שפת אמת, דברים, האזינו י׳

א

תרנ"ז

ב

בפסוק הצור תמים פעלו כו'. כי הכל נברא בתורה. וכ' תורת ה' תמימה ז"ש תמים פעלו. ופי' תמימה שיש בה כל הבחינות. והתורה נקראת אש דת ותורת חסד ותורת אמת וכל המדות. ולכן כמו דאיתא בגמ' כי המים שנפסק בר"ה אם משתנים [בנ"י] לטובה או לרעה ח"ו כך יורד אח"כ המים לטוב ובמקום הראוי ובשעה הראוי' וכמו כן ח"ו להיפוך. כמו כן התורה נקראת מים. וכפי הכנת המקבלים כך מתפרש להם התורה. ויש בה בחי' עם חסיד תתחסד עם עקש תתפתל שזה בחי' תמימות. ולכן נאמר ג"כ יערף תזל כל הלשונות. ואמר הלה' תגמלו זאת. דכתיב חלק ה' עמו דבעשרה מאמרות נברא העולם והם עשרה שמות. אכן שם הוי' על כולם. וכ' אני ה' לא שניתי. כידוע דכל השמות יש להם כמה הפוכים וצירופים. ושם הוי' ב"ה בכל הצרופים הוא הוי'. ובנ"י יש להם חלק בזה השם רק ע"י החטאים כתיב אסתירה פני מהם. לפי שדור תהפוכות המה. וע"ז הוסד כל השירה כי הקב"ה רצה להעלות בנ"י להיות דבקים בשם הוי' שלא יהי' בהם השתנות. ולכן הביאם לארץ ישראל דכתיב ירכיבהו על במתי ארץ פי' חז"ל מכאן שארץ ישראל גבוה מכל הארצות. הרמז כי היא מוכנת לקבל השפע בקדושה. וכמ"ש בברכת שבת והרכבתיך על במתי ארץ פי' למעלה מהטבע שלא לקבל השתנות ע"י הגשמיות. היפוך וישמן ישורון ויבעט. כי בנ"י נקראו ישורון ע"ש זה החלק שיש בהם נקודה ישרה שאינה יכולה להשתנות חלק ה' עמו. וע"י החטא ניטל מאתנו זה השם. ועתיד הקב"ה להחזיר לנו זה הכח ויחזירנו בתשובה שלימה לפניו: