ב"ח, אבן העזר קס״ט:ל״ב

א וכן אם רקקה לפני היבם בפני בי"ד וכו' פי' לא מיבעיא בראינו שחלצה דכיון דלאו אורח ארעא הוא שתהא אשה חולצת המנעל מרגל איש אם לא שמכוונת לפטור עצמה ממנו מזיקתה הילכך חיישינן שמא כיונה לשם חליצה ואסורה להתייבם אע"פ שלא חלצה בפני ב"ד אבל ברקיקה דאורח ארעא לרוק לפני איש ואין אשה יכולה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:ל״א

א צריך שיכוונו היבם והיבמה וכו' בפרק מ"ח (דף ק"ב) א"ר יהודה אמר רב יבמה שהגדילה בין האחין מותרת לינשא לאחד מן האחין ואין חוששין שמא חלצה סנדל לאחד מהן טעמא דלא חזינא הא חזינא חיישינן והא תניא בין שנתכוין הוא ולא נתכוונה היא בין שנתכוונה היא ולא נתכוין הוא חליצתה פסולה עד שיתכוונו שניהם … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:ל׳

א יבמה שרקקה דם וכו' עד צריכה לרוק פעם אחרת כך היא גי' ב"י ולכן פי' ורבינו סתם וכתב וכו' עד לשותתת אבל במדוייקים כתוב אחר זה וכ"כ הרב רבינו משה בר מיימוני ז"ל וא"א הרא"ש ז"ל כתב דאפי' בשותתת אינה צריכה לרוק פעם אחרת ולפי נוסחא זו פי' ולא סתם: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:כ״ט

א ותרוק בארץ כנגד פניו וכולי עד שפיר בפניו כ"ז בסוף פרק מ"ח ויליף לה מדכתיב לעיני וירקה ומדברי התוס' משמע דדרשא גמורה היא ואם לא ראו הדיינים הרוק שיצא מפיה חליצתה פסולה דאהך ברייתא דהחולצת מן הסומא חליצתה כשירה בריש (דף ק"ג) הקשו התוספות מהיכא ס"ד למעוטי סומא וי"ל מדכתיב לעיני הזקנים וה"א ה"ה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:כ״ח

א ומ"ש ור"ח פי' וכן רש"י דאנקטעה רגלו קאי וכו' ולפ"ז לא איירי תלמודא בלא נקטעה רגלו ולאפלוגי בין היה הקשר למעלה מן הארכובה ובין הוא למטה מהארכובה ומשמע דאפילו קשר למעלה מהארכובה חליצתה כשירה והכי משמע להדיא מדברי הרא"ש דבלא נקטעה רגלו לעולם כשירה החליצה ומביאו ב"י ואיכא לתמוה למה לא כתב כך רבינו … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:כ״ז

א חלצה מן הארכובה וכו' פירוש רב אלפס דאקשירה קאי וכו' כלומר כיון דלדבריהם לא מיירי תלמודא בקיטע לאפלוגי בין קיטע למטה מהארכוב' ובין קיטע למעלה מהארכובה א"כ אין לנו ראיה דחולצין לקיטע ומסתמא ודאי אין חולצין לקיטע דהא כתיב וחלצה נעלו מעל רגלו וזה אין לו רגל והא דתני בברייתא סוף (דף קב) בקב … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:כ״ו

א אמר אמימר מאן דחליץ וכו' ופי' רב אלפס שאם לא עשה כן החליצה פסולה וכו' כך הוא מבואר בפסקי הרא"ש אבל בדברי הרי"ף גופיה איכא לפרש דאינה פסולה בדיעבד גם בדברי הרמב"ם אפשר לפרש דאין דעתו לפסול בדיעבד אם לא נעץ עקבו בארץ כיון שהוא יכול לנעוץ בארץ דכל הראוי לבילה אין הבילה מעכבת … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:כ״ה

א ואיני יודע למה כתב ויושבת וכו' ה"ה הליץ ואמר שגם דעת הרשב"א הוא שאפי' לכתחילה חולצת מיושב. ומה שהקשה למה הצריכה להשליכו לארץ מצאתי שזה צריך כדי להראות שמה שחלצה המנעל מעל רגלו לא בשביל שהמנעל הוא שלה ולקחה אותה לרשותה דאינו שלה ועל כי משלכת אותו מידה לארץ כי לא חלצה אותו אלא … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:כ״ד

א וכיצד היא חליצת המנעל וכו' ותתפוס רגלו בידה השמאלית וכו' פי' בשעה שתתפוס בידה הימנית בעקב המנעל לחלוץ אותו אז תתפוס בידה השמאלית עובי בשר השוק באויר כדי שלא ינוד ויזוז ותשמיט המנעל מן העקב בידה הימנית ותחלוץ אותו ואפשר שמ"ש רבינו בשם ר"ת שולפתו בימין ושמאל מסייעתה ר"ל ג"כ שהשמאל מסייעתה במה שאוחז' … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:כ״ג

א וכן יראה מדברי רב אלפס וכולי כתב בית יוסף בע"כ דה"ק אם בשעת קריאה לא קראה כאחת אבל מ"מ צריכה שתהיה רגילה לקרותו כאחת דתיהוי ראויה לבילה ומ"מ לשון אינו מעכב אינו מדוקדק דהא אפילו לא קראה כלל חליצתה כשרה עכ"ל ולא קשה מידי דהלא הרי"ף כתב וז"ל מודה רבא בלא אבה יבמי כדר' … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:כ״ב

א רק לא אבה צריך שיקראוהו בנשימה אחת בלי הפסק ס"פ מ"ח קאמר רב כהנא לרב אשי מודה רבא בלא אבה יבמי ופירש"י דאי מפסיק משמע דהאי לא ארישא קאי דאמר מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא כלומר לא מאן אלא אבה יבמי אבל בלא חפצתי לקחתה שהיא פתיחת קריאתו ליכא למימר הכי לא … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:כ״א

א וינעול המנעל על רגלו וכו' עד כמו פגימה וכו' וז"ל הראב"ן בספרו (דף קכ"ג) אהא דקאמר בפ' מ"ח דאין חולצין במנעל לכתחילה מ"ט אילימא משום דהוי פנתא מעל וערקתא מעל דמעל וכו' פנתא הוא עור המנעל עצמו שנוגע לרגל וערקתא הוא הרצועה שקושרין בו המנעל והוא על הפנתא שעל הרגל וקרא כתיב וחלצה נעלו … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:כ׳

א כתב בספר המצות אפילו אטר וכו' וב"י בפירוש סדר חליצה סימן מ' כתב לחלוץ בשתי רגליו בבת אחת ורבותי לא נהגו כמותו אלא חולצת בזה אחר זה ותקנה למה שחשש ב"י שמא תהיה חליצה פסולה הוא שיזהירו הדיינים ליבם שיהא דעתו בשעת חליצה שבאותו חליצת רגל שהדין הוא לחלוץ בו הוא מכוין לפטור בו … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:י״ט

א מנעל של עכו"ם שמניחין אותו ברגלי הדמות נראה דאפי' אין מניחין וכו' וכדין שופר ולולב של עכו"ם אלא נקט מניחין כלומר שלא הובא לשם דורון לעכו"ם דאז דין תקרובת עכו"ם יש לו כמ"ש בסיפא. ומ"ש שהרי אינו עשוי להלוך בו קאי אהיכא שנעשה למת וכפירש"י אבל התוספות הקשו בסנדל של ע"ז של עכו"ם מכי … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:י״ח

א ומ"ש רבינו או שהוא של עץ או שהוא של סיב או שעם ומחופה עור שם בגמרא מוקמינן הא דכשר בסנדל עץ לרבנן היינו דוקא במחופה עור דלא כר"מ דמכשר אפילו בלא עור השתא לפ"ז של סיב ושעם דהוא גם כן עץ אינו כשר לרבנן אלא במחופה עור ודכוותא קאמר תלמודא באנפליא לרבנן לא כשר … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:י״ז

א ומ"ש בשם הרב רבינו משה בר מיימוני דבמנעל של בגד אינה חליצה כלל אפי' לפסול על האחין האריך בטעמו הרב המגיד ושהרשב"א חלוק עליו דכולן שוין לפסול מן האחין ותימה הלא תלמוד ערוך הוא בפרק כל הגט במערבא אמרי משמיה דר"א שמאל ולילה פסולות ופוסלות קטן ואנפיליא פסולות ואינן פוסלות אלמא דאנפיליא אינה חליצה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:ט״ז

א היה בגד פשתן תפור וכו' החליצה כשרה בדיעבד כבר כתבתי למעלה שזו היא דעת הרא"ש וטעמו דדרשא דתחש אסמכתא בעלמא היא ואיכא להקשות קב הקיטע דקי"ל כרבנן דפסולה החליצה בשאינו מחופה עור וטעמייהו דבעינן תחש דלא כר"מ דלא מצריך אלא מידי דמגין וכמ"ש התוס' (דף ק"ב) בד"ה סנדלא התפור אלמא דלאו אסמכתא היא אלא … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:ט״ו

א וכתב בספר המצות וכו' ושלא יהא לו לשון וכו הקשה ב"י דהלא בגמ' מפורש דבמנעל אף על פי שכופלין רצועות על אזניו אין בו משום מעל דמעל ואפילו לכתחילה הוי כשר מדינא אלא דאסרו לכתחילה גזירה משום מנעל המרופט ול"ד למ"ש בסמוך דאם נעל מנעלו על בתי שוקיים הוי מעל דמעל דהתם שאינן תפורין … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:י״ד

א ויהיה לו רצועות וכו' וגם כמין קשר וכו' בפ' מ"ח (דף ק"ב) אמר רב אי לאו דחמיתיה לחביבי דחלץ דאית ליה שינצין אנא לא הואי חליצנא אלא בסנדלא דטייעא דמיהדק טפי והאי דידן אע"ג דאית ביה חומרתא קטרינן ביה מיתנא ואיכא להקשות דה"ל לומר תחלה דעושה בו כמין קשר באזנו וכו' וגם יהיו לו … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:י״ג

א ומאיזה עור שיהיה הסנדל שפיר דמי ולא כר"ת וכו' כלומר שפיר דמי דהחליצה כשרה דיעבד ולא כר"ת שכתב שצריך שיהיה עור בהמה טהורה דוקא דמדהוסיף לומר דוקא משמע דאפי' בדיעבד פסול דאי צריך לכתחלה קאמר ה"ל לומר בסתם צריך שיהיה עור בהמה טהורה ואע"פ דבתוס' ואשיר"י לא כתב דוקא אלא בסתם הנה רבי' ראה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:י״ב

א ומ"ש אלא שאינו מצוי פי' דכיון דאין סנדל מצוי במקומותינו נהגו לחלוץ במנעל לכתחלה וה"א בירושלמי מביאו הרא"ש פרק מ"ח (דף קמ"ג ע"ב) אלא דמ"מ צריך לעשותו שיהא דומה לסנדל בכל מאי דאיפשר וב"י האריך בזה ע"ש: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:י״א

א ומ"ש אבל רצועותיו א"צ שיהיו מעור לכאורה משמע דאפי' ברצועות של פשתן נמי מכשיר וכך הבין ב"י וקשה דהא קא בעי ר"א מרב הוא של עור ותרסיותיו של שער מהו א"ל מי לא קרינן ביה ואנעלך תחש פי' דהשער ג"כ מתחש הן א"ה אפי' כולו שער נמי ההוא קורקא מיקרי אלמא דאי הוה מיקרי … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:י׳

א והמנעל צריך שיהא כולו של עור וכו' מימרא דרב בפרק מ"ח סנדל התפור בפשתן אין חולצין בו שנאמר ואנעלך תחש וז"ל הרא"ש פירש"י בלשון ראשון שיש תחתיו בגד כמו שנותנין לבד בתוך המנעל בימות החורף ולא נהירא לי דלא גרע מסנדל של עץ דקתני מתני' דהחליצה כשרה ואוקמה אבוה דשמואל במחופה עור וד"ה ואביי … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:ט׳

א ויעמדו לפניהם וכו' לא עמדו חליצתם כשרה כתבו התוס' והרא"ש והא דדריש בספרי ועמד ואמר אין דברים הללו אלא בעמידה אסמכתא בעלמא הוא ולכתחילה בעינן עמידה משום דדמיא לגמר דין עכ"ל נראה דר"ל כיון דקודם חליצה היתה זקוקה לו ועכשיו נפטרה ממנו דמיא לגמר דין אבל מדינא כל חליצה תחלת דין הוא ומ"ה חלצה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:ח׳

א ומ"ש ובסה"ת כתב אם אין השנים ידועות וכו' עד א"צ לבדוק על הגומות איכא לתמוה דלמאי שכתב סה"ת גופיה דאין אנו בקיאין בגומות כמ"ש רבינו בשמו בסי' קנ"ה א"כ ודאי דלא סמכינן אחזקת השכנים או קול עם ב' שערות וכן אין סומכין על הקומה אם בדקו ולא מצאו אלא ב' שערות דאפילו בעדים כשרים … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קס״ט:ז׳

א ומ"ש ואם רואים שגדלו דדיה וכו' כ"כ הסמ"ק וכתב עוד דהבדיקה ע"פ נשים כיון שהוחזקה גדולה בשנים וכו' ומשמע דאם אין עדות כשרים ולא הוחזקה בשנים אין לה היתר בעדות נשים אלא בודקין בהטיית דדין ע"פ אנשים וטוב הדבר בלא גנות וכ"כ בסה"ת ובתוס' קידושין (דף סג) כתב ע"ש ר"י דסמכינן אקומה כשהיא בעלת … להמשך קריאה

דילוג לתוכן