ב"ח, אבן העזר ל״ד:א׳

א המקדש האשה מברך ברייתא פ"ק דכתובות ומברכין ברכת אירוסין בבית אירוסין ומ"ש וכן אם קדשה ע"י שליח מברך השליח נראה דס"ל לרבינו דהוא עצמו או שלוחו צריך לברך וכן כתב הרמב"ם בפ"ג דאישות ובהג"ה לשם כתב דכן נוהגין בארץ מערב אבל במלכיות אלו אין המקדש מברך אלא אחר וכ"כ בסמ"ג בעשה מ"ח וא"ת מנ"ל … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל״ג:ב׳

א ומ"ש ואם לא גמר ביאתו וכו' פ"ק דקידושין ורצונו לומר דכשאמר תחלה שדעתו לקנות בהעראה השתא אפילו לא פירש מיד אלא בעל כדרכו וקדם אחר וקדשה קודם גמר ביאה לא הוי קידושין כלום שכבר קנה הראשון מיד בהעראה וה"א באשר"י לשם: כתב במרדכי פרק האומר פנוי הבא על הפנויה וראו עדים מבחוץ צריכה גט … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל״ג:א׳

א בביאה וכו' פי' צריך שיאמר תחלה הרי את מקודשת לי וכו' ואח"כ מיד נתייחד עמה ותרווייהו האמירה והייחוד צריך שיהא בפני עדים שאם היה מתייחד עמה בפני עדים ואח"כ יאמר לה הרי את מקודשת לי לא יהיו העדים שומעין האמירה ומ"ש רבי' בפני העדים הוא חוזר גם על האמירה שבתחלת דבריו. ומ"ש והויא לה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל״ב:ב׳

א ומ"ש ואם אין בו ש"פ הוי ספק קידושין קצת קשה בהא דכתב הרמ"ה בתחילה דמקודשת מספק שמא הלכה כרבא ורבינא תיפוק ליה דבלאו הכי הוי ספק קידושין דשמא ש"פ במדי וי"ל דנפקא מינה היכא דאמרה בפירוש דאין דעתה להתקדש בשטר זה לשם כסף אפילו ש"פ דאפ"ה הוי ספק קידושין דשמא הלכה כרבא ורבינא ועי"ל … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל״ב:א׳

א בשטר כיצד כותב לה על הנייר או על החרס וכו' אתיא כר"א דאמר עדי מסירה כרתי דהא חרס הוי דבר שיכול להזדייף ועיין במ"ש בח"מ בסימן קצ"א ועיי' עוד לקמן סימן קכ"ד וכתב עוד אעפ"י שהשטר פסול לקדש בו שמין הנייר וכו' נראה שלמד כך מדתניא בפרק האיש מקדש (קידושין דף מ"ח) התקדשי לי … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל״א:י״ב

א קדשה בפחות מש"פ ושלח לה אח"כ סבלונות וכו' משנה פרק האיש מקדש ומ"ש דאם אח"כ בעל צריכה גט שודאי בעל לשם קידושין כלומר דאפילו קדש בכספא נמי צריכה גט וה"א בפרק המדיר א"ר אלעזר המקדש במלוה ובעל ע"ת ובעל בפחות מש"פ ובעל ד"ה צריכה הימנו גט ולעיל בסימן ע"ח כתב דין מקדש במלוה ובעל … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל״א:י״א

א שתי בנותיך לב' בני בפרוטה פי' התוס' והמרדכי דבבנות קטנות מיירי דקידושין דאב נינהו וקמיבעיא ליה מי אזלינן בתר מקבל והוי ממונא או בתר דידהו דאי בגדולות והוא שלוחם פשיטא דבעינן פרוטה לכל אחת דשליח לא עדיף ממשלחו וכתבו עוד דצ"ל שבירר כל אחת לכל אחד כגון רחל לראובן ולאה לשמעון דאם לא כן … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל״א:י׳

א אמר לה התקדשי לי חציך דחצי פרוטה וכו' עד ודעת הרא"ש כדברי ר"ח כבר הציע ב"י סוגיית התלמוד ודברי הרא"ש והרמב"ם ובמאי קא מיפלגי ולפעד"נ לדקדק בהך סוגיא אמאי לא קמיבעיא ליה חציך בחצי פרוטה היום וחציך בחצי פרוטה למחר ותו אמאי לא מיבעיא ליה ב' חציך בשתי פרוטות ותו קשה דהך בעיא ב' … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל״א:ט׳

א ומ"ש בשם הרמ"ה ה"ה נמי כי אמר בזו ובזו אם גמר כל דבריו וכו' נראה דהרמ"ה ס"ל דהא דתנן היתה אוכלת ראשונה היינו כגון שהיו לפניו שלשה תמרות ואמר לה התקדשי לי בזו ואכלתו ואחר כך אמר ובזו ואכלתו ואחר כך אמר ובזו ואכלתו התם ודאי כיון שלא חלו הקידושין עד שיגמור דבריו נמצא … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל״א:ח׳

א אמר לה התקדשי לי בתמרה זו וכו' משנה וגמרא פרק האיש מקדש: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל״א:ז׳

א ומ"ש ואם אפשר להתברר וכו' שם אסיקנא דאביי ורבא לית להו הא דרב חסדא דמדמי איסור א"א לאיסור שבויה אלא אע"ג דבשבויה הקילו אפילו איכא קול דאיכא סהדי במדינת הים דנשבית ולא אסרינן לה מ"מ בא"א אין להקל אלא דקשיא לי דבגמ' לא אמרו כך אלא למאי דלית להו לשמואל וקאמר דחיישינן שמא יתברר … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל״א:ו׳

א וכתב הרמ"ה אי קדיש כו' בפ"ק דקידושין בעובדא דההוא גברא דקדיש באבנא דכוחלא ובא אחר וקידשה בפרוטה אחר כך ויתיב רב חסדא וקא משער לה אי אית בה ש"פ השתא אין קידושי שני כלום ואי לית בה ש"פ אין קידושי ראשון כלום ושריא לשני דלית ליה דשמואל דאמר חיישינן שמא שוה פרוטה במדי ומכאן … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל״א:ה׳

א והטעם וכו' ארישא דמלתא קאי דכתב דבקדשה בפחות מש"פ הוי ספק קידושין וקאמר דהטעם משום שמא ש"פ בשום מקום אלא דתחלה כתב החלוקים שבעיקר הדין דספק קידושין אלו ואח"כ כתב הטעם לזה והחולקים שנמשכים לפי טעמו של הרמב"ם ושל ר"י וכתב הרמב"ם וכו' ולפי דבריו אם ידוע שש"פ בשום מקום וכו' כלו' שהוא דבר … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל״א:ד׳

א ומ"ש יגרש ראשון וכו' ה"א סוף גיטין גבי יצא עליה קול שהיא מקודשת לפלוני ובא אחר וקידשה וכדלקמן בסי' מ"ו ומ"ש בשם הרמ"ה הולד כשר פי' דאפילו ספק ממזר מדרבנן לא הוי וס"ל דמדאורייתא קידושי הראשון אינן כלום דאין להקדש אלא מקומו ושעתו וחומרא בעלמא הוא שהצריכו גט מראשון כדפירש ר"י ואם נשוה אותו … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל״א:ג׳

א קדשה בדבר שאינו ש"פ הוי ספק קידושין וכו' בפ"ק אמר שמואל קידש בתמרה אפי' עומד כור תמרים בדינר מקודשת חיישי' שמא ש"פ במדי והאנן תנן בה"א בפרוטה ובש"פ לא קשיא הא בקידושי ודאי הא בקידושי ספק ואיכא לתמוה ודקארי לה מאי קארי לה הא שמואל חיישינן קאמר דמשמע ספק ולא ודאי וי"ל דדייק מדקאמר … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל״א:ב׳

א ומ"ש אם קדשה בחפץ סתם וכו' פלוגתא דרבה ורב יוסף בשיראי פ"ק דקידושין ופסקינן והילכת' שיראי ל"צ שומא דהיינו כרבה ואליבא דלישנא קמא דקאמרי' אי דאמר לה בכל דהו כ"ע לא פליגי דלא צריכי שומא ופי' רש"י בכל דהו התקדשי לי בהן כמו שהן דלא צריכי שומא דבציר מפרוטה לא שוו עכ"ל ונ"ל דלאו … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל״א:א׳

א אין מקדשין בפחות מש"פ לשון זה אינו מלשון משנתינו דתנן בפרק הזהב האשה מתקדשת בש"פ וכן במשנה וברייתא פ"ק דקידושין לא תני אלא דאינה מתקדשת בפחות מש"פ ורבינו דשינה הלשון נראה דטעמו כיון דקי"ל כשמואל דאפילו בפחות מש"פ מתקדשת. קידושי ספק חיישינן שמא ש"פ במדי לכך כתב רבינו אין מקדשין להזהיר דלכתחילה לא יכניס … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל׳:י״א

