א
דין תפירת ס"ת. ובו ז' סעיפים:
תופרין יריעות הס"ת זו בזו. והלכה למשה מסיני שאין תופרין אותן אלא בגידים של בהמה או חיה טהורה. ואם תפרן שלא בגידין או בגידי טמאה פסולה עד שיתירה ויחזור ויתפור כהלכה. אין לקנות גידין מעכו"ם משום דאיכא למיחוש שמא מבהמה טמאה הם. וצ"ע אם מותר לתפור בגיד הנשה מפני שאינו מותר בפיך (בני יונה) ונ"ל להחמיר:
ב
לוקחין הגידין שהן בעקב בהמה וחיה שהם לבנים. ואם הם קשים מרככן באבנים עד שיעשו כפשתן וטוין אותן ושוזרין אותן ובהם תופרין התפילין ויריעות ס"ת (רמב"ם) וטוב לתפור בגידי שור:
ג
כשתופרין את היריעות אין תופרין אותן מתחלתן ועד סופן אלא מניח מעט מלמעלה ומעט מלמטה בלא תפירה כדי שלא תקרע היריעה באמצעה כשיגלול אותה. וכל השאר יהיה תפור. והתפירות מבחוץ. ובדיעבד אם לא שייר הקצוות בלי תפירה כשר (הר"ן):
ד
יש נוהגין לדבק מטליתים מאחורי התפר למעלה ולמטה כדי לחזק יותר ויש מפקפק בזה. ועכ"פ יזהרו שלא ידביקו אותן בקצוות של היריעות ממש אלא ישאר למעלה ולמטה שיור בלי תפירה ובלי מטלית. ואין צריכין לאלו המטליתים דבק כשר כיון שאינם אלא לתוספות חיזוק. ומ"מ לכתחלה יש לדקדק גם בהן ליקח דבק כשר (בני"ו בשם אמרי נועם):
ה
מחברים להס"ת שני עמודים אחד בראשו ואחד בסופו והגליון ששייר בראשו ובסופו יכרוך על העמודים ויתפרנו ג"כ בגידין דוקא. וישאר בין העמוד להדף שתי אצבעות. ואסור לדבק את היריעות בדבק סביב העמודים. כי לאחר ימים רבים יתיבש הדבק ויתפרדו העמודים (בני"ו בשם אמרי נועם):
ו
אם נקרעה התפירה בין שתי יריעות. אם נשאר הרוב תפור קורין בו אפי' לכתחלה. ואם לאו אין קורין בו. ואפי' אם כבר הוציאוהו מחזירין אותו ומוציאין ס"ת אחר. ואם אין ס"ת אחר. אם הקרע הוא בזה החומש שצריכין לקרות בו אין קורין אלא א"כ נשארו לכה"פ חמשה תפירות. אבל אם הקרע הוא בחומש אחר קורין בו אעפ"י שלא נשארו רק שתי תפירות:
ז
אם יריעה אחת אינה תפורה עם הס"ת אפי' מונחת עמו אין קורין בו:
קסת הסופר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…