ב"ח, אבן העזר צ׳:ו׳

א נפל הבית עליו ועל אשתו וכו' משנה וגמרא בפרק מי שמת (בבא בתרא דף קנח) וכגון שייחד לה וכו' ה"מ לאוקמה כגון שפטרה משבועה לגמרי ממנו ומיורשין וקנו מידו וכדלקמן בסי' צ"ח וכ"כ התוספות לשם וז"ל ומצינו למימר וכגון שפטרה משבועה אבל לא משמע הכי עכ"ל אלא דמ"מ קשה דהוה מצי למימר כיון שמת … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר צ׳:ה׳

א ומ"ש וכן כתב הרמב"ם ופו' אפשר לומר דכך פירושו דהכא ודאי אם היתה מתה מתוך קטטה הוא שהרי אמרה אני שונאה אותו ומסתמא היתה קטטה ביניהם ואעפ"כ היה יורש שהרי היתה שואלת להתגרש כדי שלא ירשנה אלמא דבמתה מתוך קטטה יורשה כהרא"ש דלא כפירוש רשב"ם אבל מהרש"ל העביר קולמוס על תיבת וכן: הסבר על … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר צ׳:ד׳

א כתב הרשב"ם אפי' אשתו נשואה וכו' בפרק מי שמת (בבא בתרא דף קמ"ו) בעובדא דתותרנית פי' כן והרא"ש לשם כתב דהך עובדא בארוסה מיירי אבל בנשואה יורשה אעפ"י שמתה מתוך קטטה והיה דעתו לגרשה דאין הירושה נפקעת אלא בגירושין גמורים ובמרדכי בשם ה"ר אברהם בה"ם מרעגנשפור"ק הסכים לפירוש רשב"ם דהך עובדא בנשואה הוה אלא … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר צ׳:ג׳

א מי שאמר נכסי לפלוני ואחריו ליורשי קי"ל ה"ה ליורשי יורשיו וכו' מבואר הוא פרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קכה) גבי ההוא דאמר נכסי לסבתא וכו' והעיקר בח"מ בסימן רמ"ח. ומ"ש רבינו ואם אמר מעכשיו נכסי לפלוני ואחריו ליורשי וכו' תימא דבסוגיא משמע דלשון מעכשיו צריך לאומרו אצל השני דהיינו שאומר נכסי לפלוני ואחריו … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר צ׳:ב׳

א אלא איזו היא מלוה שלה שאינו יורש כגון שמתו מורישיה והו"ל מלוה ביד אחרים כשנשאה וכו' תימה דמשמע דאם מתו מורישיה לאחר שנשאה והו"ל מלוה ביד אחרים ומתה קודם שגבתה לא הוי ראוי ואמאי הלא דמיא לנזקי אשתו דחשיב ראוי כיון שלא היו באין ליד האשה בחייה ובדברי הרא"ש לא נמצא כתוב בחלוקה זו … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר צ׳:א׳

א האיש יורש את אשתו וכו' ע"ל בסימן נ"ז. ומ"ש בד"א במוחזק וכו' בפרק יש נוחלין סוף (בבא בתרא דף קכ"ה) א"ר פפא הילכתא אין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק ולשם כתבו התוס' כמ"ש רבי' בשם ר"י והרא"ש השיג עליו לשם מיהו נראה ליישב דר"י לא אמר אלא באותן מעות שבשעת נישואין התנו עם הבעל שסך … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ט:א׳

א מתה האשה וכו' ולהספידה אפילו עני שבישראל לא יפחות לה משני חלילין ומקוננת אחת משנה פרק נערה (כתובות דף מו) קאמר ת"ק דחייב בקבורתה אבל אינו חייב בהספידה רבי יהודה אומר אפילו עני בישראל חייב בהספידה ולא יפחות וכו' ובגמרא (דף מח) מפרש דהיכא דאורחא דאשה בכך דדרך בנות משפחתה להספידם ת"ק נמי מודה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ח:ח׳

א ומ"ש רבינו ודינו כדין הבעל שהוציא ולא אכל וכו' פי' שאינו נוטל אלא הוצאה כשיעור שבח ומה שקשה בדברי רבינו ממה שפסק כאן בדין המוציא הוצאות על נכסי אשתו למה שפסק בח"מ סימן שע"ה כתבתי לשם בס"ד ע"ש: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ח:ז׳

א בעל שהוריד אריס וכו' בפרק האשה שנפלו בעיא דאיפשיטא וע"פ מה שפי' הרא"ש דאם לא ידעו האריסין שהוא של האשה נוטלין אריסותיהן בכל ענין אבל הרמב"ם אינו מחלק אלא בין שהבעל עצמו אריס לאינו אריס: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ח:ו׳

א ומ"ש ישבע כמה הוציא ויטול מבואר במרדכי לשם בשם ר"ח ובהגהת מיימוני פכ"ג דאישות דהיינו דוקא בשהאשה אינה מכחישתו דבכל דוכתא שעושה ברשות והאי ידע והאי לא ידע משתבע האי דידע ויטול וכ"כ בהגהת אשיר"י לשם בשם ר"י דוקא היכא דלא מכחישתו אותו אבל אם היא טוענת ברי שלא הוציא כל כך נשבעת היא … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ח:ה׳

א הוציא הוצאות על נכסי אשתו וכו' משנה וגמרא שם: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ח:ד׳

א הכניסה לו קרקע וכו' בפ' האשה שנפלו פליגי במשנה תנא קמא ור"ש לתנא קמא מחוברים בשעת יציאה אם בא לגרשה שלו הם דקסברי מה שגדר ברשותו שלו ולר"ש שלה הם דנוטלתו לקרקע עם פירותיו ואפי' הגיעו ליקצר והרי"ף ור"ח פסקו הלכה כר"ש ור"י הלוי פסק כת"ק דהפירות לבעל ואפי' לא הגיעו ליקצר והכי משמע … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ח:ג׳

א ומ"ש ומטעם זה כתב הרמ"ה שאינו רשאי למוכרם אפילו בעודה תחתיו תימה הא תנן בריש הכותב לעולם הוא אוכל פירי פירות ומאי אכילה שייך אם אינו רשאי למוכרם ויש ליישב בדוחק דלפי שצריך לשלם לו דמי הולדות קרי ליה אכילה: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ח:ב׳

א ומ"ש ונכסי מלוג נוטלתן כמו שהן וכו' נראה דאף ע"ג דבאבדו לגמרי נמי אבדו לה ואין הבעל משלם כלום כדתנן פרק אלמנה לכ"ג עבדי מלוג אם מתו מתו לה נקט רבי' האי לישנא אפי' בלו הרבה ואין ראוין לעשות מהן מעין מלאכה ראשונה משום דאיידי דבנצ"ב כתב אחר כך דמדינא דגמרא צריך לשלם מה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ח:א׳

א האשה שיוצאת מתחת ידי בעלה וכו בר"פ אף על פי מטלטלים ואיתנהו בעינייהו בלא שבועה והילכתא אפי' ליתנהו בעינייהו בלא שבועה וכאן כתב רבינו דהיכא דאיתנהו נכסיה בעינייהו דנוטלת בלא שבועה דכי היכי דבייחד לה מטלטלין בכתובתה לא חיישינן דילמא צררי אתפסוה דהני מטלטלי היינו צררי דאתפסה ומילתא דפסיקא היא דליכא פלוגתא בפירושא ה"ה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ז:א׳

א אין לאיש חזקה בנכסי אשתו משנה פרק חזקת (בבא בתרא דף מב) ובגמרא (דף מט ונ') מפורש החילוק בין נ"מ אם יש עדים שמכרה לו מהני ובשאר נכסים של בעלה דלא מהני משום דבנכסי בעלה אמרה נחת רוח עשיתי לבעלי שלא יהא לו איבה דא"ל עיניך נתת במיתה ובגירושין ולכך אין את מנחת למכור … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ו:ו׳

א והאשה הנושאת והנותנת בתוך הבית וכו' פי' כיון שידוע שהבעל מסר בידה את נכסיו אפילו באינן טמונים אינה נאמנת לומר שלי הוא וכו' ובין הלוה ממנה ואח"כ גירשה ובין בהפקידה ביד אחר מוציאין מידה וכתב במרדכי בשם ריב"א דאפילו בשבועה אינה נאמנת אלא בראיה בעדים וכתב עוד דנשים שלנו כולן הם נושאין ונותנין ואינן … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ו:ה׳

א לוה ממנה וגירשה היו המעות טמונים וכו' ברייתא שם (דף נא) וכתב מהרש"ל דלמ"ש רבינו בסימן פ"ה ע"ש רבינו יונה דבמעות טמונים נמי דוקא בטוען ברי הכי נמי יש לחלק הכא דוקא בטוען ברי. ואיכא למידק לרבינו שמשון מאי איריא בלוה ממנה קודם שגירשה אפילו תקפם מידה קודם שגירשה נמי אין מוציאין מידו במעות … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ו:ד׳

א כתב ר"י וכו' ור"ש חולק בדבר וכו' כך כתבו התוספות ותשובת מיימונית כרבינו שמשון והכי נקטינן: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ו:ג׳

א ומ"ש מתה ולא אמרה של מי הוא יתנהו לבעל שם ברייתא ופרשב"ם שאפי' אם נותן לה ממון זה ע"מ שאין לבעלה רשות בה מכיון שמתה יורשה בעלה ומ"ש נתגרשה ואח"כ מתה יתנהו ליורשיה כך פירש רשב"ם משום דמשנתגרשה אין הבעל יורשה ושמא ניתן ממון זה לה ע"מ שאין לבעלה רשות בה: ומ"ש קיבל מעבד … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ו:ב׳

א ומ"ש קבל מן האשה יחזיר לאשה אפי' הבעל עומד וצווח וכו' כך כתב התוספות והרא"ש ודלא כהגהת מיימונית פרק ז' דהל' שאלה בשם רמב"ן דהא דיחזיר לאשה היינו כשלא תבע הבעל והרב והאב אבל אם תבעו יחזיר להם וכולי גם בתשובת מיימוני לשם סימן מ"ו כתב כלשון התוס' ואם היא אומרת משל פלוני הוא … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ו:א׳

א אין מקבלין פקדונות וכו' ברייתא פרק חזקת סוף (בבא בתרא דף נ"א) ומ"ש דסתמא הוא של הבעל וכולי כך פרשב"ם כיון דסתמא הוא של הבעל וכו' אסור לקבל מידם דאסור לסייע ידי עוברי עבירה וכשלא יקבלו מהם יחזרו למקום שגנבו משם: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ה:י״ט

א ואעפ"י שהולד הוא לבעל וכו' מימרא דרב הונא הבאתי בריש סעיף י"ג ומ"ש אפילו האם בעצמה וכו' נראה דלפי דמשמע דרב הונא דוקא קאמר בגונב ולד בהמת מלוג הכפל לאשה דפירא דפירא לא תקינו רבנן אבל אם נגנבה האם הכפל לבעל דפירא קמא הוי וכך הבינו התוספות והרא"ש מפשטא דמימרא דרב הונא אלא דתמוה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ה:י״ח

א ומ"ש ועוד נראה וכו' כ"כ הרא"ש בפרק האשה שנפלו בשם בה"ג וכתב ב"י ואיני יודע למה כתב רבינו דבר זה בלשון ועוד נראה ולא כתבו בשם אמרו עכ"ל ולפענ"ד נראה דלפי דהיה נראה לכאורה כיון דפירא דאתו מגופא הכל לבעל ויכול לשחוט כל הולדות להרא"ש ודעימיה ולא חיישינן לשמא תמות האם ויכלה הקרן וכחנניה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ה:י״ז

א ומ"ש וכ"כ בעל העיטור וכו' נראה דהכי פירושו דכיון דכתב ב"ה אין אוכל פירות מאותה טובת הנאה אלמא משמע דטובת הנאה עצמה הוי לבעל ולוקחין בה קרקע ואין הבעל אוכל פירות מאותה טובת הנאה ואע"פ דטובת הנאה דנצ"ב הוי פירות נכסיה והוי לבעל אפ"ה פירות דטובת הנאה הוי לאשה דכיון דשקיל לפירא גופיה לא … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר פ״ה:ט״ז

א וכמו שמשתמש בהן ואוכל פירותיהן כך נוטל ולדותיהם וכו' משנה ריש פרק הכותב ומ"ש אבל לדעת רב אלפס וכו' בפרק האשה שנפלו כתב מימרא דרב הונא הגונב ולד בהמת נ"מ משלם תשלומי כפל לאשה מ"ט פירא תקינו ליה רבנן פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן וכתב אח"כ ואי קשיא לך הא דתנן ריש פרק … להמשך קריאה

דילוג לתוכן