א כתב א"א הרא"ש י"א אם אמרה תן ככר לכלב וכו' פירוש שהאשה התחילה לומר תן ככר לכלב וכו' דמקודשת מדין ערב כמו תן לפלוני ואקדש אני לך דמקודשת מדין ערב כדלעיל בתחלת סימן כ"ט וס"ל להרא"ש דלא דמי לערב דכיון דלא מטיא הנאה לשום אדם דהולך לאיבוד לא דמי לערב וכן נראה מסקנת הר"ן … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל׳:י׳

א ומ"ש הרמ"ה כגון שיחדה לו הסלע כפשוטו הוא שא"ל על סלע פלוני והלכך אם נודע שאין הסלע שלה אינה מקודשת דמשטה היא בו כאילו אמרה איני חפצה בקידושין ואם נודע שהסלע שלה מקודשת דחשיב גילוי דעת דחפצה בקידושין ואם הוא של שניהם מיבעי' ודיוקא דרישא אדיוקא דסיפא ל"ק דמ"ש הרמ"ה כגון שיחדה לו הסלע … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל׳:ט׳

א א"ל התקדשי לי במנה א"ל תנהו על הסלע אינה מקודשת וכו' התוס' כתבו דסלע שלה דמקודשת אין הטעם שחצרה קונה לה כדפירש"י דא"כ מאי קא מיבעיא ליה בסלע של שניהם הא איתא בפרק הספינה דחצר השותפין אין קונין זה מזה בדברים שמונחים על גבי הקרקע אלא כשהסלע שלה סמכא דעתה עד כאן לשונו פי' … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל׳:ח׳

א תנהו לפלוני או לאבא או לאביך בגמרא תנא אבא להודיעך כח דרישא (דאף על גב דאבוה הוא לא גמרה וקדשה נפשה) תנא אביך להודיעך כח דסיפא דאמר מקודשת דאע"ג דלא קרוב שלה הוא ואי אשמועינן אבא ואביך התם הוא דכי אמר על מנת שיקבלום לי הוו קידושין דסמכה דעתה עילייהו סברה עבדין לי שליחותאי … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל׳:ז׳

א אמרה תנהו לפלוני וכו' כלומר תחלה כתב כשהוא א"ל התקדשי לי במנה ונטלתו וזרקתו וכו' דאינה מקודשת ועכשיו כתב דאפילו כשהוא אמר לה התקדשי לו במנה והיא אמרה תנהו לפלוני וכו' גם כן אינה מקודשת וכתב כאן דאפילו אמר לה התקדשי לו במנה שנתתי להם נמי לא הוו קידושין ואע"ג דפשוט הוא דכיון דטעמא … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל׳:ו׳

א א"ל התקדשי לי במנה וזרקתו לאור או לכל דבר האבוד או אפילו שלא לדבר האבוד וכו' תימא דבגמ' איתא איפכא דבשדיתנהו קמיה פשיטא דלא הוו קידושין דקא"ל שקול לא בעינא אלא אפי' זרקתו לים ולאור דמיחייבת בהו סד"א דקידושי קדיש נפשה קמ"ל וי"ל דלמסקנא דבתרווייהו לא הוו קידושין קאמר רבינו איפכא דבזרקו לדבר האבוד … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל׳:ה׳

א ומ"ש הרמב"ם קרוב לו כל שהוא יכול לשומרו וכו' ה"א התם לאוקימתא דרבי יוחנן וסבירא ליה להרמב"ם דר"י פליג אדרב ולפיכך לא כתב לדרב אלא לדר' יוחנן אבל רבינו שכתב לדרב וגם הביא דברי הרמב"ם שהם כר' יוחנן ולא השיב עליו נמשך אחר דברי הרא"ש דרב ור"י לא פליגי לענין דינא אלא בפירושא דמתניתין: … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל׳:ד׳

א ומ"ש וזרק לתוך ד' אמותיה מקודשת היינו קרוב לה אליבא דרב ואם נשארו תוך ד' אמותיו אינה מקודשת והיינו קרוב לו לרב וקאמר תו בגמרא דלרב מחצה על מחצה על היכי דמי א"ר שמואל בר ינחק כגון שהיו שניהם עומדים בד' אמות ופריך וליחזי הי מיניהו קדים ופריקו הכא בב' כתי עדים עסקינן אחת … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ל׳:ג׳

א היתה עומדת בסימטא או בצידי ר"ה וזרק כו' בהזורק תנן לגבי גט היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת וכן לענין קידושין ורבינו דכתב סימטא או צידי ר"ה טעמו משום דלגבי מציאה קאמר רב אשי בפרק קמא דמציעא דברשות הרבים לא תקנו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן