שכירות כגון שבא כותי בשבת דשוכרין ממנו בשבת … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שפ״ב:א׳

א הדר כו' ר"פ הדר פליגי בה ר"מ וראב"י והלכה כראב"י דלעולם אין כותי אוסר עד שיהיו ב' ישראלים אוסרים זה ע"ז ומ"ש דרים בשני בתים כ"כ הרא"ש לשם (דף קכב) והוא מדברי התוס' לשם (דף עד) בד"ה מבוי שצדו אחד כותי ומזה הטעם וכו' כי לא ירצה להשכיר וכו' אסיקנא לשם (ד' סב) כותי … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שפ״א:ג׳

א ומ"ש אם עירבו יחד וכו' ושכח אחד מי החיצונה וכך הוא במקצת ספרי רבינו ושכח אחד מן החיצונה ומפורש כך בסוגיא: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שפ״א:ב׳

א יש ביטול רשות מחצר לחצר וכו' שם (דף סו) פליגי בה שמואל ור' יוחנן ופסקו הפוסקים כר"י דאמר יש ביטול אפילו בב' חצירות ופתח ביניהם ומכ"ש בב' חצירות זו לפנים מזו דכיון דאוסרת הפנימית על החיצונה פשיטא דיכולה לבטל לה רשותה וכו': הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שפ״א:א׳

א המבטל רשותו וכו' משנה פרק הדר (עירובין דף ס"ט) פלוגתא דר"מ ור"י ופסק כר' יהודא דבשוגג כיון דבלא דעת הוציא לא הויא חזרה: ומ"ש ל"ש מבע"י ל"ש משחשיכה הכי משמע מפשטא דתלמודא דתניא בסתמא דבהחזיקו בני המבוי במבוי אפילו הוציא אח"כ במזיד אינו אוסר ועוד נראה דהא דקאמר ל"ש מבע"י ל"ש משחשיכה ה"ק לא … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים ש״פ:א׳

א אחד מבני חצר וכו' ואם ביטל רשותו סתם וכו' איכא למידק דבפ' הדר (עירובין דף סט) קאמרינן ה"ד אי דביטל ביתו אמאי אסור אי דלא ביטל חצרו אמאי שרי הב"ע כגון שביטל רשות חצרו ולא ביטל רשות ביתו וקסברי רבנן המבטל רשות חצירו רשות ביתו לא ביטל דדיירי אינשי בבית בלא חצר משמע דכשביטל … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ט:א׳

א שתי חצירות וג' בתים ביניהם ס"פ הדר מימרא דרב סוף (דף עה) ודין בית שער שאינו אוסר וא"צ ליתן בעירוב מבואר לעיל בסימן ש"ע: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ח:ג׳

א ואם יחיד דר בפנימית ג"ז שם במשנה ובגמ' פליגי בה רב אדא ושמואל ופסקו הפוסקים כשמואל דאמר לעולם מותרת עד שיהיו ב' בפנימית דהויא רגל האסורה אבל א' בפנימית וב' בחיצונה לא גזרינן בהו: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ח:ב׳

א שתי חצרות זו לפנים מזו וכו' משנה פרק הדר (עירובין דף עא) ואליבא דת"ק דקאמר אין דריסת הרגל אוסרת אלא היכא דה"ל רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה אבל רגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה והא דאמרינן כשנותנין עירובן בפנימית ושכח אחד מן החיצונה דפנימית מותרת טפי ה"ט דכשהעירוב בפנימית יכולה היא להסתלק … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ח:א׳

א שלש חצרות פתוחות זו לזו וכו' משנה פ' מי שהוציאוהו (עירובין ד' מה) דהכי אמר ר"ש ואמר רב הלכה כר"ש ופירש"י פתוחות לר"ה דכ"א רשות לעצמה ואין להם דריסת רגל זו על זו דאי הוה להו זו לפנים מזו אסרה פנימית אחיצונה והא דכתב רבינו ופתוחות למבוי במקום מה ששנינו ופתוחות לר"ה נראה דהוא … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ז:ב׳

א ומ"ש אם עירבו יחד וכו' שם בגמ' אמר רבא ואפי' עירבו א"ל אביי מ"ט אילימא משום דנפישי מיא והתניא אחת לי גיסטרא וכו' אע"פ שנתמלאו מים מע"ש שופכין לתוכה מים בשבת אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא ל"ש אלא שלא עירבו אבל עירבו מותרין וכי לא עירבו מ"ט לא אמר רב אשי גזירה … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ז:א׳

א שתי עליות וכו' משנה ס"פ כיצד משתתפין וכן ב' דיוטאות זו כנגד זו מקצתן עשו עוקה ומקצתן לא עשו עוקה את שעשו עוקה מותרין את שלא עשו עוקה אסורין ופירש"י דיוטאות עליות וחצר פחותה מד"א לפניהם ששופכין בה מימיהם מקצתן בני האחת עשו עוקה בחצר ובני האחת לא עשו עכ"ל פי' דאם היה החצר … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ו:ה׳

א ומ"ש הלכך ב' חצירות וביניהן ג' חורבות וכו' שם (דף פ"ה) אמר רב שני בתים וג' חורבות זה משתמש בסמוך לו ע"י זריקה וזה משתמש בסמוך לו ע"י זריקה ובאמצע אסור ומקשה ר' אלעזר כיון דאמצעי אסור לשניהם אע"ג דלזה ולזה אינו אלא בזריקה אלמא דאוסר דרך אויר סמוכין נמי ליתסרו דאע"ג דהסמוכה הוי … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ו:ד׳

א ואם אין הבור קרוב להם וכו' שם ריש (דף פ"ה) פי' שאם לא היה הבור מופלג מכל א' אלא פחות מד' ה"ל כאילו הי' הבור חציה בחצר זו וחציה בחצר זו ואוסרין זה על זה עד שיערבו או עד שיעשו מחיצה בבור או קורה ד' על הבור כדין שאר בור שבין ב' חצירות כמ"ש … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ו:ג׳

א ומ"ש או שיעשו קורה רחבה ד' טפחים בפי הבור שם מימרא דרב נחמן קורה ארבעה מתרת במים ואי אפשר ליתן שום טעם להא דצריך ארבעה במים אלא משום דאמרינן פי תקרה יורד למטה ונמשכה עד המים והבדיל כל חלק רשות לעצמו ולהכי צריך קורה ארבעה דבפחות מד' לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם אע"ג … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ו:ב׳

א ומ"ש רבינו ואינה צריכה ליגע בקרקעית הבור פי' לאפוקי מב"ש אליבא דרב יהודה דבהא פליגי דב"ש בעי מחיצה המפסקת עד התהום וב"ה בעי היכר מחיצה. וז"ל הרי"ף למטה מן המים כלומר יהיו הקנים משוקעין למטה מן המים ט' טפחים ונראין ראשי הקנים למעלה מן המים טפח למעלה למעלה מן המים ט' טפחים וצריך לשקוע … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ו:א׳

א בור שבין ב' חצירות משנה פ' כיצד משתתפין (עירובין דף פ"ו) בור שבין ב' חצירות אין ממלאין הימנו בשבת אא"כ עשו לו מחיצה גבוה י"ט בין מלמטה בין מתוך אוגנו פי' כל תוך אוגנו שרי בין בפי הבור בין באמצע הבור רשבג"א בש"א מלמטה ובה"א מלמעלה א"ר הונא למטה למטה ממש למעלה למעלה ממש … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ה:ג׳

א ומ"ש אבל כל שתשמישו בנחת יותר מחבירו כו' פי' דכשהוא פחות מזריקת עשרה בגובה או פחות מי' בשלשול או פחות מזריקת משך ארבעה כל זה הוא מיקרי בנחת לגבי שלשול עשרה או לגבי זריקת עשרה או לגבי משך ארבעה וכדכתב לעיל בסימן שע"ב בדין כותל או חריץ שצדו אחד שוה לארץ וצדו השני גבוה … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ה:ב׳

א ומ"ש היכא דרחוק מן המרפסת ד"ט שהוא זריקת משך ארבעה הוא חשוב קשה כמו זריקת גובה עשרה ואינו קרוי נחת אלא בפחות מזריקת גובה עשרה או פחות מזריקת משך ארבעה או פחות משלשול עשרה מבואר שם בסוגיא וכן מ"ש דאם הוא לשניהם בשוה יותר מי' בתוך ד' למרפסת דהיינו לבני מרפסת בשלשול עשרה ולבני … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ה:א׳

א מרפסת שהיא דרך לעליות וכו' משנה וגמרא פ' כיצד משתתפין (עירובין דף פ"ג ופ"ד) ועל פי פירש"י ומיירי במרפסת שהיא גבוה עשרה דאם אינה גבוה עשרה חשוב הכל כחצר אחד ואוסרין על בני החצר וכך פירש"י ותוס' במשנה ופשוט הוא: ומ"ש ויש תל או עמוד בחצר שהוא משותף בין שניהם וכו' כ"כ התו' לשם … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ד:ג׳

א חצר קטנה שנפרצ' לגדולה וכו' שם (דף צ"ב) ובגמרא מחלק דוקא בנכנסין כותלי קטנה לגדולה כו' וכדלעיל בסימן שס"ה ס"ב ודוקא כשכותלי קטנה מופלגים שלשה טפחים מכותלי אורך הגדולה וקיצר רבינו בזה וצ"ע למה השמיטו: ומ"ש והוא שיהיו מחיצות הבית ניכרות וכו' שם אליבא דרב ונתבאר לעיל סימן שמ"ה ס"ו: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ד:ב׳

א וכן אם היה כותל ביניהם כו' שם בסוף הדף פליגי בה רב ושמואל ופסקו הפוסקי' כשמואל דאמרי' הואיל והותרה הותרה והיינו שנפרץ במילואו או ביתר מעשר ובכלי הבית קאמר דאי כששבתו בחצר אפילו מחצר לחצר נמי: ומ"ש אבל חצר שנפרץ בשבת לר"ה וכו' שם במשנה ריש (דף צ"ד) ולא אמרינן שבת הואיל והותרה הותרה … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ד:א׳

א עירבו דרך חלון בפרק כל גגות סוף (עירובין דף צ"ג) פשטינן הכי ופירש"י נסתם הפתח שנפלה מפולת כנגדו מותר לטלטל מזו לזו דרך גוב' הכותל וחורין וסדקין. ומ"ש ואפי' עירב לשנה וכו' כ"כ התוס' פ"ק דעירובין (דף י"ז) וכ"כ הרא"ש לשם (דף קט"ו ע"ד) כתב האגור ע"ש מהר"י מולי"ן דאם סתם הפתח ואח"כ נמלך … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ג:א׳

א שני גזוזטראות וכו' כתב הרב המגיד בפ"ג ע"ש הרשב"א שאם אין ביניהם מרחק ד' א"צ נסר מזו לזו אלא אף בלא נסר מערבין א' ואין מערבין שנים כל שהן זו כנגד זו עכ"ל ומביאו ב"י ותימה רבה הלא בסי' הקודם בחריץ שבין ב' חצירות ונתן הנסר לאורך החריץ במשך ד' אפילו אין בו אלא … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ב:ט״ז

א ומ"ש נתמעט בחול מגובה עשרה צריכין לערב יחד אבל נתמעט בשבת כיון שהותר למקצת שבת הותר לכל השבת כולה כדלעיל בסי' שע"א ולקמן ריש סימן שע"ד וב"י כתב פי' אחר ומה שכתבנו הוא פשוט: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה

ב"ח, אורח חיים שע״ב:ט״ו

א ואם יש ביניהן גדיש וכו' משנה וגמ' שם (דף עט) והכל פשוט שם ומביאו ב"י: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש … להמשך קריאה

דילוג לתוכן