א
דברים שבני החצר כופין זה את זה. ובו ו סעיפים:
בני העיר [נ"א החצר] כופין זה את זה לבנות דלת ובית שער לחצר וכן כל הדברים שהחצר צריך להם צורך גדול או הדברים שנהגו בני המדינה לעשותם אבל שאר הדברים כגון ציור וכיור אינו כופהו עשה אחד מעצמו אם גילה השני דעתו שהוא חפץ בו מגלגלין עליו את הכל ונותן לו חלקו בהוצאה:
ב
מי שיש לו בית בחצר ואינו דר עמהם חייב לעשות עמהם דלת נגר (פי' בריחי עצי שיטים תרגום נגרי אעין דשטין) ומנעול אבל לא שאר דברים:
ג
כשגובין דברים אלו גובין לפי הממון ולא לפי קירוב הבתים דדוקא בעיר אמרו לפי קירוב בתים אבל לא בחצר ויש מי שאומר שדין החצר כדין העיר:
ד
אם אחד מבני החצר אינו רוצה ליתן בתיקון הצריך ואינו רוצה להשכיר ביתו שבחצר יתקנו הם וישכירו ביתו ויקחו השכירות עד שיפרעו מחלקו המגיע לו:
ה
אחד מהשותפין בחצר שבקש להעמיד בה בהמה או ריחים (או) לגדל בו תרנגולים חבירו מעכב עליו וכן שאר דברים שאין דרך בני המקום לעשותם בחצרותיהם בכולם השותפין מעכבין זה על זה חוץ מהכביסה לפי שאין דרך בנות ישראל להתבזות על גב הנהר: (ולכן במקום שהאנשים כובסים וליכא האי טעמא יכולין למחות ואפי' לנשים דוקא אי כובסות בד' אמות שלהן וליכא מדרון דאזיל לחלק חבירו אבל אי איכא מדרון וכל שכן אם רצה לכבס בד' אמות של חבירו יכולין למחות) (נ"י פ' חזקת):
ו
חמש חצירות השופכות מים לביב אחד (פי' חריץ מתוקן שנשפכין בו כל השופכין) ונתקלקל צריכים לסייע לתחתונה נמצאת עליונה מסייעת לכולן ואין שום אחת מסייעת לה והתחתונה אינה מסייעת אלא כנגד חצרה:
קס״א
א
כופין. עיין בתשו' מהר"א ששון ס"ס קכ"ט דף קמ"א ובסי' קצ"א ובתשו' מבי"ט ח"ב סי' צ"ח:
ב
לתחתונה. משום דאם לא יזובו המים בשופי משם יעמדו המים נגד העליונה. סמ"ע:
ג
לה. משום דכשיעמדו המים נגד העליונה לא ירדו שוב להתחתונ' ומה"ט אין התחתונה מסייעת לשום אחד מהן. שם:
קס״א
א
משנה ב"ב ד"ז ע"ב וכת"ק
ב
ל' הרמב"ם ריש פ"ה מהלכות שכנים:
ג
כתב ה"ה זה פשוט
ד
צ"ל סיוד טור והרמב"ם בשאר מקומות סמ"ע
ה
כתב ה"ה אולי הוציא זה המחבר מדין בנה את הכותל למעלה מד' אמות שאם גלה אחד דעתו שהוא רוצה בו שפורע חלקו בהוצאה כמבואר לעיל (בסי' קנז)
ו
שם דין ב' וכ' ה"ה תוס' כלשונה הובאה בהלכות
ז
כ"כ ה"ה שם בשם רב חננאל וכתב הרב אבן מגאש ומסתברא כוותיה ושכ"נ דעת הרמב"ם שם שלא הזכיר רחוק וקרוב לעולם בחצר וכ"כ הטור בשם ר"ח וביאר הסמ"ע בשם נ"י משם דחצר כיון שהוא קטן נחשבו כל הבתים אשר שם כבית אחד
ח
טור ס"ג בשם הרמ"ה
ט
גם זה שם ס"ה בשמו
י
משנה שם דף נז ע"א והעמידוה שם בגמ' ע"ב בחצר השותפין
יא
מימרא דרב יוחנן משום רבי בנאה שם
יב
פי' אפי' המנהג בעיר שבנותיהן מכבסין על הנהר יכול לשנות ולומר אין רצוני שבתי תתבז' על הנהר שאין הולכין אחר מנהג גרוע כזה כן הוכיח הסמ"ע
יג
ברייתא ב"מ דף ק"ח ע"א:
קס״א
א
וכן כל הדברים. תוספתא והביאו הרי"ף ורא"ש מי שיש לו בית כו' על הכל:
ב
צורך גדול:
ג
אבל. למדו מיותר על ד"א במתני' ה' א' שאין מחייבין וז"ש אם גילה כו':
ד
דדוקא. מדקבעוהו בגמ' אעיר ולא בחצר:
ה
ויש מי. שסובר דקאי אשניהם ונטר עד לבסוף:
ו
אם אחד. כמ"ש בב"מ קיז א' במתני' ועסי' קנז ס"ג בהג"ה:
אחד כו' וכן. גמ':
ז
אם אחד. כמ"ש בב"מ קיז א' במתני' ועסי' קנז ס"ג בהג"ה:
אחד כו' וכן. גמ':
ח
מעכבין. מ' אפי' דברים שאין להם חזקה מדאמר חוץ מהכביסה והוא דבר שאין לו חזקה כיון שבלא מחיצה היא כמ"ש שם:
ט
ולכן ירושלמי פ"א דב"ב ע"ש:
קס״א
א
לבנות דלת ובית שער פירש"י כדי לסגור בו החצר ובכללו הוא גם כן הנגר והמנעול וכמ"ש המחבר בסעיף שאחר זה אלא ששם נקט ל' התוספתא שכתב דין ההוא וכאן נקט לשון המשנה ובלשון זה כתבם ג"כ הטור ע"ש וכעין זה צריך לומר בריש סי' קס"ג בטור ובדברי המחבר דבס"ב כ' שם זה לשונו מי שיש לו חצר בעיר אחרת בני העיר משעבדים אותו לחפור עמהן כו' ומתחילה לא הזכיר חפירות וצ"ל דמתחלה נקט ל' המשנה ואח"כ כתבו ל' התו' וכן כ' בפרישה ע"ש:
ב
ציור וכיור ל' הטור הוא סיוד וכיור וכ"כ לקמן סי' ער"ה סי"ב וכ"כ המחבר שם בעצמו בש"ע בסי"ג וגם הב"י כתב שם דגירס' סיוד הוא עיקר ושכן הוא ברמב"ם פ"ב מזכייה ושגירסת ציור הוא טעות סופר ושפירוש סיוד הוא שסד הכותל בטיט וציור הוא שמצייר צורת אילנות ופרחים בכותל ואני כתבתי שם שעיקר הגירסא הוא סיוד וציור ולא נקט הטור שם ל' הגמ' דהיינו כיור אלא פירושו והיינו ציור:
ג
אם גילה השני דעתו כו' זה דומה למ"ש הטור והמחבר בסי' קנ"ז ס"ס י' בדין הגבהת כותל המפסקת יותר מד"א וגם בסי' קנ"ח ס"ו לענין אם גדר הניקף רוח רביעית ע"ש:
ד
ולא לפי קירוב הבתים. פי' לו' שהקרוב לפתיחת השער יתן יותר מפני שצריך שמירת הדלת יותר מזה שדר ברחוק מפתיחת השער וכמ"ש הטור והמחבר בסי' קס"ג ס"ג בגבייה לבנין חומה של עיר והטע' דחצר כיון שהוא קטן נחשבו כל הבתים אשר שם כבית אחד לענין זה וכן כ' בנמוקי יוסף ולא כעיר שושן שכ' טעם וסברא מנפשו דדוקא בעיר דינא הכי משום דיש שם סכנות נפשות משא"כ בחצר וז"א:
ה
שבקש להעמיד כו'. גם הרא"ש ס"ל כן דבהעמדה גרידה יכול למחות ועד"ר:
ו
ה"ג או לגדל תרנגולים וכ"כ הטור והמחבר לעיל סוף סי' ק"מ וכן הוא ברמב"ם שם ועפ"ר שם כתבתי שגירס' מקצת ספרי הטור הוא בענין אחר:
ז
לפי שאין דרך בנות כו' פי' מ"ה ☜ אפי' המנהג בעיר שבנותיהן מכבסין על הנהר מ"מ הבא לשנות ולומר אין רצוני שבתי תתבזה עצמה על הנהר הדין עמו שאין הולכין אחר מנהג גרוע כזה דאלת"ה ק' הלא גם בשאר ענינים אם המנהג לעשותן בחצר אינו יכול למחות בו שהרי כ' לפני זה ז"ל וכן שאר דברים שאין דרך כו' דמשמע הא יש דרך הולכין אחריו וק"ל:
ח
חמש חצירות כו' פי' ביב הוא חריץ מתוקן להוריד מי גשמים ושאר מים סרוחים מהחצירות אל החוץ מ"ה כולם מסייעים להתחתונה אם נתקלקלה נגדה משום דאם לא יזובו המים בשופי משם יעמדו המים נגד העליונה:
ט
ואין שום אחת מסייעת לה משום דכשיעמדו המים נגד העליונה לא ירדו שוב להתחתונה ומה"ט אין התחתונה מסייע לשום אחת מהן וק"ל:
קס״א
א
