קומץ המנחה ב׳:ס״ה

ויחפרו עבדי יצחק וגו'. עבדי רומז לעושי עבודתו לאברי העבודה והיגיעה שלו כמש"ל כמה פעמים כי ד' מדרגות הם לתכלית השלימות שהם אברהם יצחק יעקב ודוד. ובאברהם ויצחק היה פסולת עשו וישמעאל היינו שעדיין יש בזה פסולת אהבה ופסולת הגבורה שהוא רע גמור וגם הם מכנים עצמם לזרע אברהם וזרע יצחק אף על פי שבאמת אינו כן כמו שאמרו ז"ל (נדרים ל"א.) הנודר כו' כי ביצחק כו' אבל מכל מקום הם טוענים כן ולכך רבו לנו המים על אלה הב' בארות ומעיינות אותם המדות ומדרגות לדורות שכ"א מישראל שיש לו מדת אהבה הוא מא"א וכן כולם וכ"א מאבות היה גם כן כלול מכולם. ועל הא' נאמר עשק לבד שטענו שגם להם עסק זה אבל על הב' נאמר שטנה כידוע דס"מ שר של עשו הוא המסטין לישראל וכמ"ש אם אין הקול כו' הידים כו' כי הם גם כן לשטן לישראל (ואמר בשלישי ויעתק כו' כי זה מדרגה אחרת ממש עמש"ל אות ס"א לכ"א ויעתק שנעתק למק"א) אבל באר ג' רחובות נגד יעקב שהוא בהרחבה כמ"ש שבת קי"ט ב' נחלה בלי מצרים בזה אין טענה לאו"ה כי הוא מדרגת אמת שתוכו כברו איש תם כפירש"י וזה אינו באו"ה (ועיין בשמות רבה פט"ו ובתנחומא חיי ע"פ השם עבים רכובו מלך בו"ד כו' כסף וזהב אבל הקב"ה כו' עבים. כסף וזהב רצה לומר אהבה ויראה כידוע שהם היסודות הראשיות והרכוב למלכי רבנן עובדי ד' מלכי ב"ו אבל השם יתברך אינו מסתכל על זה אלא על הסוף מדרגת יעקב מובחר שבאבות וכמ"ש במקום אחר כי אור וחושך אברהם ויצחק ועמוד ענן יעקב ואין כאן מקום להאריך. וזהו כי עתה הרחיב ה' לנו וגם לפי שמדרגה זו היא רק מסייעתא דשמיא שעז"א אלמלא הקב"ה כו' וכמ"ש במקום אחר. ועמש"ל אות (ס"א.) וזהו ופרינו בארץ שאז הרבוי הגמור כאשר כולו טוב מה שאין כן עד יעקב רק א' מוליד א' טוב כי הרבוי הוא הקיום לעד וזהו רק באמת כמ"ש קושטא קאי. ואמנם אף שאין לאו"ה טענה לנו כו' וגם אנחנו זרענו מכל מקום הם חולקים עליו ואין מודים עד השלימות הגמור דוד ומשיח שנאמר בו כי כל העמים יודו לו וזה בחפירות באר שבע שהוא מדרגת דוד המלך ע"ה כמש"ל אות מ"ח ולכ"א ויעל וגו' כי כל הראשונים כולם מדרגות העולם הזה שהכל נין אחד אבל ימות המשיח הוא ענין עלי' בפ"ע וסדר בפ"ע ולכ"א ויבן וגו' ויקרא וגו' שכאן מתחיל סדר עבודה חדשה וקריאה חדשה לד' כמ"ש כל הנביאים כו' ומיד בכריית הבאר דשם באו עבדי אבימלך כו' והודו לו וזשז"ל מגרר מוגדר כו' כענין מלאך רע עונה בע"כ כו' שאז"ל בשבת קי"ט ב' ושבת מדרגת דוד המלך ע"ה שם ההודאה הכרחית כמ"ש בשלמה המלך ע"ה שמלך אף על שדים וכפופים לו. וז"ש ויאמרו לו מצאנו וגו' ולא וימצאו וגו' כי עדיין לא היה המציאה בפועל ממש (ונאמר בב' הבארות דאברהם ודוד לשון מציאה מטעם שנת"ל אות נ"ב שהם מציאה בהיסח הדעת רק בסיוע ד' ע"ש), שעדיין לא הגיע עת פקידה ממש עד עת קץ רק שלו ביחוד נאמר על ידי עבודתו מצאנו וגו' והבן זה, וזשז"ל בראשית רבה ספס"ד אין אנו יודעים אם מצאו או לא מצאו כו' רצה לומר ע"ד ששמעתי על מאמר רז"ל ריש ב"מ ה"א מאי מצאתי' ראיתי' כו' שבלשון העולם ראיתא בעלמא נקרא מציאה וזהו בפסח שאז"ל ראתה שפחה כו' ואמרו זה כו' ובאמת אין זה קנין גמור עד דאתי לידי' בשבועות וז"ש דס"ד ויאמרו כו' הינו כפי לשונם לשון בנ"א דמאי מצאתי' ראיתא ולא היה מדרגה זו בקנין כלל רק מן מה דכתיב וימצאו כו' כמ"ש לעיל כמה פעמים כי אברהם ודוד אחד אברהם תחלת המחשבה ודוד סוף המעשה ומאחר שמדרגת תחלת המחשבה בקנין גמור גם סוף המעשה כן דזב"ז תלוי כאשר זה מבורר מובטח שיגיע גם לתלית מבורר (ועוד כי אברהם מדרגת פסח ומאחר שהראיתא אצלו בקנין כ"ש הקנין):