א
הר"ם ז"ל היה רגיל לפסוק לאדם שתובע חוב מחבירו וחבירו הנתבע טוען שמטה כבר עברה ואיני יכול לפרוע לך ולעבור על דת משה. אם הטוען אומר פרוזבול היה לי ואבדתי אותו מהר"ם ז"ל היה מחייב את הנתבע לפרוע אבל אם לא טען פרוזבול פטור. וכן פסק בספר יראים דפטור הנתבע אפילו משבועה. [אך ר"י פסק בגיטין דיכול לומר פרוזבול היה לי ואבד ואפילו שבועת היסת לא בעי. ע"כ]. מיהו ה"מ בתביעה שבשטר אבל בתביעה בלא שטר שהנתבע יכול ליפטר בשבועה אפילו בשאר שנים. נראה בזה דיכול הנתבע ליפטר בטענת שביעית מן השבועה. ואין התובע נאמן לומר פרוזבול היה לי ואבד דהשביעית משמטת גם לפטור משבועה. וגם כדאי הוא ספר יראים לסמוך עליו לענין שבועה:
תשב"ץ קטן
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…