ספר החינוך שכ״ב

א

מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁהוּא נִקְרָא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת – לְהַקְרִיב קָרְבַּן מוּסָף בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מֵחַג הַסֻּכּוֹת, וְזֶהוּ מוּסַף שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג לו) וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיְיָ עֲצֶרֶת הִיא וְגוֹ', וּבְסֵדֶר פִּנְחָס (במדבר כט לג לח) מְפָרֵשׁ אוֹתוֹ בַּאֲרֻכָּה. וּבְבֵאוּר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא ב, ב), שֶׁהוּא רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְקָרְבַּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל כֵּן, יֵשׁ לָנוּ לִמְנוֹת מוּסָף זֶה, מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.

ב

מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוַת מוּסָף וּמִכָּל עִנְיָנָהּ, כָּתַבְתִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים לְמַעְלָה, מָה שֶׁהִשִּׂיגָה יָדִי.