שפת אמת, דברים, ואתחנן י״ג

תרמ"ה

במדרש רנה זו סידור שבחו של מקום אח"כ תפלה כו' סימן לתפלה כיון לבו לתפלה כו' ע"ש. כי הנה עיקר התפלה שקראוהו חז"ל עבודה שבלב הוא התפלה בעבודת הבורא ית' שצריך כל אדם סיוע ועזר מן השמים. וכל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו ונמצא עיקר בריאת האדם הי' ע"ז לסדר שבחו של מקום כפי היכולת שבו כדכת' עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. ובהיותו מסדר שבחו של מקום כפי כחו אז שייך תפלה על היתר שאינו בכח עצמותו. ואז נקרא תפלת אמת בדבר שצריך העזר מן השמים וזהו הרמז כיון לבו לתפלה שהוא בדבר ובזמן שצריך באמת העזר מן השמים ואז בוודאי נענה. וזה הי' תפלת מרע"ה אתה החילות להראות כו' אעברה נא כו'. שהי' דבר שאין בכחו בעצמו כאשר באמת לא הי' יכול להגיע לזה ונענה בענין הראי'. וע"ד זה נתקן פסוקי דזמרה וק"ש קודם תפלה. וזהו ענין סמיכת גאולה לתפלה גאולה הוא זה המעט דביקות שיש לכל אדם מישראל כפי מה שהוא. שהקב"ה בחר בנו והוציאנו ממצרים לספר תהלות ה'. ועל הנשאר מתפללין ה' שפתי תפתח כו' וזה יסוד התפלה כנ"ל:

בפ' ואהבת את ה"א וכו' והיו הדברים האלה. פי' בספרי וברש"י. מהו האהבה והיו הדברים שמתוך כך אתה מכיר כו'. פי' שאהבה זו היא התורה והקב"ה נתן בכל נפש מישראל הדברים האלה כדכתי' א"ה האלה דיבר ה' א"כ קהלכם ק"ג ולא יסף פי' חז"ל ולא פסק שלעולם יכול כל איש ישראל למצוא בלבו דברי תורה כמ"ש יגעתי ומצאתי תאמין. והוא אש האהבה דכתי' עלי' מים רבים לא יוכלו לכבות א"ה. כדאיתא עבירה מכבה מצוה ואינה מכבה תורה [וכן דרשו חז"ל בפסוק הבן יקיר כו' מדי דברי בו די דיבורי שנתתי בו כו'] וכתי' כה דברי כאש נאום ה'. וזהו העדות ע"י התורה שנתן לנו הקב"ה שאוהב אותנו כמ"ש ע"ז הבוחר בע"י באהבה. ובכח זה יכולין למצוא האהבה בלב להש"י. כי אהבה זו אינה תלוי' בדבר כמ"ש לא מרובכם כו' חשק ה' כו' כי מאהבת ה' אתכם כו'. פי' שהיא אהבה שאינה תלוי' בדבר רק כי חלק ה' עמו. ומצינו בשעת החטא כתי' נתנה עלי בקולה ע"כ שנאתי'. שהשנאה הוא רק ע"י סיבה. ובטל דבר בטל שנאה. אבל האהבה היא בעצם. וכ"כ אוהבם נדבה. ובהפטרה דנחמו נחמו. מה אקרא כ"ה חציר כו'. ודרשו חז"ל בשעה שאין ישראל עוסקין בתורה זבוב קורא כן. והתשובה נבל ציץ ודבר א' יקום לעולם. כי אין עבירה מכבה תורה וע"י החטאים נסתר האהבה לפי שעה. אבל לבסוף יבש חציר כו' וד"א יקום כנ"ל: