ספר החינוך תקנ״ה

א

מִצְוָה עַל בֵּית דִּין לִסְקֹל הַמְּחֻיָּב – שֶׁנִּצְטַוּוּ בֵּית דִּין לִרְגּוֹם בָּאֲבָנִים מִי שֶׁעָבַר עַל קְצָת עֲבֵרוֹת, וְאַחַת מֵהֶן הַבָּא עַל נַעֲרָה מְאֹרָסָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב כד) וּסְקַלְתֶּם אוֹתָם בָּאֲבָנִים. וְזוֹ הִיא אַחַת מֵאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין הַיְּדוּעוֹת שֶׁהֵן סְקִילָה שְׂרֵפָה, הֶרֶג, וְחֶנֶק, וּבְמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין פֶּרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת (סנהדרין מט, ב), חָלְקוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנָן, סְקִילָה וּשְׂרֵפָה אֵי זוֹ מֵהֶן חֲמוּרָה יוֹתֵר? וְרַבָּנָן הוּא דְּאָמְרִי, סְקִילָה חֲמוּרָה. וְעִנְיַן הַסְּקִילָה כָּךְ הוּא (עי' רמב"ם סנהדרין טו א), רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה אַרְבַּע אַמּוֹת, מַפְשִׁיטִין הָאִישׁ הַמְּחֻיָּב סְקִילָה בְּגָדָיו, עַד שֶׁנִּשְׁאַר עָרוּם וּמְכַסִּין עֶרְוָתוֹ מִלְּפָנָיו, וְהָאִשָּׁה אֵינָהּ נִסְקֶלֶת עֲרֻמָּה אֶלָּא בְּחָלוּק אֶחָד, וּבֵית הַסְּקִילָה הָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת, וְעוֹלֶה לְשָׁם הוּא וְעֵדָיו וְיָדָיו אֲסוּרוֹת, וְאֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ עַל מָתְנָיו וְנוֹפֵל עַל לִבּוֹ לָאָרֶץ, וְאִם לֹא מֵת בַּדְּחִיפָה מַגְבִּיהִין הָעֵדִים אֶבֶן שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת שָׁם מַשָּׂא שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם וּמַרְפִּים יְדֵיהֶם וּמַשְׁלִיכִין הָאֶבֶן עַל לִבּוֹ, וְאִם לֹא מֵת בָּזֶה רְגִימָתוֹ בְּכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יז ז) יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה וְגוֹ'.

ב

מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוַת אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, כָּתַבְתִּי קְצָת בְּסֵדֶר מִשְׁפָּטִים (מצוה מח).

ג

דִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רמב"ם שט פי"ד ה"ד) סְקִילָה חֲמוּרָה מִשְּׂרֵפָה, וּשְׂרֵפָה מֵהֶרֶג, וְהֶרֶג מֵחֶנֶק, וְכָל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת בֵּית דִּין, בֵּין מִשְּׁתֵּי עֲבֵרוֹת אוֹ מֵעֲבֵרָה אַחַת נִדּוֹן בַּחֲמוּרָה, וְכָל (שם ה"ו) חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בָּזֶה וְלֹא הִכִּירוּ אוֹתָם, נִדּוֹנִין כֻּלָּן בַּקַּלָּה שֶׁבָּהֶן. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִין בְּסַנְהֶדְרִין בְּפֶרֶק שִׁשִּׁי.

ד

וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת, וּבֵית דִּין שֶׁעָבְרוּ עַל זֶה וְלֹא סָקְלוּ מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב סְקִילָה, אֲפִלּוּ הֱמִיתוּהוּ בְּמִיתָה אַחֶרֶת בִּטְּלוּ עֲשֵׂה זֶה.