שער המים הקצר ז׳

אין המים השאובין פוסלין אלא בשנפלו למקוה שאין בו מ' סאה, אבל אם היו שם מ' סאה אפילו מילא בכתף ונתן שם מים שאובין אפילו כמה שוב אינו נפסל. וכן דעת גדולי המורים, ויש מחמירין בזה כל שרבו השאובין על הכשרים, וכדברי הראשונים דעתי מסכמת לפי שהמים השאובין נזרעין בתוך המים הכשרים כל שיש בכשרים שעור המקוה של מ' סאה. מקוה שיש בו מ' סאה ונתן סאה ונטל סאה אפילו כל היום כשר, שהשאובין נזרעין במקוה הכשר כמו שביארנו. לא אמרו נתן סאה ונטל סאה כשר והוא שלא נטל רובו אלא במי פירות. ויש מחמירין בזה אפילו במים. מקוה שיש בו מ' סאה ומימיו מרודדים לפי שמקום המקוה רחב ואין גופה עולה בהן ממלא בכתף ונותן כמו שאמרנו. ואפילו שלא בהמשכה וכל שכן בהמשכה שהשאובה שהמשיכוה כשרה כמו שיתבאר. לא רצה ליתן לתוכו מים או שאין לו נותן לצד אחד אבנים ואפילו חבלי זמורות או קוצים כדי שיתפחו המים ויורד וטובל, ואינו חושש, שהמים הנכנסין בין חבלת הזמורות כמחוברין הן אל מי מקוה שחוץ להן. חלק את המים פסלו כיצד חלקו אפילו בסל וגרגותני פסלו שהרי המים נחלקין והרי הוא כמקוה חסר, שאובין שאמרו הוא שנפלו למקוה בלא שהמשיכום אבל אם המשיכום למקוה כשרים. כיצד מקוה שיש בו כא' סאה מים כשרים ממלא בכתף ונותן חוץ למקוה מעט, והן נמשכין ויורדין למקוה שמיעוט המקוה שהמשיכוהו כשר, עשה כל המקוה בהמשכה או אפילו מחציתו יש מגדולי המורים שהכשירוהו, ויש מהם שמחמירים לפסול ולהם שומעין שהחמירו בשל תורה.