א
הסופר שטעה בגט ובשובר ובו ס"א:
כתב הסופר השובר והגט וטעה ונתן השובר לאיש והגט לאשה ונתנום זה לזה וכמדומה להם שנתגרשה ולאחר זמן ערער הבעל לומר שלא נתגרשה שלא נתן לה אלא השובר והרי הגט עדיין בידו אם לא נשאת עדיין נאמן ויגרשנה עכשיו ותהא מותרת מעתה ואם לא גירשה ועמדה ונשאת תצא מזה ומזה וכל הי"ג דרכים בה ואם לא ערער הבעל עד אחר שנשאת אינו נאמן לאסרה והרי היא בחזקת גרושה שאנו תולין שנפל ממנה והוא מצאו:
קנ״א
א
משנה גיטין דף פ' ע"א
ב
כר"א שם במשנה וכדמפרש רב אדא בר אהבה שם
ג
כר"א שם וכמ"ש
קנ״א
א
כתב הסופר כ' ב"ש ע' סי' קל"ה כו' א"כ ע"כ איירי בקראוהו וכו' והיינו תי' שני דתו' פ"ב וע' סי' קל"ה אמנם בפסקי מהר"אי סי' ך' מה שכתבת דע"כ הרמ' לא סובר כשינוי ראשון דלא תצא מדכ' דאם לא קראוהו קודם הנתינה ונוטלתו וזורקתו לאור דס"מ היא וא"כ מספק תצא נראה דאין להוכיח כלל דסובר דלא כשינוי ראשון וכו' לכך דקדק לכתוב שאם נטלתו וזרקתו לאור דס"מ היא דוקא כה"ג דאין ידוע כלל אם נתן לה גט מעולם דאע"ג דהבעל אמר גט כשר היה לא מהימן דאין דבר שבערוה פחות משנים אבל היכי דלא קראוהו לא קודם נתינה ולא אחריה. ונמצא הגט כהלכתו ביד האשה לא תצא כלל וההיא דפ' הח"ר הכי דייקינן כדדייק באשרי ובתו' לפי שינוי א' דרבא נמצא שובר ביד האשה אבל נמצא גט לאחר זמן בידה לא תצא ולא דייקינן כדדייק במרד' ובהג"ה מיימוני דטעמא דנמצא שובר ביד האשה אבל זרקתו לא תצא דכה"ג סבר הרמ' תצא וליכא לאקשוי אמאי לא דייקינן הכי כיון דלא בעינן לאוקמי' דעיילי' לבי' חדיי' ואיכא למימר דחלפי י"ל בלא דיוקא הוי הכי למימר דלכך נקט התנא נמצא שובר ביד האשה לאשמעינן הא נמצא לאח"ז גט בידה אפי' לא קראוהו כלל לא תצא אבל אי תנא זרקתו לאור ליכא למידק כ"ה עכ"ל וא"כ הש"ע שלא העתיק סי' קל"ה אלא ל' הרמ' לא מוכרח לפרשו כב"ש דע"כ איירי בדקראוהו דהיינו תי' שני דתו' די"ל דמפורש כהתה"ד וע"פ תי' א' דתו' אבל לע"ד תמו' פי' מהרא"י דאיך אפשר לפרש המתני' בלא קראוהו נהי להדיוק שבת"ק מפרש שבא להורות טעמא דיוצא שובר הא גט לאח"ז בידה לא תצא אבל א"כ איך שייך עליו פלוגתת ר"א דאם לא ערער עד אחר שנשאת. אינו נאמן לאוסרה ומה בכך שא"נ הא מ"מ אין גט יוצא מת"י והוי לכל הפחות כזרקתו לים וגרע מני' דשם אומר הבעל גט כשר היה ובזה מערער אע"כ להרמ' המתני' איירי בקראוהו ועיילי' אמנם הדין שהזכיר לעיל הרמ"א ז"ל בשם הרי"ו ודאי נכון בדעת הרמ' כיון דלדידיה בלא קראוהו אין הריעותא מצד העדר שאז לא נקראו ע"מ דהא משמעותו דאיירי בגט חתום בעדי' ולהכי היא ס"מ כדמפרש הב"ש שיש לספוק מה נתן לה ואם גט חתום נתן לה לו יהא שלא היו ע"מ כלל כבר מגורשת ע"י הע"ח ושמא לא נתן לה כלל הגט שהיה חתום אלא שטר אחר משא"כ בשאח"כ הגט חתום יוצא מת"י פשיט' דלהרמ' מגור' ע"י ע"ח אבל מה שהרמ"א ז"ל הוציא הכי מהר"יו ופסק הכי אף לדידן שמצרכינן ע"מ ולתי' שני דתו' דאם לא קראו לא נקראו ע"מ אף לענין דאם נשאת בו תצא ודאי צ"ע וע' ביש"ש פ"ב סי' י"ח החמיר מאוד ע"פ סברתו כתי' שני דתו' דלא כהרי"ו וע' סי' קל"ה ודוק:
קנ״א
א
וטעה ונתן. עיין סי' קל"ה דקי"ל כל גט צריכים לקרותו ואם לא קראוהו הגט פסול ואם נשאת תצא א"כ ע"כ איירי בקראוהו ועייל לידו והחליף אף על גב דלכתחלה צריכים לקרותו אחר שעייל לידו מ"מ בדיעבד הגט כשר אא"כ שמראה הגט קודם שנשאת כ"כ תוס' ושאר פוסקים:
ב
אם לא נשאת עדיין. ה"ה נתארסה אינו נאמן לאבד זכות של שני כ"כ ב"ח בשם ח"ר ומשמע בכל זה אין צריך גט מבעל הראשון אם נשאת או נתארסה לאחר, ואף למ"ש בפסקי מהרא"י דאין חשש לעז מה שהראשון נותן גט אחר כמ"ש בסי' הקודם היינו בספק גט או בפסול מחמת הדין אבל בכה"ג דהוא אינו נאמן לומר שלא גירש וא"י לאבד הזכות של השני תו אינו נאמן ולא פלגינן דיבורו בכה"ג:
קנ״א
א
אם לא כו' ואם לא כו'. לשון הרי"ף ורא"ש שם מדקא מפרשי אמוראי דברי ר"א שמעי' דהלכתא כוותיה ומסתברא כדקפריש ר"א ב"א דדייקי מתני' כוותיה ואע"ג דפריק שמואל שינויא בעלמא ולא סמכינן אשינויא:
שולחן ערוך, אבן העזר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר הגולה על שולחן ערוך אבן העזר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
בית שמואל
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך אבן העזר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…