לפי ממון ואף דבית שער הוא משום היזק ראיה כמבואר בב"ב ך"ב ע"ב דמוכיח מי כאן דהיזק ראיה שמיה היזק ובסקנ"א סע"ג מבואר דלענין היזק ראיה אפי' יש לא' פי שנים דנותן בשוה ומשמע דה"ה אם יש לאחד ממון הרבה דמ"מ נותן בשוה י"ל דשאני התם דההיזק הוא מאחר לחבירו וכ"א שם מזיק עליו ועל המזיק להרחיק עצמו וכך צריך להרחיק עצמו מזיק על סך קטן כמו מזיק על סך גדול משא"כ הכא שהנזק בא מאחרים לכך מי שהוא ניזק יותר צריך ליתן יותר:
קס״א
א
לבנות דלת. וה"ה נגר ומנעול:
ב
לא שאר דברים פי' בית שער (ב"י) והטעם נראה דבית שער היא מטעם היזק ראיה כדמוכח בב"ב דף ב' וכשאינו דר ומשתמש שם ליכא היזק ראיה אבל נגר ומנעול שהוא שמירת גוף הבתים שיקחו הגנבים החלונות ויסתרו הבית חייב לתת לזה אף שאינו דר שם:
ג
קירוב הבתים פי' לומר שהקרוב לפתיחת השער יתן יותר מפני שצריך שמירה יותר כמו בבנין חומה דסי' קס"ג סעיף ג' זה לא אמרינן דש"ה דחצר שהוא קטן נחשבו כל הבתים כבית אחד (סמ"ע):
ד
וישכירו ביתו ואם אין מוציאין להשכירו נראה דכופין אותו למוכרו או נחתינן לנכסי' כמו בס"ס קנ"ה בהגה דאומרין לו גדור ביתך או מכרהו לאחרים:
ה
שאין דרך בנות פי' אפי' אם המנהג בעיר שבנותיהן מכבסין על הנהר אין הולכין אחר מנהג גרוע כזה ויכול לו' אין רצוני שבתי תתבזה (סמ׳׳ע):
ו
לביב א' אחד הוא חריץ מתוקן להוריד מי גשמים ושאר שופכין מהחצירות לחוץ מש״ה כולן מסייעין לתחתונה משום דאם לא יזובו המים משם יעמדו המים נגד העליונה ולא ירדו שוב לתחתונה ומה"ט אין התחתונה מסייע לעליון:
קס״א:א׳
א
בני חצר כו' עיין בתשו' מהרא"ן ששון ס"ס קכ"ט דף קמ"ח וע"ש סי' קצ"א ובתשו' מבי"ט ח"ב סי' צ"א:
קס״א:ב׳
א
לפי שאין דרך בנות ישראל כו' ואפי' שהמנהג בעיר שבנותיהן מכבסין על הנהר מ"מ הבא לשנות ולומר אין רצוני שבתי תתבזה עצמה על הנהר הדין עמו שאין הולכין אחר מנהג גרוע כזה עכ"ל סמ"ע.
קס״א
א
סמ"ע סק"ד בעיר שושן נ"ב ולע"ד לטעמו של סמ"ע קשה א"כ בעיר נמי אם ד' או ה' בתים עומדים סמוך לחומה וא' קרוב קצת יותר מחבירו נימא נמי שנחשב הכל כבית א' וזה לא שמענו אבל טעמו של עיר שושן יש להסביר על נכון דבחצר דלא חיישינן אלא לגנבי' שבעיר שבאים על ממון ממ"נ אי תגבר ידם של גנבים כל בני החצר בסכנת ממון ואי תגבר יד בני החצר או יעשה עמהם פשר א"כ גם ממון של זה הקרוב ינצל ויוחזר לו מה שגנבו ממנו משא"כ בעיר דאיכא משום נפשות אם נהרג הקרוב קרוב לחומה א"נ יגברו יד בני העיר אח"כ מ"מ אינם יכולים להחזיר נשמות:
שולחן ערוך, חושן משפט
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב חשן משפט
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מאירת עיניים על שולחן ערוך חושן משפט
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
נתיבות המשפט, ביאורים על שולחן ערוך חושן משפט
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
שפתי כהן על שולחן ערוך חושן משפט
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…