קומץ המנחה ב׳:נ״א

מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו. כי קרית הארבע שהם אברהם יצחק יעקב ואדם הוא חברון רצה לומר חבור כל הנפשות שכלולות באלו הד' כי כל נברא בעל גבול ובהכרח יש לו ד' קצוות ומזה הם ד' חלוקות שהם ד' יסודות שבכל נברא וכן בכל העולמות וכל פרטי חלוקות הנבראים וכמ"ש במקום אחר ונז"ל כמה פעמים שהם בכלל הנפשות אברהם יצחק יעקב ודוד (וכנגדם סדר המלאכים מימיני מיכאל כו' ורפאל נגד דוד לכן הלך להציל את לוט להוציא נפש דוד) וידוע דאדם ר"ת אדם דוד משיח שהכל א' כי העולם ככדור כמ"ש בירושלמי דע"ז ובכדור ההתחלה והסוף נקודה אחת וכן אדם ומשיח היינו דוד הכל אחד וחבור כל הד' שהוא התייחדות כל הנפשות הוא רק אחר המיתה כי הגופים נפרדים אבל הנפשות מתחברות במקורן ולכן מקום זה של העדר הגופות וחבור הנפשות הוא בית ועלי' ע"ג כמו שאמרו ז"ל (ב"ק טז) מה עלי' מעולה שבנכסיו והוא רוכב ע"ג הבית כנפש על הגוף ובבית שם הגופות הנפרדים ובעלי' היחוד, וקבורה לגוף לההביל כל חמודות עולם שהי' מעט לו בחייו וכמ"ש אשמדאי בפ' מי שאחזו (גיטין סח) משח ד' גרמידי כו' ובתמיד (פ"ד ל"ב ב') באלכסנדרוס בגלגל העין דמעט עפר מכסה עין הצרה ואין מסתפקת בכל תענוג ותקיל ע"ש ולכך מקום קבורה זו של גופי אבות העולם הכוללים כל העולם הוא בקצה שדה עפרון שהוא הרע עין כמו שאמרו ז"ל (וכן הוא בגימ') מה שהוא רע עין ואין מסתפק במעט ודבר זה הוא לו בקצה שדהו ובסוף אדם למות מראין לו הקבורה הרומז על הנזכר לעיל ולכן אמרו בסוטה (ל"ד) דחברון מקום טרשין לכך נבחר לקבורה רצה לומר שאין מגדל תענוגי העולם ואמרו שם דע"כ כבשים מחברון דעבדא רעיא רצה לומר דעל ידי זה נולד משה רבינו ע"ה טוב והנהגה טובה לצאן מרעיתם אדם אתם, ולכך דוד המלך ע"ה הרועה נאמן נמשח למלך מכל ישראל בחברון מקום המרעה וגם ששם חבור הנפשות וגם דוד כולל כולם ומחברם דוגמת אדם שכלול כל הנפשות כמ"ש במקום אחר. ומקום זה ע"פ ממרא רצה לומר נוכח תשוקת ההשארה לנצח שזה הוראת ממרא כנז"ל אות מ' ועד"ש ע"ז ה' א' בואו ונחזיק טובה כו' דאי לא מייתי לא מולדי ע"ש והמיתה היא העדר ההשארה קיום לעד באיש. ונתן מחירה ד' אות נגד קרית הארבע כמ"ש במקום אחר שמספר ד' מאות בכ"מ בדרז"ל הוא הגוזמא הכללית הכוללת כל חלקי הבריאה כולה מן העולם ועד העולם: