א
מאמר פ"ז – חמשה עשר באב ויום הכפורים
ב
א) לא היו ימים טובים לישראל…
ג
איתא במס' תענית (ל' ב'), "אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, בשלמא יום הכפורים משום דאית ביה סליחה ומחילה יום שניתנו בו לוחות האחרונות, אלא חמשה עשר באב מאי היא וכו'",. ויעוין שם בגמ' שיש כמה תירוצים לשאלה זאת, ואחד מהם (בדף ל"א א') הוא, "רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו, יום שפסקו מלכרות עצים למערכה, דתניא רבי אליעזר הגדול אומר מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה לפי שאינן יבשין, אמר רב מנשיא וקרו ליה יום תבר מגל (שבירת הגרזן שפסק החוטב מלחטוב עצים, רש"י), מכאן ואילך דמוסיף יוסיף (מכאן ואילך, מחמשה עשר באב ואילך, דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו, רש"י) וכו'".
ד
ומבואר מתירוץ זה שהיום טוב של חמשה עשר באב הוא משום שפוסקים באותו זמן מלכרות עצים למזבח, ועוד מבואר שם בגמ' שבזמן זה הלילות מתארכים, ומי שמוסיף ללמוד תורה יוסיף חיים לעצמו. אלא שעדיין צריך ביאור, למה זמן פסיקת כריתת עצים הוא יום טוב עד שהגמ' אמרה שלא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב?
ה
ב) השמחה של פסיקת כריתת עצים למזבח
ו
ומצינו להראשונים שנחלקו בזה, שהרשב"ם בב"ב (קכ"א ב' ד"ה מניסן) כתב, "ואותו יום שפסקו היו שמחים לפי שבאותו יום היו משלימין מצוה גדולה כזאת", ומשמע מדבריו שהיתה שמחת סיום, ששמחו בסיום המצוה כמו ששמחים בסיום מסכתא.
ז
אולם רבינו גרשום (בב"ב שם) כתב, "ולפי שעה שהיו עסוקים לכרות עצי המערכה היו מתבטלין בתלמוד תורה, אבל אותו יום פסקו ועשאוהו יום טוב שמיכן ואילך היו עוסקין בתורה". ולמדים מדבריו דבר נפלא, שאע"פ שהיו עוסקים במצוה חשובה מאד דהיינו כריתת עצים למזבח, מכל מקום כשסיימו אותה מצוה והיו יכולים ללמוד באותו זמן היו שמחים מאד עד שעשאוהו יו"ט.
ח
אבל יש ללמוד מזה דבר נוסף, שהנה בודאי אותם שהיו עוסקים בכריתת העצים היו קובעים עתים ללמוד תורה בכל יום, אלא שעכשיו יכולים ללמוד יותר, וגם זה הוא סיבה ליום טוב.
ט
עוד יש להעיר שלשון הגמ' היא, "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים", שממה שהקדימו ט"ו באב ליוה"כ מוכח שהיו"ט של ט"ו באב גדול יותר מהיו"ט של יוה"כ.
י
ודבר זה צריך ביאור, שהרי היו"ט של יוה"כ הוא משום שאותו יום הוא יום של סליחה ומחילה, וא"כ איך שייך לומר שט"ו באב חשוב יותר מיוה"כ?
יא
אלא שמוכח מזה דבר נפלא, שהרווחת זמן כדי ללמוד תורה חשובה יותר מסליחה ומחילה, ויש להתעורר מזה להרבות זמן בלימוד התורה ולדעת איך חשובה כל רגע של לימוד התורה.
שיחות עבודת לוי
רשיון: CC-BY
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…